ירקות ופרחים

תוכן הענייניים:

פרק א- איסור ספיחין

פרק ב- הכנת גידולי השדה בשנה השישית

פרק ג- הטיפול השוטף בגידולי שדה (חד שנתיים)

פרק ד- גידול ירקות בחממות ובבתי צמיחה בקרקע

פרק ה- גידול ירקות במצע מנותק

פרק ו- הנחיות מעשיות למינים השונים

פרק ז- מחזור הגידול השני בירקות לאחר מכירת הקרקע

פרק ח- גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע

פרק ט- גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע

פרק י-  גידול במשתלת עצי פרי ועצי נוי, ללא היתר מכירה

פרק יא- גידול במשתלה לאחר מכירת הקרקע

פרק יב- שיווק צמחי משתלה

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק א- איסור ספיחין

 

יסודות ההלכה

א. צמחים חד שנתיים שהתחילו לגדול בשנת השמיטה - אסור מדרבנן לאוכלם. איסור זה נקרא 'איסור ספיחין'.

ב. אמנם אסור ללקוט ולאכול ירקות אלו, אך לא כל הנאה מהם אסורה,  וכפי שיפורט להלן.

ג. ירקות אלו קדושים בקדושת שביעית,  ואין להשחיתם או לעשות בהם דברים שאסור לעשות לפירות שביעית.

 

מקרים שבהם איסור ספיחין אינו נוהג

ד. איסור ספיחין אינו נוהג במקרים האלה:

1. ירקות רב שנתיים שמתחדשים כל שנה מן השורש והתחילו לגדול בשנה השישית,  כגון: אננס או ארטישוק. אך אם אותם ירקות נזרעו בשנה השישית ונבטו בשמיטה - הם אסורים באיסור זה.

2. גידולים שאין בהם קדושת שביעית;  ראה בפרק ד הגדרת מינים אלו.

3. גידולים לזרעים: אם הם אינם ראויים למאכל או שהם נפסלו ממאכל אדם לפני ראש השנה. אך אם הם היו ראויים למאכל אדם לאחר ראש השנה, ונפסלו לאחר מכן, הם אסורים.

4. גידולים שמיועדים למאכל בהמה.

5. צמחים שגדלים בשדה של גוי או בגידול ששייך לגוי.

6. גידולים שגדלים באזורים שלא נתקדשו בזמן הבית השני.

7. גידולים שגדלים בשדה שאינה ראויה לעיבוד חקלאי או במקום שבו הם מזיקים לגידול אחר.

8. צמחים הגדלים בתוך בית, בחממה או בעציץ שאינו נקוב.

9. גידולים שגדלו בשדה שנמכר בהיתר המכירה.

ה. איסור ספיחין חל בזמנים הבאים:

1. בירקות איסור הספיחין חל כאשר הצמח התחיל לגדול בשנת השמיטה.

2. בדגנים וקטניות הנאכלים כשהזרע יבש, האיסור חל גם על מה שהתחיל לגדול בשנה השישית, אם הם לא הגיעו לשליש מגודלם הסופי לפני השמיטה.

3. קטניות שנאכלות לחות בתרמילים, כגון שעועית, דינן כירקות, לפי תחילת גידולן.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ב- הכנת גידולי השדה בשנה השישית

 

א. ירקות

1. בירקות שנזרעים, (בזרעים או בפקעות) כגון גזר או תפוחי אדמה, יש לסיים את הזריעה ולהשקות את השטח בהקדם, כדי שתחילת הנביטה תהיה לפני ראש השנה.

2. בירקות הנשתלים ללא גוש, יש לסיים את השתילה ולהשקות את השטח עד כ"ו באלול.

3. בירקות הנשתלים בשתילת תבנית (כגון: "חישתיל"), יש לסיים את השתילה עד ערב ראש השנה. בשעת הדחק אפשר לשתול עד זמן זה גם שתיל שהגוש שלו התפורר.

4. יש לסיים ולשתול לפני השמיטה את כל סוגי הירקות.

 

ב. דגנים וקטניות

 יש לנהוג באחת הדרכים הבאות (כדי להימנע מאיסור ספיחין):

1. זריעה לצורך תחמיץ וחציר, במקרה זה אין צורך להנביט את הזרעים לפני ראש השנה ודי לסיים את הזריעה לפניו.

2. זריעה למאכל אדם בערב השמיטה בשינוי ממחזור הזרעים, זריעה זו צריכה להתבצע בשטחים גדולים.

3. זריעה בערב השמיטה לשם מאכל לגויים, כאשר הקציר צריך להיעשות ע"י גוי , במקרה זה אין צורך בשינוי ממחזור הזרעים או בזריעה דווקא בשטחים גדולים.

ג. מומלץ לדשן ולזבל לפני הזריעה או במהלכה.

ד. כדי להימנע מבעיות שייתכנו בזמן הקציר (גשם מאוחר וכדומה) מומלץ לזרוע מינים שמיועדים מלכתחילה לתחמיץ כגון שעורה וחיטה 'גליל', ולא מינים שמיועדים גם לחיטת מאכל וגם לתחמיץ כגון חיטה 'נגב', במיני הקטנית מומלץ לזרוע מינים כגון 'תלתן פלי' ו'בקיה', אך לא אפונה.

ה. מכיוון שכיום, בשנת תשע"ד, אין דרישה בשווקים לחיטת מאכל שקדושה בקדושת שביעית, מומלץ שלא לזרוע חיטה זו במסגרת של 'אוצר בית דין' אלא להסתמך על היתר המכירה ולשווק את התוצרת לחוץ לארץ.

ו. מכיוון שבשנים רבות נפסקים הגשמים לאחר תחילת החורף ומתחדשים לאחר מכן, מומלץ לזרוע זנים שעמידים לחוסר מים ומותאמים לאזור הגידול.

ז. השקאת הנבטה בשמיטה – אסורה.

להמלצות מקצועיות בנוגע לגידול מזון לבעלי חיים בשמיטה ראה נספח ה.

 

הכנת השטח

ח. הכנה נאותה של הקרקע לפני השמיטה תמנע את הצורך לעשות פעולות רבות בשמיטה. ברובם המוחלט של המינים די בהכנה רגילה של הקרקע, כפי שהיא נעשית בכל שנה.

ט. עיבודי קרקע: יש להקדים את הקִלטור והדיסוק לערב השמיטה.

