נושאים שונים

תוכן הענייניים:

פרק א- הכנות לשנה השמינית

פרק ב- שמירת אדמות מוברות

פרק ג- חקלאות אורגנית

פרק ד- חלקות מחקר

פרק ה- שותפות

פרק ו- הדרכת חקלאים

פרק ז- קטיף תיירותי

פרק ח- הגנה מפני נזקי מזג האוויר- רוחות, קרה, שלג וברד

פרק ט- עובדים זרים

פרק י- משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה

פרק יא- משק בעלי חיים

 

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק א- הכנות לשנה השמינית

 

יסודות ההלכה

א. פעולות שנעשות בקרקע להכנה לעיבוד בשנה השמינית, כגון: זיבול, סיקול, ניקוי השטח, עקירת מטעים ופרדסים שאינם מניבים לצורך נטיעה או זריעה חדשה - אסורות מדרבנן.

ב. פעולות שנעשות לשמירת הקרקע מנזק  או פעולות שאינן אלא הכנה לפעולה חקלאית - מותרות, אם הן אינן מוגדרות בתור 'חרישה'.

 

מלאכות לצורך הקרקע

ג. אסור ליישר קרקע לצורך הכשרתה לעיבוד לשנה השמינית.

ד. אין להכין בורות  וגדודיות לנטיעה בשנה השמינית.

ה. חיטוי קרקע כימי אסור,  אלא אם כן הוא הכרחי למניעת נזק שלא יתאפשר לתקנו אחר כך.

ו. חיטוי קרקע תרמי שכרוך בתיחוח הקרקע אסור גם למניעת נזק.  בנוגע להכנות בחממה, ראה בפרק כז.

ז. אין להעמיד בשטחי שלחין מֵכלים שמכילים דשן כימי, אם דישון השטח איננו נצרך לגידולים בשמיטה.

י. בשטחי שלחין מותר לבנות מערכות השקיה לשנה השמינית.  בשטחי בעל מותר לבנות מתקנים להשקיית עזר לאחר חג שבועות.  כיסוי תעלות בשדה שהונחו בהן צינורות השקיה, מותר רק אם הכיסוי אינו מכשיר את המקום לעיבוד,  כגון כיסוי של התעלה באופן לא מלא.

יא. אסור להשקות השקיית הרוויה בסוף השמיטה להנבטת העשבייה, כדי להכין את השטח לעיבוד לצורך השנה השמינית.

יב. באדמות שיש בהן מליחות, ויש לבצע שטיפות קרקע כדי שיתאפשר לזרוע בהן - כגון בערבה או באדמות שמושקות במים מושבים - אין לבצע שטיפות אלו לצורך זריעה בשנה השמינית.

יג. אסור לזרוע בימים האחרונים של השמיטה, למרות שהנביטה והקליטה יהיו בשנה השמינית.

 

קניית זרעים ושתילים

יד. לאחר השמיטה אין לקנות שתילי עצים ממשתלה שהכינה אותם בדרכים אסורות,  דהיינו שתילים שלא גדלו במצע מנותק בתוך מבנה או ללא הסתמכות על היתר המכירה. והוא הדין לשתילי ירקות שהוכנו באופן האסור.  מי שקנה בטעות שתילים וזרעים כאלה יפעל לפי ההנחיות האלה:

שתילים

1. שתילי ירקות שהוכנו באיסור והחלק שאוכלים כבר קיים - כגון שתילי חסה - אסורים משום ספיחין, ואין לשותלם.

2. שתילי ירקות שהחלק שאוכלים עדיין אינו קיים - כגון שתילי עגבניות - אין איסור להשתמש בהם ומותר לשותלם.

3. שתילי עצים שהוכנו באיסור חייבים לעקרם, ואין לנטוע אותם.

זרעים

4. זרעים שאינם ראויים לאכילה - אין בהם איסור ספיחין, ולכן מותר לזורעם. 

