הנחיות ומידע מקצועי

תוכן העניינים:

פרק א- המלצות מקצועיות לגידול ירקות במצע מנותק

פרק ב- ייצור גידול ושימור מספוא גס בשנת השמיטה תשע"ה

פרק ג- הנחיות מקצועיות לגידול פרחים בשמיטה

 

›חזור לתוכן העניינים

פרק א- המלצות מקצועיות לגידול ירקות במצע מנותק

 

הכנת השטח

א. יש להקפיד מאוד על שיפוע אחיד של 3% לפחות בכל השטח להבטחת ניקוז תקין של עודף המים. מומלץ להכין את השיפוע כך שניתן יהיה לרכז את כל מי הנקז העודפים במקום אחד ע"מ לאפשר שימוש חוזר במים.

ב. ביריעות פוליאתילן בהן הדבר לא מעשי - ניתן לנקז את המים באמצעות נקבים שלא יהיו תחת הנוף של הצמחים. אם יש הכרח לעשות נקבים קרובים לצמח, הדבר מותר בתנאים הבאים:

1. גודל הנקב לא יעלה על 1/3 ס"מ.

2. הנקב ביריעה יהיה רחוק לפחות 24 ס"מ מהנקב שבכלי הגידול.

3. לא יהיה יותר מנקב אחד תחת הנוף של כל צמח.

4. יש לכסות את כל השטח בשתי שכבות של יריעת פלסטיק (שכבה תחתונה 0.04 שקוף ושכבה עליונה 0.2 שחור או לבן) ולהקפיד שהיריעה תהיה חלקה ללא קפלים ע"מ להבטיח זרימה תקינה של מי הנקז.

ג. קיימת אפשרות נוספת: לחפות את היריעות האחת על השניה, ולשים ביניהן כ- 10 ס"מ של חצץ או טוף גס לצורך ניקוז המים, יעיל בקרקעות קלות ובינוניות.

ד. היווצרות שלוליות בשטח עלולה לגרום לבעיות רבות במהלך הגידול.

 

השתילה

ה. יש להקפיד מאוד שגוש השורשים יהיה רווי היטב במים לפני השתילה. בגידולים הרגישים למחלות צואר השורש (ריזוקטוניה, פיתיום וכד') יש לשתול "גבוה" כך שגוש החישתיל יבלוט כ- 0.5 ס"מ מעל מצע הגידול שבשקית.

ו. בכל סוגי הגידולים, הצמח ישתל במרחק של 2-5 ס"מ מהטפטפת.

ז. לאחר השתילה יש להשקות בהתאם לסוג מצע הגידול.

ח. יש להמשיך במשטר השקייה זה עד לאחר שהצמח השתרש (יש לחשוף שורשים ולבדוק!).

ט. יש להשקות בכמות כזו שיהיה לפחות 15% נקז. (ע"מ למנוע המלחה).

 

דישון

י. מדשנים בדשנים מורכבים עם מיקרואלמנטים בכמות של 2 ליטר תמיסת דשן לכל 1 מ"ק מים. (כ- 140 ח"מ חנקן צרוף שווה ערך במקלון בדיקת החנקן צבע סגול, 800-500 ח"מ).

יא. ניתן גם לדשן בשבוע הראשון של הגידול בדשן כל 20-20-20 (בכמות של 140 ח"מ חנקן צרוף).

 

בדיקות כימיות של מי הנקז

יב. יש להכין סידור מתאים לאיסוף של דגימת מי הנקז.

יג. בדיקת מוליכות חשמלית

1. במי הטפטפת - 1.5-1.8 EC

2. במי הנקז - 2.0-2.3 EC

יד. PH יש לבדוק בעזרת סטיק. רצוי תחום 6-7

טו. יש לדגום כל חלקה שמופעלת בהשקייה נפרדת.

טז. ביצוע הבדיקות הכימיות ע"י המגדל בכל יום חשובה מאוד להצלחת הגידול בס"ד. ולכן רצוי מאוד לנהל רישום מסודר של הבדיקות בהתאם לחלקות.

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ב- ייצור גידול ושימור מספוא גס בשנת השמיטה תשע"ה

עופר גורן תחום גד"ש, שה"מ.