י. טיפול בעשבייה: בערב השמיטה יש לטפל בעשבייה טיפול יסודי, כדי שלא יהיה צורך לטפל טיפול זה בשנת השמיטה.

יא. חיטוי הקרקע ייעשה בקיץ השנה השישית.

יב. יש להתקין את מערכות ההדליה במקומות הדרושים לפני השמיטה.

יג. יש לדשן ולזבל זיבול שופע ככל האפשר; בשוק יש דשנים כימיים איטיי תמס, וזבל אורגני שמתפרק באופן איטי ומספיק לעונה שלמה.

יד. תִכנות מחשב ההשקיה והדישון לזמן ארוך ככל האפשר.

›חזור לתוכן העניינים 

פרק ג- הטיפול השוטף בגידולי שדה (חד שנתיים)

 

הנחיות לשליחי אוצר בית דין

יסודות ההלכה

א. יש לבחון את הצרכים של כל ענף במשק ולדון עם הרב המקומי איזו דרך הלכתית מתאימה לו.

ב. בגידולים חד שנתיים אין טיפולים שנעשים לצורך גידול הצמח בשנים הבאות, אלא רק טיפולים שנעשים לצורך היבול שיגדל השנה. מכיוון שהזריעה או השתילה מתבצעות לפני השמיטה, אפשר לסמוך על הדעות המקֵלות בנוגע לטיפול בפירות (ראה לעיל פרק ג סעיף ט 3, יא).

 

הנחיות כלליות

ג. כאמור לעיל בפרק א, אין לבצע פעולות שאסורות מן התורה או שיש בהן חשש לאיסור תורה, כגון: חריש או גיזום לצורך פריצת ענפים חדשים בירקות.  פעולות שאסורות מדרבנן מותרות רק כדי למנוע הפסד ניכר של היבול.

ד. יש מלאכות רבות שנעשות לצורך הגדלת היבול ואיכותו במהלך גידול הפרי. לפני כל עשיית מלאכה יש לבחון את מידת הנחיצות שלה לגידול המסוים.

 

הנחיות לגידולי בעל (חיטה ושעורה)

ה. ההנחיות לזמן הזריעה האפשרי בגידולי בעל הובאו לעיל בפרק יב.

ו. יש לדשן בזריעה, אם אי אפשר לדשן בזריעה, אפשר לדשן בכמות המינימלית ההכרחית גם לאחר שהצמחים נבטו.

ז. יש להימנע מריסוס נגד רחבי עלים, אך אם השטח מאולח בכמות רבה מאוד של עשבים ויש חשש שייגרם נזק ניכר לשטח, אפשר לרסס לאחר נביטת הצמח הרצוי.

ח. אין להשקות השקיית הנבטה, אך לאחר שהשטח נבט מותר להשקות השקיית עזר.

ט. הקציר יהיה בשליחות אוצר בית דין (ראה פרק ז).

י. מותר ליצור קוי בידוד בדגנים נגד שריפות, לפי סדר העדיפויות הזה:

1. ריסוס זהיר במונעי נביטה לפני הגשם הראשון. וריסוס של קוטלי עשבים במהלך החורף.

2. קצירת התבואה: במיני דגנים שראויים למאכל אדם יש לקצור את התבואה לפני היווצרות הגרעינים או לאחר 'הבשלת דונג',  ובמיני דגנים שמיועדים למאכל בהמה בלבד, אין הגבלה על זמן הקציר.

יא. אפשר לעשות דיסק קל על קו הבידוד, ועדיף לעשותו על ידי גוי.

יב. יש לבצע את קציר קו הבידוד נמוך ככל האפשר, כדי להימנע מפעולות חקלאיות נוספות, והשחת תיאכל על ידי בהמה.

 

הנחיות לגידולי ירקות (שלחין) בשטח פתוח

יג. יש לכתחילה לשתול או לזרוע לפני השמיטה זנים שהם בעלי עמידות גבוהה למשך שנה שלימה ובעלי עמידות גבוהה יותר למחלות, ולשתול אותם סמוך לשמיטה,   דרך זו רלוונטית בעיקר למינים כגון עגבניות, מלפפונים, חצילים, פלפלים. הנחיות לזריעה או שתילה בערב השמיטה, ראה לעיל פרק יב.

יד. מינים שמשך הגידול שלהם קצר כגון קישואים, חסה, פטרוזיליה וכו', אין לשתול בשמיטה כלל בשטח פתוח, בלא להסתמך על היתר המכירה, ראה להלן סעיף כה.

טו. לאחר הנביטה מותר להשקות לפי ההכרח, כדי למנוע הפסד גדול של היבול לפי הנחיות בית הדין.

טז. מותר לדשן לפי ההכרח. אך יש להפחית בכמויות הדשן ביחס להמלצות המקצועיות. מן הראוי להגדיל את מירווחי הזמן שבין זמני הדישון ולהפעיל את המערכת באמצעות מחשב. מן הראוי גם לבצע את הדישון לפני השמיטה גם אם דרך זו יקרה יותר, (אם מדובר בהפסד גדול יש להתייעץ עם בית הדין).

יז. מותר לכסות את הגידולים בפלסטיק בחורף, כדי למנוע נזקי קור, אך אסור לכסות אותם כדי להקדים את ההבשלה.

יח. מותר לכסות את השטח ברשת, כדי להגן על הגידולים מפני ברד וקרה.

יט. דילול ירקות מותר רק אם הימנעות מדילול זה תגרום לנזק כלכלי ניכר. 

כ. הוצאת הפקעות מן האדמה - כגון פליחת הקרקע בקומביין כדי להוציא תפוחי אדמה - מותרת, אך יש להקפיד ככל האפשר להוציאן באופן שאינו מכין את הקרקע לזריעה.

כא. הטיפול נגד מזיקים הוא כטיפול הרגיל בכל שנה.

כב. מותר לעקור צמחים חריגים וצמחים שמתמוטטים ולפנותם מן השטח. אם יש על הצמחים פירות שראויים לאכילה, יש להניחם במקום מסודר, ולאחר שהפירות יתחילו להרקיב, מותר להשמיד את הצמח.

כג. אין להצניע שיריים באדמה על ידי דיסוק או קילטור,  אך אם ייגרם נזק ניכר מאוד לקרקע ללא הצנעה זו - כגון התפרצות מחלות בתפוחי אדמה או בכותנה - ניתן להצניעם.

 

הנחיות להיתר מכירה

כד. לאחר מכירת הקרקע לא הותרו המלאכות שאיסורן מן התורה: חרישה, זריעה, שתילה וגיזום. מלאכות אלו צריכות להיעשות על ידי גוי.