5. זרעים שראויים לאכילה - יש בהם קדושת שביעית ואיסור ספיחין, ואין לזורעם. 

6. אם הזרעים חוטאו בחיטוי שגורם שלא יהיו ראויים לאכילה - מותר לזורעם בדיעבד, אך לכתחילה אסור לזורעם.

טו. גם חקלאי שאינו סומך על היתר המכירה יכול לקנות שתילים לאחר השמיטה ממי שהכין אותם במשתלה שהסתמכה על ההיתר.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ב- שמירת אדמות מוברות

 

יסודות ההלכה

א. יש לעשות בשנה השישית את כל הפעולות האפשריות לצורך שמירת הקרקע מנזק בשנת השמיטה.

ב. ייתכן שמלאכת החרישה אסורה מן התורה. לכן, אין לבצע בשמיטה פעולות חריש לצורך שמירת הקרקע.

ג. בשנת השמיטה מותר לעשות מלאכות שאיסורן מדרבנן, כדי לשמור על הקרקע מנזק שיפגע בה בשנה השמינית.

ד. מותר לעשות חריש למניעת נזקי הידוק לאחר האסיף, אם הוא נעשה בצורה שונה מחריש שנעשה להכנת מצע זרעים, ואם הוא נעשה מיד לאחר איסוף היבול וזמן רב לפני הכנת השטח לגידול הבא.

ה. קצירה שנועדה לתיקון הקרקע אסורה מן התורה.

 

שמירת הקרקע

ו. מניעת סחף הקרקע מותרת על ידי הנחת מחסומי אבנים או עמודי חשמל שוכבים, וכן על ידי פריסת יריעות או רשתות.  מותר גם להקים תלוליות עפר, אם אין כוונה לזרוע או לטעת בהן.  אין לבצע חריש לפי קווי גובה למטרה זו.

ז. אין לזרוע בקרקע צמחים, גם אם מטרתם למנוע סחף בלבד.

ח. החזקת כרב נע , כשבשטח עלולה לצמוח עשבייה קשה שתזיק לגידולי השנה השמינית - מותרת (לאחר הכנה נכונה, כדלעיל פרק יב סעי' יט) על פי סדר עדיפויות זה:

1. ריסוס מונעי נביטה.

2. הכנסת בהמות למרעה.

3. ריסוס קוטלי עשבים. 

4. כיסוח במכסחת או חרמש מוטורי.

5. השימוש בדיסק מותר רק אם הוא כמעט אינו חודר לקרקע.  בפעולה זו הדיסק צריך להיות סגור כמעט לגמרי, והסכינים כמעט מקבילים. פעולה זו יעילה יותר באדמות בינוניות וכבדות ובעשבייה קשיחה, אבל אין לעשותה באדמות קלות.

6. קִלטור במכסחות (רגלי אווז) שחודרות עד כ-2 ס"מ לקרקע, וללא כוונה לפלח אותה.

ט. אם רק חלק מן השטח נגוע בעשבייה במידה גבוהה - מותר לטפל רק בו.

י. אין לסלק שלף, או שאריות מגידול קודם או עשבייה יבשה,  אלא אם כן הסילוק הכרחי למניעת נזק ניכר לגידולי השנה הבאה או לשטחים סמוכים שמעובדים בהיתר. אם מקובל להשתמש בשלף כזה למאכל בהמה - כגון: דגנים או בטנים, וקל וחומר גידולי מספוא - יש להעלות עדרי צאן על השטח. 

יא. דיסוק לצורך שמירת בעלות יהודית על אדמות מותר אם מתמלאים כל התנאים האלה:

1. הפעולה נעשית בשינוי מן הדרך הרגילה,  ובאופן שאינו מכשיר את הקרקע לגידול חקלאי, כגון: השארת רווחים בין פסי הדיסק או חרישה במקביל לקווי הגידול ולא בזווית ישרה להם.