ד"ר אפרים צוקרמן גימלאי שה"מ, מומחה לגידולי מספוא.

ד"ר רן סולומון "אמבר" מכון תערובת, תזונאי של מע"ג.

כללי:

שנת התשע"ה (2014-2015) הבאה עלינו לטובה היא שנת שמיטה. ההנחיות וההמלצות כפי שהן מוצגות בכתב זה אינן בשום פנים ואופן בגדר המלצה תורנית כיצד לפעול בשנת השמיטה. יש בהמלצות ובהנחיות להצביע על האפשרויות השונות כיצד לגדל לקצור ולשמר מספוא גס בשנת השמיטה. קימות 3 אפשרויות עיקריות לגדול ולספק מספוא גס בשנת שמיטה:

1. זריעה ואסיף לפני כניסת שנת השמיטה )עד כ 10 ימים לפני ראש השנה).

2. זריעה לפני ראש השנה ואסיף המספוא במהלך שנת השמיטה.

3. גידול ואסיף במהלך שנת השמיטה )כבכל שנה רגילה).

התחשיבים הכלכליים המצורפים נעשו לגבי רפת החלב. צריכת המספוא הגס של בהמה בעדרי האמהות של צאן )כבשים ועיזים( ובקר לבשר היא כ 1/9 בהשוואה לחולבת.

בתחשיבים לא נלקחה בחשבון עלות המזון המרוכז, בהנחה שהגרעינים רובם ככולם מיובאים לארץ.

הנחיות לגידול ואסיף:

1. גידול, אסיף ואגירת מלאים של מספוא גס שנקצר לפני כניסת שנת השמיטה:

ניתן לגדל, לאסוף ולאגור מלאים של תחמיצים, שחתות וקש בכמות שתאפשר הזנת בע"ח במשך כל שנת השמיטה. שיטה זו כרוכה בזמינות מתקני איחסון ועליה במחיר המספוא כתוצאה מעליה בעלויות מימון המלאי ותתכן גם הגדלת הפחת.

תחמיצים

המקור העיקרי של תחמצים הם דגני חורף שעיקרם חיטה אך גם שעורה ושיבולת שועל ותחמיצי גידולי קיץ תירס וסורגום.

נפח האיחסון של התחמיצים מותנה בגודל הבורות או מתקני החמצה אחרים. בהנחה שתחמיצי החורף כבר נקצרו, ניתן להשלים את נפח הבורות ע"י מילויים בתחמיצים קיציים מתירס או מסורגום. משך גידולם של תחמיצי הקיץ כ 110 ימים מהצצה עד קציר ולכן יש לזרוע גידולים אלה לא יאוחר מתחילת חודש יוני 2014 . בעונת הזריעה של אמצע הקיץ )בהנחה שהזריעה מבוצעת בדו גידול לאחר גידול חורף( צריכת המים לגידול תירס 450 עד 650 קוב מים לדונם ושל סורגום - 150 עד 250 קוב לדונם. בעונת הגידול המדוברת היבול הצפוי בתירס למספוא 1.9 טון חומר יבש לדונם וסורגום 1.3 טון ח"י לדונם. חשוב לציין שמזרעי סורגום בתחילת יוני עלולים להפגע ע"י זבוב האתריגונה ושקציר סורגום בסתיו עלול להתאחר בגלל התייבשות איטית של הסורגום ולכן עלול להיכנס לתוך שנת השמיטה. מסיבות אלה ובמגבלות הזמן נראה שעדיף לא להסתכן ולהעדיף זריעת תירס למספוא. קימת אפשרות נוספת של זריעת סורגום דו קצירי. זריעה מוקדמת בסוף חודש מרס תאפשר שני קצירים. משך הגידול של סורגום דו קצירי 180-170 ימים וכמות המים הנדרשת 200 עד 350 קוב לדונם. היבול הצפוי 2.4 טון ח"י לדונם. במקרה שהשדה לא יהיה מוכןלקציר לפני כניסת שנת השמיטה, ניתן להקדים בקצירתו אך עקב אחוזי ח"י נמוכים עלול לעלות הפחת בבור. אפשרות נוספת היא לבצע את הקציר השני לאחר כניסת שנת השמיטה.