כה. בשטח פתוח- זריעת או שתילת ירקות חשופי שורש מותרת רק על ידי גוי, ולכתחילה ראוי שגוי ישתול ירקות הנתונים בגוש.

כו. מלאכות שאיסורן מדרבנן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך יש למעט את עשייתן ככל האפשר.

כז. מותר לישראל לבצע את פעולות הכנת השתיל לפני שתילתו, כגון טבילה בתכשירים שונים כדי להגן עליו ממזיקים.

כח. עשיית מלאכות חיוניות שאסורות מדרבנן לצורך טיפול בגידולים שלא היה אפשר לעשותן מראש – מותרות,  ובהן המלאכות: השקיה, דישון מינימלי, טיפול במחלות ובמזיקים, טיפול בעשבייה ללא פליחת הקרקע, האבקה, הדליה וכדומה.

כט. גיזום ירקות לצורך חידוש ענפי פרי חדשים או הצמחתם - מותר על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותו על ידי גוי או בשינוי.

ל. מותר לקצור קווי בידוד בדגנים נגד שרֵפות, הקצירה תהיה נמוכה ככל האפשר, והשחת תשמש למאכל בהמה. דיסוק לצורך הצנעת השאריות בקרקע - מותר על ידי ישראל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ד- גידול ירקות בחממות ובבתי צמיחה בקרקע

 

הנחיות לשליחי אוצר בית דין

יסודות ההלכה

א. אין לעשות בתוך בית- ראה הגדרתו להלן- מלאכות שאיסורן מהתורה, או שיש ספק אם הן אסורות מהתורה.

ב. אפשר להקל במלאכות האסורות מדרבנן, כאמור לעיל פרק א סעיף ה.

ג. קדושת שביעית נוהגת, מספק, בגידולים בתוך בית  והוא הדין לחיובים שנובעים ממנה: חובת הפקר, איסור קצירה ובצירה, איסור סחורה, קדושת הפירות ומצוות הביעור.

 

 הגדרת "בית"

ד. דין בית נוהג במקרים הבאים:

חממה  או בית צמיחה, אם הם מכוסים בזכוכית, פוליקרובנט, ביריעות פוליאתילן, או ברשת שצפיפות החומר בה עולה על 50%, (אין די בצפיפות שנקראת "50% צל" ), אפשר לצרף לחישוב אחוזי צפיפות החומר גם שתי שכבות של רשתות המונחות אחת על השניה, אם שתיהן מחוברות למבנה.

ה. כדי שהחממה או בית הרשת יחשבו ל"בית", צריכים להתקיים בנוסף לכך התנאים הבאים:

1. גובה הגג מעל 80 ס"מ מהקרקע.

2. המבנה קבוע.

3. מן הראוי שגובה הדפנות יהיה 80 ס"מ לפחות.

ו. לפי האמור לעיל, מנהרות נמוכות, כגון מנהרות חיפוי תותים ומלונים אינן נחשבות לבית.

 

המלאכות החקלאיות בחממה

ז. בחממה אסורות הפעולות הבאות, גם כשגוי עושה אותן:

1. כל פעולות פליחת האדמה והכנתה לזריעה, כגון: חרישה, תיחוח,  קילטור, תילול, עירוג וכדומה.

2. זריעה.

3. שתילת ירקות גלויי שורש.

4. גיזום שנועד לגרום לפריצת ענפים חדשים כדי שיצמחו עליהם פירות או ירקות. 

5. פעולות שמטרתן היא תוספת צימוח- אסורות, אלא אם כן ללא פעולות אלו תהיה פחיתה משמעותית ביבול.

6. פתיחה וסגירה של מסך תרמי על מנת לקבל תוספת יבול- אסורה, במקרה הצורך ניתן לעשות כן על ידי גוי,  אולם במקרה בו המסך מופעל באופן אוטומאטי (ע"י חיישנים או 'שעון שבת'), מותר לתכנת את המערכת לפי הצרכים.

7. הלבנת גג ע"י סיוד (בעזרת חומר מלבין), ניקוי מאבק על ידי שטיפת יריעות ורשתות אסורים, אלא אם כן ללא הניקוי תהיה פחיתה משמעותית ביבול.

ח. הפעולות שמותר לעשות בחממה:

1. שתילת ירקות בגוש בתוך החממה - מותרת ע"י גוי בלבד, אך אסורה על ידי ישראל.

2. גיזום שנועד להחדיר חומרי הדברה טוב יותר - מותר.

3. הטיפול השוטף בגידולים מותר בחממה,  כגון: השקיה, דישון, ריסוס, הדלקת תאורה על מנת להאריך את שעות האור, הפעלת מזרון לח, חימום ואיוורור.

4. האבקה מותרת רק על ידי דבורים (רגילות ו'בומבוס'), או דבורה חשמלית, ולא באמצעות האבקה ידנית.

5. מותר להדביר חרקים בחממה, בגידולים שמגדלים אותם ללא חרקים, גם אם צורך ההדברה הוא סיבה הלכתית ולא סיבה אגרונומית. 

6. סיוד גג בחומר מלבין כדי ללבנו או שטיפת יריעות ורשתות כדי לנקותן - אסורים, אלא אם כן ללא הניקוי ייגרם הפסד ניכר ליבול.

7. פתיחה וסגירה של חלונות או וילונות או יריעות צד או חלונות תקרה: אם מטרת הפתיחה היא אִוורור החממה כדי למנוע מחלות (כגון בוטריטיס) – הפתיחה מותרת, אך אם מטרת הפתיחה היא הוספת צימוח - היא אסורה.

כשפתיחת החלונות וסגירתם נעשות באמצעות בקרת טמפרטורה אוטומטית, אפשר לתכנת את המערכת שתעבוד באופן המיטבי שלה.

8. מותר לתחזק את ציוד החממה, כגון: תיקון רשתות, מאווררים או תנורים.

9. הדליית הצמח בשני סוגי ההדליה - הולנדית וספרדית – מותרת. לפי היתר זה, מותר להכין את ההדליה, לתקנה ולבצע את כל שלבי ההדליה. עם זאת, אם המגדל יכול לבחור שיטת הדליה מסוימת, עדיף להדלות את ההדליה הספרדית ולא את ההדליה ההולנדית.

י. מותר להניח או להסיר יריעות לחיפוי קרקע נגד מזיקים, אך עדיף להניח את היריעות לפני השמיטה ולהסירן בשעת הצורך.