2. החריש נעשה בזמן שאין מקובל כל כך לחרוש בו; מן הראוי לדחות את מועד החריש ככל האפשר.

3. החריש נעשה על ידי גוי או בגרמא.

4. החריש שטחי ככל האפשר.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ג- חקלאות אורגנית

באופן עקרוני אין הבדל בהלכה בין אופן גידול הצמחים בשמיטה בחקלאות קונבנציונלית (רגילה) לאופן גידולם בחקלאות אורגנית.

לכן, סדרי העדיפויות בהלכה בנוגע לפעולות שנצרכות לחקלאות אורגנית זהות לסדר העדיפויות שנצרך לחקלאות רגילה. עם זאת, יש כמה שינויים בדרכי העבודה בחקלאות אורגנית, ויש לתת את הדעת כיצד לעשותן בשמיטה.

הנחיות אלו מיועדות לשטח שלא נמכר בהיתר מכירה.

א. כשמתכננים משטר הסבה מחקלאות רגילה לאורגנית - בשנים הראשונות לגידול אורגני: שנתיים בגידולים חד שנתיים, ושלוש שנים בגידולים רב שנתיים - יש לשים לב שאם שנת השמיטה היא חלק משנים אלו, ובעל השדה מעוניין להשתמש בתוצרת זו במסגרת 'אוצר בית דין', יש לגדל באדמה גידולים שיש בהם צורך לתועלת הציבור ולא לצורך הקרקע בלבד. יש גם לוודא שגידול שמטרתו טיוב הקרקע בלבד לא ייעשה בשמיטה, ושהחלפת הגידולים תיעשה בגידולים שמטרתם להועיל לציבור.

ב. יש לוודא שגידולי הביניים בחממה יהיו גידולים שלציבור יש צורך בהם.

ג. צמחי כיסוי למניעת סחף יש לזרוע בערב השמיטה, ועדיף לשקול חיפוי קרקע באמצעים אגרוטכניים - כגון: שבבי עצים, חלוקי נחל וכיוצא באלו - כדי להימנע מן הצורך לחפות בשמיטה.

ד. בשמיטה מותר לחפות את הקרקע רק באמצעים אגרוטכניים ולא בזריעת צמחים בשטח.

ה. מותר לכסח צמחים אלו אם הכיסוח נעשה כשהתחדשות הצמח אינה מיטבית  או כשהוא אינו יכול להתחדש, אך אין להצניעם בקרקע בקִלטור וכדומה. אם נזרעו צמחים שמשמשים למאכל אדם או למאכל בהמה, מותר לכסח אותם או להכניס בעלי חיים שיאכלו את הצמחים בתיאום עם בית הדין. 

ו. אין להצניע 'זבל ירוק' בקרקע בשמיטה.

ז. אין לבצע פעולות שקשורות להכנת קרקע לזריעה.

ח. אין להצניע שלף ושאריות צמחים בשמיטה, אך מותר לפנותם מן השדה. 

ט. מותר לחפות שטחים מתחת לעצים בחומרים אורגניים שונים כדי למנוע צמיחת עשבייה.

י. מותר להציב קִני עופות דורסים כדי להרחיק מזיקים.

יא. מותר להכניס בעלי חיים לשטח כדי שירעו ויאכלו את עשביית הבר.

הנחיות להיתר מכירה

יב. בשטח שנמכר בהיתר מכירה אין לבצע זריעת צמחים או הצנעת 'זבל ירוק' על ידי יהודי, אך מותר לעשות כן על ידי גוי.

יג. כיסוח הצמחייה - עדיף לעשותו על ידי גוי, אך אם אי אפשר, מותר לכסח אותה על ידי יהודי.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ד- חלקות מחקר

פיתוח ומחקר בצמחים רב שנתיים

א. המחקר החקלאי בצמחים רב שנתיים מתחלק לשלושה שלבים: שלב מחקרי-בסיסי, שלב חצי מסחרי ושלב בחלקה מסחרית (לפי הצורך).