כמו כן, ניתן לזרוע גם גידולים שמשך גידולם קצר מאשר תירס וסורגום כגון פנסילריה וסיטריה אך יבולם הפוטנציאלי נמוך ב - 70%-50% מזה של תירס וסורגום, והאיכות התזונתית של גידולים אלו נמוכה מזו של תירס וסורגום.

שחתות

שחתות דגנים וקטניות ניתן לערם במתבנים ובמידת הצורך גם על שטחים ישרים ומנוקזים ולכסות את החבילות ביריעות פלסטיק עמידות לקרינת UV כדי למנוע התבקעות הפלסטיק וחדירת גשמים לערימה במשך החורף. כדי למנוע התעופפות יריעות הפלסטיק ע"י רוחות, יש להצמיד את היריעות אל החבילות ולקבע היריעות לקרקע ע"י עפר או משקלות. בממשק נבון, נצרוך תחילה את השחת שמחוץ למתבנים ולאחר מכן את השחת במתבנים. אחזקת מלאי שחת מקצירי אביב תשע"ד 2014 גורר הוצאות נוספות למימון המלאי לשנתיים ומייקר את השחת במידה רבה.

במשקים בהם יש מים בעלות נמוכה ניתן להשלים את מלאי השחת ע"י גידול דגני קיץ לשחת כגון פנסילריה או סיטריה. גידולים אלה צורכים כ 250 עד 300 קוב מים לדונם. זריעת גידולים אלה תעשה במהלך חודש יוני, כך שהם יקצרו לפני כניסת שנת השמיטה, בתחילת חודש ספטמבר כ 75 ימים לאחר הצצה. בשיטה זו ניתן מחד להקטין במידת מה את הוצאות מימון המלאי ומאידך תגדל עלות הוצאות גידול וייצור השחת הקיצית בעיקר בגלל עלויות המים הגבוהות מאלו של השחת החורפית.

אפשרות נוספת היא השלמת מלאי השחתות ע"י גידול או קניה של שחת אספסת רב שנתית שנזרעה ונקצרה לפני כניסת שנת השמיטה.

קש

קש בדומה לשחת, ניתן לערם במתבנים ובמידת הצורך גם על שטחים ישרים ומנוקזים ולכסות את החבילות ביריעות פלסטיק )ראה הנחיות לכיסוי ערמות שחת).

מקורות הקש מגוונים למדי. מקור הקש העיקרי הוא קש חיטה לאחר הקציר לגרגרים. כמו כן ניתן להשתמש בקש ממקורות נוספים שמקורם בשאריות גידולי שדה לאחר שיבולם נאסף, כגון: קש תירס מתוק, קש חימצה, קש חמניות ועוד.

תחשיב כלכלי גידול ואגירת מלאים של מספוא גס שנקצר לפני כניסת שנת השמיטה

התחשיב המוצג נערך לפרה חולבת )כולל האינוונטר החי הנלווה גון: גידול ויבשות( או שווה ערך לייצור 10,000 ליטר חלב.

התחשיב כולל את העלויות הנוספות הכרוכות בקניה ואיחסון של 4.0 עד 4.5 טון מספוא הגס לפרה )חולבת + יבשה עגלה( למשך כל שנת השמיטה.

עלות קניית מספוא גס להשלמת המלאי לשנת השמיטה ולחורף שלאחריה-   3,750 ₪ לחולבת.

השכרת בורות או ציוד להחמצה והובלה-                                                   450 ₪ לחולבת.

פחת 3.5%                                                                                             130 ₪ לחולבת. -

ריבית להון חוזר 10%-                                                                           430 ₪ לחולבת.

סה"כ                                                                                                     4760 ₪ לחולבת.

                                                                                                             (530 ₪ לראש צאן).

2. אספקת מספוא גס שנזרע לפני שנת השמיטה ונאסף לאחר כניסתה:

בשיטה זו נזרעים גידולי המספוא לפני כניסת השמיטה אך נאספים במשך שנת השמיטה.