יא. מותר להוריד את גג החממה בזמן הגידול ולהחליפו בגג אחר, גם אם מטרת ההחלפה היא אִוורור הצמחים, מניעת מחלות או המשך גידול תקין שלהם. 

יב. עם זאת, אם מטרת ההחלפה היא הוספת צימוח - אין להחליף.

יג. מותר לתקן או להחליף יריעות ורשתות שנפגמו, (גם בגידול רגיל וגם בגדול ללא חרקים).

יד. אין להסיר את היריעות באופן מוחלט, וכשמחליפים יריעה יש להניח מיד יריעה חדשה.

טו. לאחר סיום הגידול אסור לחרוש או לתחח חממה כדי להכינה לעונה הבאה.

טז. אין להשמיד את השאריות שנותרו בחממה לאחר סיום הגידול, אך אם יש חשש שלאחר הגידול יתפתחו בקרקע מחלות שיהיה קשה מאוד להשמידן לאחר השמיטה, מותר להשמיד את הגידול בהשקיה ובהוספת חומרי הדברה. אם אין אפשרות כזו, אפשר לכסח את הגידול ולאחר מכן לפנותו מן השטח, אך אין להצניעו בקרקע.

יז. חיטוי כימי או סולרי לאחר הגידול מותר רק כדי להשמיד את המזיקים שבשטח, ורק אם יהיה קשה להשמידם לאחר מכן. עם זאת, אם יש צורך לתחח את האדמה בתהליך החיטוי, אין לבצעו.

יח. מותר לבנות חממה חדשה בשמיטה רק אם יש אפשרות הלכתית לזרוע שם, כגון: חממת מצע מנותק או זריעה בשטח שנמכר בהיתר מכירה.

 

היבול בחממה

יט. בירקות שגדלים בחממה אין איסור ספיחין.

כ. קטיף מסחרי וחלוקת הפרי מותרים רק לשליח של 'אוצר בית דין' או למי שמכר מראש את הגידול לגוי (ללא מכירת הקרקע).

כא. הייצוא לחו"ל מותר, וראה לעיל פרק ח, את מגבלותיו.

 

הנחיות ל'היתר מכירה'

כב. זריעת ירקות או שתילת ירקות חשופי שורש בחממה שנמכרה בהיתר מכירה יש לעשותם רק על ידי גוי. 

כג. ניתן לשתול על ידי יהודי ירקות בגוש, בחממה שנמכרה בהיתר מכירה.

כד. שאר המלאכות החקלאיות ניתן לעשותן באופן הרגיל בו הן נעשות בכל שנה. 

כה. חממה שהוקמה לאחר השתילה או מנהרות נמוכות (גובה הגג פחות מ 80 ס"מ), דינן הוא כשטח פתוח.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ה- גידול ירקות במצע מנותק

 

יסודות ההלכה

א. גידול במצע מנותק תחת כיפת השמים אסור מדרבנן,  והוא הדין לגידולי מים (הידרופוניקה).

ב. מותר לגדל במצע מנותק בתוך מבנה,  כגון בית או חממה. בגידול כזה מותרת גם עשיית מלאכות שאיסורן בשמיטה מן התורה, וכפי שיבואר לקמן.

 

הגדרת מצע מנותק

ג. בנוסף לתנאים שהוזכרו לעיל פרק כז סעיפים ד-ה ביחס להגדרת החממה כבית, ישנם מספר תנאים נוספים על מנת להגדיר את הגידול כגידול של מצע מנותק:

 

המשטח

1. יש להניח את הכלים על משטח מנתק ולוודא שהמשטח עשוי מחומר חזק שאינו חדיר למים.

2. יש לוודא שהמשטח מועיל לנתק את הצמח מן האדמה גם אם הוא קבוע בקרקע.

3. בבחירת המשטח המתאים יש לבחון את סוג הגידול, מידת החשיפה לקרינה והעומס שהחומר צריך לעמוד בו.

4. אפשר להשתמש בחומרים כגון החומרים האלה: יריעות פוליאתילן חזקות, יריעות פלריג מצופה שאטומות למים, לוחות פח מגולוון.

5. אין להשתמש בחומרים קלים, כגון: לוחות עץ,  פוליאתילן מוקצף ('קלקר'), קרטון, בלוקים או אריגי ניילון, כגון פלריג רגיל וכדומה.

6. אין להשתמש באספלט ובבטון, ויש להניח מעליהם את האמור לעיל בסעיף 4.

7. המשטח יהיה רחב כדי שנוף הצמחים לא יבלוט החוצה גם בשיא הגידול.

8. המשטח צריך להיות נקי, כדי שלא תיווצר עליו שכבת עפר דקה שראויה לזריעה.

 

הכלי

9. הכלי יהיה בגודל שמאפשר את טלטולו.  בשעת הדחק אפשר להקל להשתמש גם בכלי שנפחו אינו עולה על 40 סאה, כ-330 ליטר.

10. גודל נקב הכלי יהיה עד 1 ס"מ, וצירוף כל שטחי הנקבים לא יעלה על 2 סמ"ר (שיעור נקב זה הוא רק אם יש תחת העציץ משטח מנתק, אך אם אין משטח כזה מתחת לעציץ, שיעורו המקסימלי של הנקב הבודד הוא שליש ס"מ בלבד).

11. אם יש נקבים בצִדי הכלי, המרחק ביניהם לשפת המשטח יהיה לפחות 24 ס"מ. 

12. אם נקבי הכלים נמצאים בתחתיתם או אם הכלים עשויים מחומר חלש, המשטח צריך להיות חזק כדי שלא יהיה חדיר למים.

ד. אפשר למלא את הכלים בכל סוגי המצעים, כגון: עפר, טוף וכדומה.

ה. אין לגדל בעפר שמונח ישירות (ללא כלי) על משטח מנתק.

ו. זריעת ירקות במגשי פוליאתילן מוקצף ('קלקר') מותרת אם הירקות מוגבהים מעל 80 ס"מ,  נוף הצמחים אינו בולט מן המגשים, ויש משטח מנתק על גבי הקרקע.

ז. 'שרוולי' ניילון ארוכים אינם נחשבים מצע מנותק לפי ההלכה, מכיוון שנוף הצמחים בולט החוצה ונפח ה'שרוול' גדול מ-40 סאה (כ-330 ליטר).