ב. בכל המקרים האלה אין לבצע פעולות מחקריות מיוחדות בשמיטה מלבד הפעולות הבסיסיות שנדרשות לקיום העץ באופן סביר לשנה השמינית.

ג. בשלב המחקר החצי מסחרי ובמחקר בחלקה מסחרית, יש לנקוט משנה זהירות לפני שמבצעים מלאכות, מכיוון שיש ספק אם המלאכות נצרכות לקיום העץ או להוספת צימוח, ויש להתייעץ עם בית דין כדי לקבל הנחיות על כל מלאכה ומלאכה.

ד. מותר לחלק פירות במסגרת 'אוצר בית דין' גם בחלקות מחקר.

ה. אם יש הפסד כלכלי ניכר, מותר למכור את השטח בהיתר מכירה ולפעול על פי הגדרות הפעולות שמותרות או אסורות במקרה כזה.

 

פיתוח ומחקר בצמחים חד שנתיים

ו. חלקת מחקר שמעוניינת להמשיך לחקור בשמיטה צמחים חד שנתיים, יכולה לבחור באחת משתי דרכים: ביצוע עבודות המחקר בחממה שעובדת בממשק של מצע מנותק (ראה את ההנחיות בפרק כח) או מכירת השטח בהיתר מכירה אם יש הפסד כלכלי ניכר, ובמקרה כזה יש לפעול על פי הגדרות הפעולות שמותרות או אסורות.

ז. במחקר שמתבצע במעבדות בתוך מבנים - כגון: ניקוי וירוסים, תרביות רקמה וכדומה - מותר להמשיך את המחקר כרגיל.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ה- שותפות

יש כמה סוגי שותפות:

1. שותפות בקרקע.

2. שותפות כלכלית בלבד בגידולים.

3. שותפות בכלים חקלאיים.

 

א. יש לוודא שבחוזי השותפות נרשם סעיף שמוֹרה שבשנת השמיטה לא ייעשו מלאכות אסורות בקרקע או בכלים החקלאיים.

ב. בכל מקרה, אין ליהנות מכסף שהתקבל ממלאכות שנעשו באיסור.

ג. אם השותפות בקרקע, אין להניח לשותף לעבוד בקרקע משותפת באופן שאסור בשמיטה.

ד. אם יש שותפות כלכלית – שותפות שנהוגה כיום בין משקים - בין משק שומר שמיטה למשק שאינו שומר שמיטה, אין חיוב על המשק שומר השמיטה למנוע באופן אקטיבי את פעולות המשק שאינו שומר שמיטה, אך אין ליהנות מן הרווחים שמפיקים מפעולות אלו.

ה. אסור למשק שומר שמיטה לבצע עיבודים בכליו או בפועליו בשביל המשק שאינו שומר שמיטה, ויש לוודא שהשותפות איננה בגוף הקרקע.

ו. בשותפות בכלים חקלאיים אין חיוב על השותף לוודא ששותפו פועל רק בדרכים המותרות בשמיטה, כגון עבודה בקרקע שנמכרה בהיתר המכירה, אך אם יודעים בוודאות שהשותף פועל בדרכים שאסורות בשמיטה, אין להניח לו להמשיך לעשותן.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ו- הדרכת חקלאים

א. מדריך חקלאי שמתפרנס מהדרכת חקלאים יהודים, יכול להדריכם רק אם המלאכות שנצרכות מותרות בשמיטה באחת משתי דרכים: שליחות 'אוצר בית דין' או מכירת השטח בהיתר מכירה (או תלייה שכך יעשו החקלאים). אם ידוע בוודאות שהם אינם שליחי בית דין או שהם לא מכרו את השטח בהיתר מכירה, אין להדריך אותם.