תחמיצים

השלמת מלאי התחמיצים ע"י תחמיצי קיץ

גידול תחמיצי קיץ תירס וסורגום, שנזרעו במשך הקיץ ונאספו לאחר כניסת שנת השמיטה או גידול סורגום דו קצירי בו הקציר השני יתבצע לאחר כניסת שנת השמיטה. בעונת הזריעה של אמצע הקיץ )בהנחה שהזריעה מבוצעת בדו גידול לאחר גידול חורף( צריכת המים לגידול תירס- 450 עד 650 קוב מים לדונם ושל סורגום 150 עד 250 קוב לדונם. בסורגום דו קצירי כמות המים הנוספת לאחר הקציר הראשון היא כ 150 קוב מים לדונם. בעונת הגידול המדוברת היבול הצפוי -

בתירס למספוא 1.8 טון\ד' וסורגום )כולל החומר הנאסף בקציר השני( 1.2 טון\ד'. ניתן לגדל גם סורגום דו קצירי העשוי לשפר את ניהול ממשק בורות התחמיץ. גידול סורגום דו קצירי מאפשר אספקת יבול הקציר הראשון למעוניינים בתחמיץ שנאסף לפני כניסת השמיטה ואת יבול הקציר השני לאלה המעונינים לאגור תחמיצים שנזרעו לפני השמיטה ונאספו לאחר כניסתה.

דגני חורף לתחמיץ

בממשק זה נזרעים החיטה והשעורה לפני ראש השנה וקצירתם לשחת ו\או לתחמיץ בשנת השמיטה. זריעת דגני חורף במועד מוקדם חושפת את הגידולים לפגעי מזג האויר ופגעים נוספים ולכן יש לנקוט בצעדים למזעור נזקים צפויים. ראשית, גשמים מוקדמים בחודשים ספטמבר ואוקטובר עשויים לגרום לנביטת החיטה כשהטמפרטורות גבוהות. במצב זה, גידול החיטה יהיה מהיר וללא התפצלויות של סעיפי משנה. כדי למנוע מהנוף בשדה להיות דליל, יש להוסיף כ 4 ק"ג זרעים לדונם מעל הכמות המקובלת (17 ק"ג במקום 13 ק"ג כמקובל). הזרעים הטמונים בקרקע תקופה ממושכת עלולים להפגע ע"י מזיקי קרקע שונים, ולכן מומלץ לאבק או לחטא את הזרעים בתכשירי דיאזינון.

עומק הזריעה: אפשריות 3 טכניקות שונות שלכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.

1. זריעה לעומק של 4-5 ס"מ ולא פחות בכדי למנוע נביטה מכמויות גשם קטנות שבעקבותיהן תבוא עצירת גשמים ארוכה. גשמים שירטיבו שכבה של 6-8 ס"מ בלבד יגרמו להצצה והנבט יהיה תלוי במועד ועצמת הגשם הבא.

2. זריעה שטחית לעומק 1-2 ס"מ ובלבד שכל הזרעים יהיו מכוסים. בגשמים קלים התיבשות הזרעים תהיה מהירה ולא יגרם כמעט נזק לזרע. גשם שירטיב שכבה של 6-8 ס"מ כנ"ל יספק לנבט כמויות מים זמינים גדולות יותר.

3. שילוב שתי הגישות וכוון יחידות הזריעה לזריעה רדודה ועמוקה יותר לסרוגין ועל ידי כך חלוקת הסיכון.

טמפרטורות גבוהות לאחר נביטה מוקדמת של החיטה והשעורה עלולות לגרום להתפתחות מהירה של הצמחים ולחוסר הסתעפות והשתבלות מוקדמת בסתיו. במקרה כזה ניתן לקוצרם לשחת בתחילת החורף ובכך לגרום לצמחים להתפצל ולהניב יבול שני לתחמיץ או שחת. בכל מקרה יבול המספוא הצפוי יהיה קטן ב 20 עד 40 אחוזים לעומת היבול בגידול רגיל. היבול הצפוי בקציר המוקדם לא יעלה על 200 ק"ג חומר יבש לדונם ובקציר הנוסף באביב צפוי היבול להגיע עד 600 ק"ג\ד', היבול הנמוך הצפוי מהקציר באביב נובע מקציר מוקדם מהרגיל עקב האילוץ ההלכתי האוסר לקצור את החיטה לאחר מילוי הגרעין בגלל "מגבלות האבסת גרעין המיועד לבני אדם לבע"ח". חשוב לציין שבאביב המוקדם השינויים האקלימיים התכופים יכולים לחשוף את הדגן הנקצר לפגעי גשמים ולהאריך את משך ההקמלה או לגרום להרמת האומנים בתנאים לא מיטביים וכתוצאה מכך עלולה להיפגע איכות ההזנה של המספוא.