ח. כדי לנתק את הצמחים מן הקרקע יש לעשות שני דברים:

1. לחלק את ה'שרוול' למספר יחידות נפרדות בעלות נפח קטן.

2. לפרוש תחתיו יריעת פוליאתילן חזקה, כדי שתחצוץ בין נוף הצמחים ובין הקרקע.

 

מלאכות במצע מנותק במבנה

ט. מותר לבצע בחממה זו את כל המלאכות הרגילות שנצרכות לטיפול בצמח כמו בכל שנה רגילה.

י. את השתילים שמיועדים לשתילה במצע המנותק יש לקנות אצל מגדל שומר שמיטה, שהכין אותם בשנה השישית או בדרכים שמותרות בשמיטה.  והוא הדין לקניית זרעים.

 

יבול שגדל במצע מנותק בבית

יא. צמחים שגדלים בשיטה זו אינם קדושים בקדושת שביעית. לכן, מותר לקטוף, למכור ולייצא את הצמחים שגדלים בהם, כמו בשנה רגילה.

יב. הירקות שגדלים בשיטה זו חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות מספק וללא ברכה.  מפרישים מהם מספק גם מעשר עני ומעשר שני.

 

הנחיות ל'היתר מכירה'

טז. במצע מנותק בתוך בית רשת או תחת כיפת השמים - מותרות כל המלאכות לאחר מכירת הקרקע, כולל זריעת הירקות.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ו- הנחיות מעשיות למינים השונים

 

כותנה

א. יש קדושת שביעית בשמן כותנה ובגרעיני כותנה, אך בסיבי הכותנה אין קדושת שביעית. 

ב. מותר לרסס כותנה כדי לשלך את עליה.

ג. לאחר סיום איסוף ההלקטים עדיף לערום את השאריות ולשורפם, אם אי אפשר לבצע זאת מותר לבצע דיסוק קל על מנת להצניע את השאריות.

 

תפוחי אדמה

ד. יש לדשן את הקרקע בזבל אורגני לפני השמיטה.

ה. יש לזרוע את הזרעים או לשתול את הפקעות בזמן שבו הם יספיקו לנבוט לפני ראש השנה.

ו. יש לתלל את תפוחי האדמה לפני ראש השנה.

ז. מן הראוי לבצע את הגימום  לפני השמיטה, אם נוצר צורך לתקן את גומות או להוסיף גומות חדשות בשמיטה- מותר לעשות זאת.

ח. עדיף לקטול את הנוף באמצעים כימיים, מלכסח אותו, בתפוחי אדמה אורגניים מותר לקטול את הנוף בכיסוח.

ט. מותר להכניס את תפוחי האדמה לכְּבול לאחר האיסוף כדי לשמור על טריותם וכדי שקליפתם תישאר ירוקה .

י. כיסוח או המתת הנוף בסוף הגידול אינם מהווים את סיום הגידול לענין קדושת שביעית, קדושת שביעית חלה לפי הזמן בו הם הוצאו מהאדמה.

יא. בשטח שנמכר ב'היתר מכירה', ונזרע לפני השמיטה, יש לבצע את התילול לפני ראש השנה, או בשמיטה עצמה על ידי גוי.

 

גזר

יב. יש לדשן ככל האפשר את השטח לפני השמיטה, אם יש צורך לדשן בשמיטה מותר לדשן 'דשן ראש' לפי הנחיות בית הדין.

 

עגבניות

גידול בשטח פתוח

יג.ההדליה (ספרדית בד"כ) מותרת כרגיל, באופן גידול זה אין פעולות גיזום שגרתיות במבנה הצמח, ולכן גם בשמיטה אין לגזום.

יד. קיטום, נינוס, גיזום תפרחות- מותרים.

 

בתוך מבנה

טו. הדליה (הולנדית בד"כ) וכל הכרוך בה מותרת כרגיל, אין לבצע על ידי יהודי גיזום (חיזור) שנועד לצימוח, אך מותר לבצעו על ידי גוי , נינוס ע"י ריסוס מותר כבכל שנה.

 

פלפל

טז. הדליית הצמח מותרת כרגיל.

יז. דילול פרחים בחממה ('הורדת קומות' בקומות השונות, לפי הזן) מותר רק על ידי גוי.

יח. עיצוב צמח ע"י קיטום  וחילון מותרים רק באופן שאינו גורם להצמחה מחודשת.

›חזור לתוכן העניינים 

פרק ז- מחזור הגידול השני בירקות לאחר מכירת הקרקע

 

הכנת השטח

א. פעולות המוגדרות כחרישה מן הבחינה ההלכתית - מותרות לאחר המכירה רק ע"י גוי. פעולות המוגדרות כתולדות חרישה, כדלהלן - מותרות גם ע"י יהודי.

ב. פעולות שנועדות להכנת מצע זרעים או מצע שתילה, ויש בהן פליחה של הקרקע, מוגדרות בתור חרישה ללא ספק, ולכן יש לעשותן על ידי גוי. דוגמה לפעולות אלו:

 חריש, משתות, תיחוח, קִלטור כבד, דיסוק שחודר לקרקע.

ג. בנוגע לפעולות הבאות יש ספק אם מותר לעשותן, ולכן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותן על ידי גוי. ואלו הן הפעולות:

עיגול להכנת מצע זרעים, ארגז מיישר, עירוג, הצנעת דשן, שידוד.

ד. הפעולות הבאות הן תולדות חרישה ללא ספק, אך מותר לעשותן לאחר המכירה על ידי ישראל:

1. דיסוק בדיסק 'סגור' - כלומר, כשצלחות הדיסק כמעט מקבילות לגמרי - באדמות כבדות ובינוניות, ובהן הדיסק מבצע 'גירוד' קל בלבד של פני הקרקע. דיסוק כזה באדמות קלות - אסור, מכיוון שהוא מפלח את הקרקע.

2. השמדת עשבייה באופנים שונים; קִלטור שטחי ללא מטרת פליחה,  שרֵפה או ריסוס.

3. קִלטור כבד בקרקע חרושה או מדוסקת.

4. ניקוי השטח מקוצים ומאבנים.

5. תילום, לצורך מעבר של כלים חקלאיים.

ה. עדיף למעט ככל האפשר בעיבודים במקרה בו רוצים לגדל גידול נוסף בשמיטה.

 

זריעה ושתילה בשמיטה

ו. יש להקפיד לקנות זרעים ושתילים מיצרנים שהכינו אותם בדרך המותרת: בשנה השישית, בחוץ לארץ, במצע מנותק בחממה או על פי היתר מכירת הקרקע. שתילים וזרעים שהוכנו באיסור - אסור לקנותם ולהשתמש בהם.