ב. מדריך חקלאי שמדריך חקלאים שאינם יהודים שעובדים בקרקע שידוע בוודאות שהיא שלהם ולא של יהודי, מותר לו להדריכם כמו בכל שנה רגילה.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ז- קטיף תיירותי

הקדמה

א. ישנם שני סוגי מטעים של קטיף תיירותי:

1. מטע רגיל שנטוע בו מין אחד של עצים בדרך כלל, והוא משמש מטע מסחרי לכל דבר. לעִתים בעל המטע מעוניין בהכנסה כספית נוספת, ולכן הוא מתיר למבקרים להיכנס למטעו, 'לאכול כפי יכולתם', ולקחת פירות לביתם תמורת תשלום נוסף. פעילות זו מתווספת לקטיף הרגיל.

2. מטע שמיועד מלכתחילה לקטיף תיירותי, ובדרך כלל נטועים בו מיני עצים רבים. גם במטע זה אפשר 'לאכול כפי יכולתך' ולשלם על הפירות שהמבקרים לוקחים לביתם. לרוב יש במטע גם 'אטרקציות' שונות, משחקים, אזור שמיועד לאכילה וכדומה.

 

הנחיות

ב. דין המטע הראשון: בנוגע לעשיית מלאכות, כגון: טיפול בעשבייה או בפירות וכדומה, זהה לדין מטע רגיל, ובעל המטע נדרש להחליט אם למכור את השטח בהיתר מכירה או להצטרף ל'אוצר בית דין'.

ג. אם בעל המטע הוא שליח בית דין, אין לו לגבות כסף תמורת הפירות, הן תמורת הפירות שנקטפים בשטח הן תמורת הפירות שנלקחים לבית הלקוח, אלא רק בעבור ההוצאות הנלוות, כמקובל ב'אוצר בית דין'.

ד. מותר למבקר לקחת כמות פירות שמספיקה לשבוע אחד בלבד. אין לשקול את כמות הפירות שנלקחת אלא לקחתם בקופסאות שמשקלן המוערך ידוע מראש.

ה. דין המטע השני: במטע זה אין היתר כלל למכור את השטח בהיתר מכירה, ומותר לטפל במטע רק לפי ההנחיות למטעים שהצטרפו ל'אוצר בית דין'.

ו. בעל מטע שמעוניין להמשיך לתפעל את המטע בשמיטה צריך להיות שליח בית דין, ועליו להודיע למבקרים שהם קוטפים פירות באישור בית דין, ומן הראוי לציין זאת גם בפרסומים על המטע. במטע כזה אין לשקול כלל את הפירות, ועדיף להחליט על סכום אחיד לתשלום על כל הפעילויות שבמטע, ובו גם התשלום תמורת הפירות.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ח- הגנה מפני נזקי מזג האוויר- רוחות, קרה, שלג וברד

א. כל הגידולים רגישים במידה זו או אחרת לפגעי מזג האוויר. פגעים אלו עלולים לגרום למותם של חלקי צמח רגישים, כגון עלים ופרחים, ואף למותו של כל הצמח או להתפרצות מחלות שעלולות לתקוף את הצמחים לאחר מכן.

ב. אפשר להגן על הצמחים מפני פגעים אלו בכמה אופנים:

1. מטעים: כדי להגן על המטע מנזקי מזג האוויר יש לשמור על ניקיונו מעשבייה, ולהשקות, בעיקר כדי להגן מפני קרה. אפשר גם להתקין רשתות מעל המטע כדי למנוע נזקי ברד, ולעטוף גזעים של עצים צעירים.

2. בתי צמיחה: כדי למנוע נזקי קרה ושלג, יש בראש ובראשונה לחמם את המבנה, ואחר כך לוודא שהשלג איננו נערם על הגגות, ולהשקות בכמה אופנים; מומלץ גם לפתוח ולסגור את הווילונות וחלונות הצד. כדי להגן מפני ברד, יש לוודא שמבנה החממה תקין ולהסיר יריעות רגישות לפי הצורך.