משקים שיש באפשרותם להשקות את החיטה ולרשותם מים במחיר נמוך, רצוי לקחת בתיכנון, אפשרות להשקית החיטה לאחר נביטה מוקדמת כדי להבטיח גידול טוב יותר של החיטה. במצב זה ניתן להגדיל את היבול המוקדם ולהבטיח יבול גבוה יותר בקציר המאוחר.

בניסויים שנערכו בחוות גילת בשנת 2003 ע"י דר' דוד בונפילד וחובריו במשטר של עיבודים של אי- פליחה, נבדק שימוש בחומר המננס "מודוס 25% ח"פ", נמצא ששימוש בתכשיר במינון 0.15% ח"פ בזן החיטה גליל ו 0.30% ח"פ ביתר זני החיטה הקטינו את נזקי ההתיבשות כתוצאה מנביטה - מוקדמת והחישו את התאוששות הנבטים בגשם שלאחריו. אין ניסויים המאוששים את הממצאים במשטרי עיבוד אחרים ולכן לא ניתן להמליץ בודאות על הכדאיות של השימוש בתכשירים מננסים כדי להבטיח התפתחות טובה יתר של דגניים בנביטות מוקדמות.

לגבי זריעת שיבולת שועל אין בידינו ממצאים המצבעים על כדאיות בהעלאת כמות הזרעים לדונם אך מומלץ השימוש בחיטוי הזרעים כנגד מזיקי קרקע.

כתוצאה מהזריעה המוקדמת יש לקחת בחשבון בחישוב הכלכלי את הפחיתה ביבולים והעלות הגבוה יותר של כלי הקציר והאיסוף לטון חומר יבש. כמו כן, את העלות הנוספת של הזרעים והוצאות חיטוי הזרעים. חקלאים היכולים להשקות את החיטה צריכים לקחת בחשבון גם את תוספת העלות בגין ההשקיה.

שחתות

שחתות דגן

גידול וקציר שחתות של חיטה, שיבולת שועל ושעורה )ראה תחמיצים). דיווחים שונים מהשדה טוענים שאיכות השחת של ש"ש מנביטה מוקדמת היתה ירודה בגלל התלגננות יתר של הקנים כפועל יצא של משך גידול ארוך יותר.

שחתות קטניות למספוא חד שנתיות -

המלצות הזריעת של אפונה, בקיה ותלתן אינן שונות מאלו של שנה רגילה. בגלל משך השהיה הארוך הצפוי בין הזריעה להצצה, מומלץ לאבק או לחטא את הזרעים בתכשירי דיאזינון כנגד מזיקי קרקע, כמו כן גם להטמין את זרעי האפונה והבקיה עמוק במקצת מהמקובל כדי להמעיט אכילת הזרעים ע"י ציפורים. בגלל הרווחיות הנמוכה של גידולי הקטניות למספוא, לא נראה שגידולים אלה יכולים לשאת בהוצאות ההשקיה לאחר נביטה מוקדמת.

אספסת ודגניים רב שנתיים

שדות אספסת שגידולם נמשך משנים קודמות, רצוי להמשיך ולקוצרם בשנת השמיטה. ניתן לזרוע אספסת בחודש אוגוסט לפני כניסת שנת השמיטה בהתאם להמלצות הרגילות ולקוצרה לשחת במשך כל השנה. הקציר בחורף יעשה לשחת או לשחמיץ בהתאם לתנאי האקלים ולנהוג בכל אזור גידול. באביב, בשדות שלא נקצרו בחורף יתבצע קציר נקיון )קציר האספסת המבוגרת שלא נקצרה בחורף וכן העשבים שעלו בשדה). בחומר הנקצר מקציר זה ניתן לעשות שחת או שחמיץ בהתאם לתנאי האקלים, איכות החומר הנקצר ותיכנון מנות המזון לבקר. במשך האביב והקיץ יקצרו השדות מדי כ 21 ימים. היבול הצפוי השנתי ב 6 עד 8 קצירים הוא כ 1.6 עד 2.0 טון חומר יבש כולל קצירי החורף. האספסת צורכת כ 800 עד 1200 קוב לדונם בהתאם לאזורי הארץ וסוג הקרקע )לא כולל ערבה( ומשך גידולה המקובל 5-3 שנים. את האספסת לא רצוי להשקות בקולחים ולכן עלות המים גבוהה מאד. במידה שחקלאי תכנן זריעת אספסת, מוטב שיזרע אותה לפני כניסת השמיטה. גידול אספסת לשנת השמיטה בלבד נראה כלא כדאי.