ז. זריעת זרעים ושתילת ירקות גלויי שורש בשטח פתוח על ידי ישראל אסורה בהחלט. יש לעשותה רק על ידי גוי

ח. שתילת שתילי ירקות בגוש ('חישתיל') ראוי לעשותה על ידי גוי, ובמקרה הצורך מותרת על ידי ישראל.  אם יש חשש שהגוש יתפורר, יש לבצע פעולה זו על ידי גוי.

 

הכנות לשנה השמינית

ט. לאחר סיום הגידול, מותר לבצע פעולות למניעת נזקים לקרקע לקראת השנה השמינית, ראה פרק כז, סעיף טו. את הכנת השטחים לצורך הזריעה בשנה השמינית, יש לדחות, למוצאי שנת השמיטה, פעולות הכנה שאינן חקלאיות - מותרות ללא הגבלה, כפי שנתבאר בפרק לז סעיפים א-ב.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ח- גידול פרחים וצמחי תבלין ללא מכירת הקרקע

 

יסודות ההלכה

א. בפרחים ריחניים שמיועדים לריח יש הסבורים שיש בהם קדושת שביעית, ואם הם נבטו בשביעית, יש הסבורים שיש בהם איסור ספיחין. 

ב. יש קדושת שביעית בצמחי תבלין.

ג. בפרחים שאינם מיועדים לריח אין קדושת שביעית ואיסור ספיחין, ומותר לייצאם לחוץ לארץ כמו בשנה רגילה.  עם זאת, גם בהם אין לעשות מלאכות.

ד. בפקעות הפרחים אין קדושת שביעית.

ה. גידול פרחים בשמיטה דומה לגידול ירקות, ויש להבחין בין שלוש דרכי גידול הפרחים:

1. גידול בשטח פתוח, כגון: כלניות, נרקיסים וסייפנים.

2. גידול בחממה או בבית רשת, כגון: ציפורן, גִפסנית ורוסקוס.

3. גידול במצע מנותק בחממה, כגון ורדים.

 

גידול בשטח פתוח

ו. יש כמה זמנים שעד בואם אפשר לשתול או לזרוע פרחים לפי סוגי הצמחים:

זמן הסיום

סוג הצמח

סוג הצמח

סוג הצמח

ט"ו באלול

שתילת שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים – לכתחילה

 

 

כ"ו באלול

פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – לכתחילה

פרחים חד שנתיים שמיועדים לריח

 

ערב ראש השנה

פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – בדיעבד

שתילה בגוש של כל מיני הצמחים

שתילת שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים - בדיעבד

 

ז. זריעת פרחים חד שנתיים שמיועדים לריח תהיה בזמן שבו יספיקו הזרעים לנבוט מעל פני הקרקע לפני ראש השנה.

ח. פקעות ובצלים של פרחים שאינם מיועדים לריח - מותר לשותלם שתילה מוקדמת בקרקע יבשה ולהמתין לנביטתם על ידי הגשמים בשמיטה.  השקיה בשמיטה שמכוּונת להנבטת פקעות אלה – אסורה.

ט. בשתילה מוקדמת של פקעות פרחים ריחניים שנובטים לאחר ראש השנה יש להקפיד שהשתילה תהיה בשטחים גדולים ובשינוי ממחזור הזרעים, כדי שפרחים אלו לא ייאסרו באיסור ספיחין.

י. בפרחי ריח המיועדים ליצוא יש למכור לגוי (רצוי: הקניין בחו"ל) את הפקעות עוד לפני השתילה, ויש לוודא שהאחריות לנזקים מוטלת עליו.

 

טיפול בפרחים בשטח פתוח

יא. כאמור לעיל בפרק ג סעיפים ט 3, ויא, מותר לעשות עבור התוצרת החקלאית פעולות שבלעדיהן תהיה פחיתה משמעותית בכמות היבול ובאיכותו ביחס למקובל בשנה רגילה.

אפשר לעשות את הפעולות האלה:

1. השקיה ודישון בכמות המינימלית ההכרחית לקבלת יבול מסחרי.

2. פעולות הגנה, כגון: ריסוס נגד מחלות ומזיקים או כיסוי ברשת נגד ברד.

3. הדליה.

4. תאורת לילה.

יב. יש להימנע מקיטום להגדלת הפקעת.

יג. מותר להוציא את הפקעות לאחר הגידול, אם הוצאה זו מתבצעת באופן שנחוץ רק להוצאת הפקעות ולא להכנת השטח לשתילה מחודשת.

יד. לאחר ההוצאה מותר לטפל בפקעות את כל הטיפולים הרגילים כדי לשומרם לעונת הגידול הבאה.

טו. מותר להכניס פקעות להמרצה בסוף השמיטה, כדי לשותלן לאחר השמיטה.

טז. בפרחים שיש בהם קדושת שביעית יש לשמור לאחר המיון על קדושת הפרחים שאינם משוּוקים ולהניחם במקום שבו ייפסלו מאליהם, ורק לאחר מכן לזורקם לפח בתוך שקיות.

יז. גיזום:

1. יש לבצע גיזום של כל הענפים המיותרים לפני ראש השנה.

2. גיזום לצורך יצירת ענפים חדשים - אסור.

3. מותר לקטוף את הפרחים באופן שבו הקטיף ישמש גם גיזום.

4. מותר לסלק ענפים נגועים שעלולים לגרום לנזק לצמח.

5. מותר להסיר ענפים מיותרים בגיזום עד בסיס הענף.

6. כשהענפונים החדשים מופיעים (פריצות), מותר לדלל אותם ביד.

7. מותר להסיר ענפים מיותרים בגיזום במסור, אם הגיזום אינו גיזום מדויק של כל ענף אלא גיזום כללי של שורה שלמה ובגובה אחיד לכל השיחים.

8. ענף שהחל לייצר פקעים באחד מצדדיו, מותר לקטום את הענף המרכזי ביד.

9. אסור לבצע קיטום ליצירת ענפי 'ספריי' או לסיעוף.

10. מותר לבצע קיטום כימי על ידי קוטל עשבים ליצירת ענפי 'ספריי'.

11. קיטום של קדקודים שנפגעו מסיבה כלשהי - אסור.

 

גידול בחממה

יח. לפעולות המותרות והאסורות בחממה ראה לעיל פרק כז.