ג. יש גם לוודא שהמרזבים נקיים, ושהם אינם חסומים או קפואים. ואפשר גם להתקין במקומות המתאימים מנהרה נוספת מעל המנהרה הקיימת, כדי ליצור 'שרוול אוויר' לבידוד.

ד. לאחר התרחשות פגעים אלו, מומלץ לנקוט בסדר הפעולות הזה:

1. טיפולים שנעשים רחוק מן הצמח, כגון: פריסת רשתות על המטע או ניקוי מרזבים.

2. המטרה על גג החממה.

3. השקיית הצמחים או הקרקע.

  ›חזור לתוכן העניינים

פרק ט- עובדים זרים

יסודות ההלכה

א. שטח שלא נמכר בהיתר מכירה: מלאכות שאסור ליהודי לעשותן בשמיטה, אסור גם לומר לגוי לעשותן. 

ב. גם מלאכות שמותר ליהודי לעשותן, וכמפורט בפרקים הקודמים, עדיף לעשותן על ידי גוי מלעשותן על ידי יהודי בידיים. 

ג. שטח שנמכר בהיתר מכירה: מי שמכר את שדהו בהיתר מכירה צריך לעשות את המלאכות: זריעה, זמירה, נטיעה, שתילה וחרישה, על ידי גוי בלבד.  וכן את המלאכות: קצירה, בצירה וקטיף, עדיף לעשות על ידי גוי.

ד. גם את שאר המלאכות שאסורות מדרבנן עדיף לעשות על ידי גוי.

ה. אין להניח לעובד זר לזרוע או לשתול צמחים בשמיטה עבורו בחצר של המעסיק.

 

נתינת פירות שקדושים בקדושת שביעית לגוי

ו. אין לתת לגוי פירות שיש בהם קדושת שביעית, אך אם הגוי מתארח אצל יהודי, מותר לתת לו פירות כאלו. 

ז. פועל שמתגורר באופן קבוע בביתו של ישראל יכול לאכול פירות שביעית, גם אם הפירות האלה הם חלק מתשלום קבוע על עבודתו. 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק י- משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה

יסודות ההלכה

א. אסור לסייע לאדם שעושה מלאכות שאסורות בשמיטה או לאדם שסוחר בפירות שביעית, גם אם המלאכות והמסחר אינם אסורים אלא מדרבנן.

ב. חשוד על השביעית הוא סוחר, חקלאי או גנן שעושה מלאכות שאסורות בשביעית. אך אם הוא עושה כך על פי הוראת היתר, הוא אינו מוגדר חשוד לעניין זה.

ג. לכן, גם אדם שאינו נוהג על פי היתר המכירה או על פי דרך היתר אחרת בעבודת האדמה בשביעית – מותר לו לסייע למי שנוהג על פי דרכי היתר אלו. 

ד. אדם שמוגדר חשוד על השביעית, אין לספק לו - במכירה, השכרה או השאלה - דברים שאין ספק שהוא יעשה בהם מלאכות אסורות, אך אם יש סיכוי שלא יעשה איסור – מותר לספק לו. 

ה. אדם שחשוד על השביעית – אסור לקנות ממנו תוצרת חקלאית מכל סוג.

ו. גם המוכר בדרכים המותרות צריך להודיע לקונה שעליו לפעול רק על פי הדרך המותרת.  אם אפשר לברר את מטרת הקניה על ידי שאלה או דרישה להצגת אישור על מכירת הקרקע – אין למכור ללא בירור.

 

הספקת כלי עבודה לחשוד על השביעית

ז. לאדם שחשוד על השביעית אסור למכור כלים שמיועדים למלאכות אסורות, כגון: מחרשה, מזרעה וכדומה. אבל מותר לספק לו כלים רב תכליתיים למלאכות חקלאיות ולמלאכות שאינן מוגדרות מלאכות חקלאיות - כגון: עגלה, טרקטור, מגרפה, חרמש מוטורי, מכסחת דשא וכדומה, מפני שאפשר להשתמש בהם גם למלאכות מותרות.