גידולים רב שנתיים נוספים לשחת הם דגניים, עשב רודוס ודוחן ענק. גידולים אלה יכולים להזרע בחודש אוגוסט בדומה לאספסת אלא שכדי להגן על הצמחים בפני קרה אסור לקוצרם לפני בוא האביב, בתחילת מרס. יבוליהם הצפויים עד 2.0 טון ח"י לדונם ב 5 או 6 קצירים בשנה. כמות המים הנדרשת כמו באספסת אלא שניתן ורצוי להשקותם בקולחים ובכך לחסוך בדישון חנקני.כמו האספסת גידולם לשנת השמיטה בלבד נראה כלא כדאי.

מספוא גס טרי

)מתאים למגדלי סוסים חמורים ובעלי חיים רועים אחרים במכלאות ופינות חי).

ניתן להשתמש באספסת וכן בעשב רודוס ודוחן ענק להזנה טריה של בהמות ע"י רעיה או קציר יומי והגשה לאבוס. בקשר לכדאיות הגידול ראה סעיף קודם.

 

תחשיב כלכלי אספקת מספוא גס שנזרע לפני שנת השמיטה ונאסף לאחר כניסתה

התחשיב נעשה לדונם של דגני חורף בזריעה מוקדמת. כדי ליצור אחידות בתחשיב הכלכלי, מוצג גם אומדן העלות השנתית לראש בקר.

אומדן הפחיתה הצפויה בגידול חיטה הנזרעת לפני שנת השמיטה לא תהיה קטנה מ30% (כ- 700 ק"ג חומר יבש לדונם( זאת במקרה של גשם מאוחר ללא נביטה מוקדמת מאד. במקרה של נביטה מוקדמת כתוצאה מגשמים או מהשקיה, צפויים תרחישים שונים שתוארו בסעיף הדן בתחמיצי החורף. לאור התרחישים האפשריים מוצגים התחשיבים להוצאות נוספות מירביות ומזעריות לדונם. סעיף ההוצאה הנוספת מחיר לדונם

1. תוספת 4 ק"ג זרעים לדונם במחיר 2.9 ₪ לק"ג זרעים 12 ₪ לדונם.

2. תוספת מים 100 קוב לדונם במחיר 100 אגורות לקוב 100 ₪ לדונם.

3. חיטוי זרעים להגנה מפני מחלות ומזיקי קרקע 25 ₪ לדונם.

4. קציר ואסיף מוקדמים לאישוש הצימוח לאחר הגשמים הראשונים 85 ₪ לדונם.

5. פחיתה של 30% ביבול בגלל זריעה מוקדמת לפי ₪710 לטון חומר יבש 170 ₪ לדונם.

6. סה"כ הוצאות נוספות לגידול חיטה לתחמיץ מעבר לשנה וליבול נורמטיבים 392 ₪ לדונם.

הוצאה מינימאלית

1. תוספת 4 ק"ג זרעים לדונם במחיר 2.5 ₪ לק"ג זרעים 12 ₪ לדונם.

2. חיטוי זרעים להגנה מפני מחלות ומזיקי קרקע 25 ₪ לדונם.

3. פחיתה של 30% ביבול בגלל זריעה מוקדמת לפי ₪710 לטון חומר יבש 170 ₪ לדונם.

4. סה"כ הוצאות נוספות לגידול חיטה לתחמיץ מעבר לשנה וליבול נורמטיבים 207 ₪ לדונם.