יט. זריעה ושתילה של פקעות, בצלים ושתילים גלויי שורש - אסורות.

כ. שתילת צמחים הנתונים בגוש (כגון 'חישתיל') - מותרת בחממה על ידי גוי.  את התיחוח יש לעשות לפני ראש השנה.

כא. קיטום (הקצרה) ענפים (כגון קיטום ורדים) וגיזום הגזע (כגון גיזום גִפסנית) - מותרים רק על ידי גוי.

כב. טיפול שוטף בגידולים כפי שהובא לעיל בפרק כז - מותר.

 

גידול במצע מנותק בחממה

כג. במצע מנותק בחממה לא נוהגים דיני שביעית. וכל המלאכות מותרות שם ללא הגבלה, להגדרת מצע מנותק ראה לעיל פרק כח.

 

שיווק התוצרת

כד. פרחים שאינם מיועדים לריח ופרחים שגדלים במצע מנותק בחממה - מותר לשווקם ולייצא אותם לחוץ לארץ כרגיל.

כה. פרחים המיועדים לריח שיש בהם קדושת שביעית וצמחי תבלין - מותר לשווקם רק באמצעות 'אוצר בית דין'.

כו. בשעת הדחק מותר למכור אותם בהבלעה: לארוז אותם עם תוצרת שאין בה קדושת שביעית ולהוסיף מדבקה שהתשלום הוא רק תמורת התוצרת שאין בה קדושת שביעית ותמורת הוצאות האריזה וההובלה.  בדרך זו מותר גם לשווק באמצעות חנויות שאינן מקפידות למכור לצרכנים בהבלעה.

כז. אסור לייצא פרחים וצמחי תבלין שיש בהם קדושת שביעית. בשעת הדחק אפשר להשתמש בדרכים שנתבארו בפרק ח.

›חזור לתוכן העניינים

פרק ט- גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע

א. יש להקדים את שתילת גל הפרחים הראשון לערב השמיטה ולהימנע ככל האפשר משתילת פרחים בשמיטה עצמה.

ב. יש להקדים את שתילת הפקעות לערב השמיטה ולהנביט אותן בשמיטה בזמן הרצוי.

ג. אם אין אפשרות להקדים את שתילת הפקעות לערב השמיטה, יש לשותלן על ידי גוי.

ד. שתילת שתילי פרחים חשופי שורש מותרת רק על ידי גוי.  וראוי לשתול פרחים בגוש גם על ידי גוי, במקרה הצורך ניתן לשתול על ידי ישראל.

ה. גיזום לסוגיו מותר על ידי ישראל.

ו. הטיפולים בפרחים מותרים על ידי ישראל ללא הגבלה, כגון: השקיה, הדליה, ריסוס נגד מזיקים ומחלות, הגנה מפני ברד וקרה, וכדומה.

ז. שאר הטיפולים מותרים על ידי ישראל, כגון: דישון, תאורה וטיפולים הורמונליים. עם זאת, ראוי להמעיט בהם במידת האפשר.

ח. עיבודי קרקע שונים יש לבצע על ידי גוי.

ט. בגידול בקרקע בבית צמיחה אין לעשות מלאכות שאסורות מן התורה (זריעה, זמירה, קצירה ובצירה) אלא על ידי גוי.

י. קטיף הפרחים מאדמה שנמכרה, שיווקם וייצואם לחו"ל, מותרים כרגיל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק י-  גידול במשתלת עצי פרי ועצי נוי, ללא היתר מכירה

 

הקדמה

א. במשתלה יש להבחין בין שלושה מקומות שבהם העבודה מתבצעת:

1. שטח פתוח, בקרקע או מצע מנותק.

2. חממה או מבנה אחר, בקרקע.

3. חממה או מבנה אחר, במצע מנותק.

להגדרת חממה, ומצע מנותק ראה לעיל פרק כז סעיף ד, פרק כח סעיף ג.

 

הכנת השמיטה בשטח פתוח

ב. לזמני הנטיעה שעד אליהם ניתן לטעת את העצים השונים ראה לעיל בפרק יב.

ג. הפעולות הבאות מותרות עד ערב ראש שנת השמיטה: 

1. העברת שתילים בגוש שמונחים על הקרקע.

2. העברת ושתילת שתילים שנמצאים בגוש אדמה לכלי גדול יותר.

3. כל שאר הטיפולים בצמחים.

ד. תילול צמחֵי האֵם במשתלות כדי לקבל חומר ריבוי - יש לוודא שהצמחים מתוללים כראוי לפני השמיטה.

בעצי פרי מומלץ לבצע את כל העבודות עד ט"ו באב על מנת שהשנה תיכלל בחשבון שנות הערלה.

 

מלאכות בשמיטה בשטח פתוח בקרקע ובמצע מנותק

ה. צמחים הנמצאים בשטח פתוח - אסורות בהם כל המלאכות שמטרתן היא לגרום להצמחה, ומותר לעשות רק מלאכות למניעת נזק או פעולות שלא נועדו לסייע לצמיחה.

ו. גיזום ענפים במטע לשם השרשתם במצע מנותק בתוך מבנה – מותר בשמיטה, בתנאי שנעשה במקום אחר ובאופן פחות מיטבי מן המקובל בגיזום לצורך הצמחה.

ז. הרכבה באוויר בייחורים מושרשים שאינם נמצאים במצע גידול אסורה בשטח פתוח.

ח. צמחים שנמצאים בשטח פתוח במצע מנותק - דינם בשמיטה כדין צמחים שנמצאים על הקרקע.

ט. בערב השמיטה מותרות כל הפעולות במצע מנותק עד ערב ראש השנה.

 

הכנה לשמיטה בחממה

י. דיני ערלה נוהגים גם בתוך בית. 

יא. בצמחי סרק מותרות כל הפעולות בחממה עד ערב ראש השנה.

 

מלאכות בשמיטה בחממה

יב. שתילים שנמצאים בחממה בקרקע, אסור לעשות בהם מלאכות שאסורות מן התורה או מלאכות שיש ספק אם הן אסורות מן התורה. ואלו הן המלאכות: זריעה, שתילה, השרשת ייחורים, הרכבה, הברכה וגיזום שמצמיח ענפי פרי חדשים.

יג. הרכבה באוויר (כגון הרכבה על גבי שולחן) בייחורים מושרשים שאינם נמצאים במצע גידול מותרת בחממה.