ח. מותר למכור כלי עבודה לחשוד על השביעית, אם יש סיכוי שהוא קונה אותם לצורך השנה הבאה. לכן, מותר למכור לו כלים בשנת השמיטה לאחר העונה שנהוג להשתמש בהם.  מותר גם למכור לחשוד על השביעית כלים שלא יוכל להשיג אותם לאחר השביעית או שיפסיד הזדמנות לקנות אותם בזול.

ט. ליצרן של כלי עבודה מותר לשווק כלים אלו לחנויות, גם אם יש חשש שכלים אלו יימכרו למי שיעבוד בהם באיסור.

י. אין למכור, להשכיר או להחכיר אדמה חקלאית למי שחשוד לעבוד בה בשנה השביעית, אלא אם כן ידוע למוכר שהקונה לא ישתמש בה באופן האסור, כגון מכירת קרקע חקלאית לקבלן לאחר שהופשרה לבנייה.

 

דינים שונים

יא. לאדם שאינו חשוד על השביעית מותר למכור אפילו כלים שמיועדים לעבודות שאסורות בשביעית. אין להחשיב אדם 'חשוד על השביעית', רק מפני שאין מכירים אותו.

יב. אדם שמודיע במפורש שבכוונתו לעשות מלאכה אסורה בכלי זה – אסור למכור לו את הכלי גם אם הוא אינו מוגדר 'חשוד על השביעית', ואין לסמוך על האפשרות שלא יעשה את המלאכה.

יג. הרואה יהודי שעובד בגינתו או בשדהו באיסור אינו רשאי לאחל לו 'בהצלחה' וכדומה. ויש שהתירו לשאול בשלומו מפני דרכי שלום.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק יא- משק בעלי חיים

א. להיתר מכירה: במזון לבעלי חיים שגדל בשטח שנמכר בהיתר מכירה, אין קדושת שביעית ומותר להשתמש בו כשימוש הרגיל בכל שנה, וכן לסחור בו.

ב. לשליחי אוצר בית דין: במזון שיש בו קדושת שביעית אין לסחור, ויש להשתדל שבעלי החיים ינצלו אותו במידה המֵרבית.

ג. מרכז מזון שמשווק מזון לבעלי חיים, ויש ברשותו מזון שקדוש בקדושת שביעית, עליו להיות שליח של בית הדין על מנת לחלק מזון זה.

ד. מותר להכניס לרפת קש שקדוש בקדושת שביעית על מנת בעלי החיים ירבצו עליהם .

הנחיות מקצועיות לגידול המזון ראה נספח ה.

 

מרעה

ה. מותר לרסס עשבים שוטים במרעה על מנת למנוע הרעלה (כגון כלך), עדיף לרססם מלנכשם ביד.

ו. אין מניעה להוציא בעלי חיים למרעה ולגדר עבורם את השטח הנחוץ .

ז. אסור לזרוע צמחים שונים כדי לעבות את המרעה.

 

הוצאת זבל מִמֶשק

ח. בשטחי שלחין אסור לשפוך זבל אורגני גם אם אין מפזרים אותו.  בשטחי בעל מותר לשפוך זבל אורגני בערֵמות מאמצע החורף ומבלי לפזר ערֵמות אלו בשטח.  בשעת הדחק אפשר להקל להוציא זבל אורגני גם לפני כן.

ט. מותר להוציא זבל לערמות מיוחדות שעושים בהן קומפוסט ולבצע את כל הפעולות שקשורות לקומפוסטציה של הזבל.

י. מותר להוציא מִמט"ש (מתקן טיהור שפכים) את הבוּצה לצורך שימוש חקלאי ולעורמה בערמות ייעודיות, אך אין לפזר את הבוּצה על קרקע.