יד. השרשה בתוך תערובות גידול שונות - דינה כהשרשה בעפר,  והיא מותרת רק במצע מנותק בתוך מבנה.

טו. טיפול שוטף בשתילים מותר בחממה. גיזום עצי סרק - מן הראוי לעשותו על ידי גוי, ויש להימנע מפעולות 'הקצרה' בעצי פרי, פעולות שמיועדות להצמחת ענפי פרי חדשים.

 

משתלה בחממה במצע מנותק

טז. במצע מנותק בחממה מותר לעשות את כל המלאכות בשנת השמיטה ללא הגבלה. בטיפול בעצים יש להקפיד להשתמש בפלסטיק עבה וחזק במיוחד, כדי ששורשי העצים לא יוכלו לנקוב אותו במהלך השנה.

 

דינים נוספים

יז. אין לקנות חומר ריבוי ממגדל שמכין אותו בדרך שאסורה בשנת השמיטה.

יח. שתילי צמחי סרק - לאחר קליטתם מותר להניח את הכלים על הקרקע בתוך המבנה.  ולאחר מכן מותר לעשות בהם רק מלאכות שאיסורן מדרבנן.

יט. עצי פרי שגדלים במצע מנותק - מונים להם שנות ערלה מחדש מזמן חיבורם לאדמה, ולכן אין להעביר בשמיטה שתילי עצי פרי מן המצע המנותק למצב שבו הם מחוברים לקרקע.

כ. מותר להרכיב 'הרכבות שולחן' במבנה סגור.

כא. משתלות שמגדלות תרביות רקמה יכולות להמשיך ולגדל את התרביות באופן שבו הן מגדלות אותן בכל שנה.

 

שיווק הצמחים

כב. הובלת עציצים מותרת גם מחוץ למבנה.  בהובלה כזו ראוי לוודא שלא ייווצר 'קשר עין' בין העציצים ובין הקרקע  ולכן יש להובילם על גבי רכב, ויש להקפיד שהעציצים יהיו תמיד על גבי משטח מנתק, ולא יהיו ישירות על גבי הקרקע.

›חזור לתוכן העניינים

פרק יא- גידול במשתלה לאחר מכירת הקרקע

 

הכנה לשמיטה

א. לאחר מכירת הקרקע כל המלאכות מותרות עד ערב ראש השנה ללא הגבלה. לכן, יש להקפיד למכור את הקרקע לגוי לפני ט"ו באב.

 

משתלה בשטח פתוח

ב. פעולות לריבוי צמחי מאכל או צמחים שמיועדים לריח, שנעשות בשטח פתוח במצע גידול שאיננו מנותק מן הקרקע על פי ההלכה, מותרות על ידי גוי, כגון: זריעה (גם זריעת צמחי סרק ושתילת פקעות), שתילה, הרכבה והברכה.

ג. שתילת צמחים שונים וגיזומם על מנת לייצר צימוח מחודש - מותרים רק על ידי גוי

ד. גיזום צמחי האֵם של עצי פרי לצורך הצמחה ייעשה על ידי גוי. גיזום ייחורים להשרשה וחיגור שייעשה במקום גיזום מותרים גם על ידי ישראל.

ה. שאר הטיפולים בצמחים מותרים על ידי ישראל.

 

מלאכות במצע מנותק בשטח פתוח, ובחממה

ו. בתוך חממה, בית רשת במצע גידול שמנותק מן הקרקע על פי הגדרת ההלכה מותרות כל הפעולות על ידי ישראל.

ז. העתקת שתילים לאחר קליטתם בשקיות (כשבועיים לאחר השתילה) מן החממה או המצע המנותק אל השטח הפתוח מותרת על ידי ישראל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק יב- שיווק צמחי משתלה

 

א. הבעיה המרכזית בשיווק צמחי משתלה בשמיטה נובעת מן האיסור לסייע לאדם שעושה מלאכות אסורות בשמיטה.

ב. אין למכור שתילים לאדם שידוע שלא מכר את אדמתו לגוי ושבכוונתו לשתול אותם באיסור בשטח פתוח.  וכן, אין למכור צמחים כגון: שתילי נוי לאדם פרטי שמקום גידולם הוא בחצר הבית, עצים בוגרים המיועדים לשתילה בגינה פרטית, וכיו"ב.  אולם מותר למכור צמחים שהדרך הרגילה לגדל אותם היא בתוך הבית, על גבי משטח מנתק (צלחת וכדומה).

 

הנחיות

משתלה משווקת (לצמחים ביתיים)

ג. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכל את ההנחיות הבאות:

1. משתלה זו שומרת שמיטה.

2. מותר להניח צמחים הנקנים במשתלה זו רק בתוך בית או במרפסת מקורה.

3. אין לשתול או להניח צמחים הנקנים במשתלה זו בחצר הבית, גג הבית או מרפסת שאינה מקורה.

 

משתלה יצרנית (עבור חקלאים וגננים מקצועיים)

ד. יש לתלות בפתח המשתלה במקום גלוי לכל את ההנחיות הבאות:

1. משתלה זו שומרת שמיטה.

2. מותר לשתול צמחים חשופי שורש הנקנים במשתלה זו רק אם הם נשתלים על ידי גוי, בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה.

3. מותר לשתול צמחים המצויים בגוש אדמה רק בחממה או בקרקע שנמכרה בהיתר מכירה, ויש לבצע שתילה זו על ידי גוי.

ה. מומלץ להוסיף בחשבונית הניתנת בסוף הקנייה: 'להנחיות ההלכתיות לשתילת צמחים אלו ראה במודעה הנמצאת במשתלה'.

ו. מותר למכור שתילים בגוש לבעל חנות, אם ייתכן שהוא ימכור אותם לאחר השמיטה או לאנשים שישתלו אותם בהיתר על פי היתר המכירה או בתוך מבנה.

ו. עקירת מרבדי דשא לצורך שיווק מותרת (כגון לגוי),  אך אסור למוכרם לאדם שאין לו אישור שמעיד שהוא עומד לשתול אותם בהיתר.

ז. עציצים נקובים, ובהם צמחים שמיועדים לריח או צמחי תבלין, שגדלו במצע שאינו מנותק על פי ההלכה או מחוץ לחממה - יש בהם קדושת שביעית, ואסור למכור אותם. מותר למכור את השיח בהבלעה, אם נקבע שהתשלום הוא תמורת הכלי ומצע הגידול,  ומותר למכור עציצים כאלה גם לבעל חנות שחשוד למוכרם לאחרים ללא הבלעה.