בהנחה שפרה + עגלה צורכת כ 4 טון חומר יבש מספוא גס בשנה, ביבול צפוי של 800 ק"ג לדונם.

יש צורך לגדל 5.3 דונם לחולבת. העלות הנוספת השנתית נעה בין 1097 ₪ ל 2078 ₪ לחולבת. (לראש צאן בין 122 ₪ ל 231 ₪)

3. זריעה גידול ואסיף מספוא גס במשך שנת השמיטה:

ההמלצות לגבי גידול ואסיף מספוא במשך שנת השמיטה אינן שונות מההמלצות הרגילות לגידולים השונים בשנה שאינה שנת שמיטה.

הנחיות להזנה:

להלן מספר הנחיות באשר להזנה מעשית במהלך שנת שמיטה. עיקר ההתייחסות היא לגבי שעור המזון הגס ומקורותיו. שאר הפרמטרים התזונתיים רלוונטיים פחות.

עקרונית, משקים אשר אינם מקפידים בהלכות שמיטה )היתר מכירה(, ממשיכים להתנהל באופן הרגיל כימים ימימה.

משקים אשר מקפידים בהלכות שמיטה )ברמות הקפדה שונות(, ואשר התארגנו מראש לגבי אספקת המזון הגס )למשל גידולי קיץ כמו תירס וסורגום לתחמיץ(, עלולים לעמוד בסיטואציות הבאות, אשר עלולות להיות מנוגדות באופיין מבחינת ההתייחסות לשיעור המזון הגס במנה:

1. מספוא גס שנקצר לפני השמיטה:

אספקת המזון הגס במצב זה מתבססת על חיטה שנקצרה באביב והשלמת מלאים בתחמיצי תירס שנקצרו בקיץ לפני השמיטה, או אספסת רב שנתית )חציר או תחמיץ אותה מותר לקצור במהלך השמיטה). התירס והאספסת הינם מזונות גסים דלי NDF (סביב 45%), כתוצאה מכך נדרשת עלייה בשיעור המזון הגס על מנת לספק את הדרישה "לגסות המנה". במצב זה רצוי לעלות את שיעור המזון הגס במנה לרמות גבוהות יותר של כ- 36%-35% ולשלב במנה חציר חיטה ארוך סיב שנשמר מהעונה הקודמת, ברמה של כ- 10-15 )לפי עצת התזונאי). כאשר קיים תחמיץ סורגום זמין, הוא יכול להחליף את תחמיץ החיטה, ברמת המזון הגס, בשיעור של 1:1 ) ע"ב ח"י).

שתי תופעות עלולות/עשויות להתרחש בתחמיצי תירס אשר נקצרו לפני השמיטה, בהם יעשה שימוש לאורך כל שנת השמיטה באחסון ממושך )כפי שמעידים מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארה"ב).

1. הגדלת שעור החלבון הפריק והמסיס בתחמיץ.

2. הגדלת שעור העמילן הפריק בתחמיץ כתוצאה מפרוק פרולאמינים הללו חלבונים אשר בונים את מעטפת גרגירי העמילן בגרעין התירס ומגינות עליו מפני פרוק בכרס )בלעדיהם פרוק העמילן בכרס גבוה יותר).

מומלץ לתזונאים להיות מודעים לנקודה זו בעת עבודה עם תחמיץ תירס שעבר אחסון ממושך.

 

2. חיטה לתחמיץ שנזרעת לפני ראש השנה ונקצרת במהלך השמיטה:

מחסור במזון גס עלול להיווצר עקב פגיעה ביבולי תחמיצי החיטה מחד )זריעה מוקדמת לפני ראש השנה, פיזור גשמים וכו', קציר מוקדם לפני מילוי גרעין כמוזכר במסמך זה קודם(, ומאידך פגיעה בגסות התחמיץ, עקב קבלת תחמיץ חיטה צעיר בעל פריקות NDF גבוהה. כתוצאה מכך, קיימת נטייה לרדת בשיעור המזון הגס עקב מחסור אמיתי. רצוי לא לרדת מתחת ל 30% מזון גס ובמקרה כזה יש לתגבר את התחמיץ הצעיר והמנה בסיב ארוך, כמו חציר דגן )מהשנה או משנים קודמות), בשיעור גבוה מהרגיל (כ10%- 15%), ובמצב של מחסור קשה במזון גס ומחוסר ברירה, ניתן אפילו לשלב קש חיטה (1-0.5 ק"ג/ראש), במידה ויש תחמיץ סורגום, ניתן להחליף תחמיץ חיטה בתחמיץ סורגום, ברמת המזון הגס, בשיעור של 1:1. בתנאי מחסור במזון גס, מן הראוי לשלב במנה רמה גבוהה יותר של גרעיני תירס )בעלי עמילן שרידי( בהשוואה לשיעור הגרעינים האחרים כשעורה, שיפון וחיטה )בעלי עמילן פריק) ולשקול שימוש מושכל בבופרים לצורך שמירה על רמה נאותה של pH בכרס.

 

 ›חזור לתוכן העניינים

 

פרק ג- הנחיות מקצועיות לגידול פרחים בשמיטה

אגרונום יחיאל שטיינמץ, שה"מ, משרד החקלאות.

הנחיות אלו מיועדות למי שלא מכר את הקרקע בהיתר מכירה.

 

גידול ענפי קישוט ירוקים בבתי רשת

(רוסקוס, מגינית, פיטוספורום, סהרון, שרך פילודנדרון, מונסטרה ועוד).

רוב הגידולים הם רב שנתיים, וברובם אין מבצעים גיזום או דילול. בבתי הרשת העונים על הדרישה 'בית' על פי ההלכה (כיסוי בצפיפות חומר מעל 50% ודופן בגובה 80 ס"מ מן הקרקע, ראה לעיל פרק כז), מותר לבצע את כל האמור לעיל בנוגע לבתי צמיחה, כלומר: להשקות, לדשן, להדביר מזיקים ומחלות, לגזום על ידי גוי ולהסיר פריצות מיותרות ביד (גם על ידי יהודי).

גידול שיחים רב שנתיים בשטח פתוח

פרח שעווה -  בדרך כלל מבצעים בתחילה קטיף סלקטיבי ולאחר מכן קטיף במסור מכני, הקטיף במסור הוא גם הגיזום. בנוגע להנחיות מדויקות לגיזום, ראה לעיל פרק לא סעיף יח.

ספארי סנסט, גרווילאה - לנהחיות גיזום צמחים אלה ראה לעיל, פרק לא סעיף יח.

לאוקוספרמום – רוב הפעולות דומות למה שנאמר בנוגע לשיחים בשטח פתוח. נוסף על כך, מותר לדלל ניצני פריחה ביד ולדלל פריצות.

פרוטאה - ענפי הפריחה גדלים בשלבים, ובכל שלב עלולים להיווצר גם ענפים צדדיים (פריצות). ענפים חדשים אלו משמשים לעִתים לסיעוף הצמח, אך לרוב הם נחשבים גורם מפריע, ויש להסיר אותם. מותר להסיר פריצות חדשות שמתעוררות עם גדילת הענף, ומותר גם להסיר את הפרח או הענף המרכזי לאחר שהופיעו פריצות קיימות, מותר לדלל את הפריצות הצדדיות. את כל הפעולות האלה יש לבצע ביד ולא במזמרה, ורצוי לעשותן על ידי גוי.

קוטינוס – אפשר לגזום במכסחת, ואפשר להפעיל תאורה.

על פי הכללים שהוזכרו והדוגמאות שהובאו אפשר להקיש לגידולים אחרים.

 

גידול  פרחים בבתי צמיחה

ורדים – יש לוודא שהחממה עונה על דרישות ההלכה למבנה שמוגדר 'בית' (ראה לעיל). במצב זה מותר לבצע את כל פעולות הטיפול השוטף והקטיף. גיזום וקיטום יתבצעו רק על ידי גויים. שתילה בשמיטה תתאפשר רק בשתילת שתילים בגוש על ידי גוי או במצע מנותק.

גרברות וציפורנִים – נשתלים מדי שנה בחממה בתקופת הקיץ ונקטפים מסוף הקיץ עד האביב הבא או עד הקיץ. בחממות שמוגדרות 'בית' מותר לשתול בשמיטה עם גוש על ידי גוי. בחממות שאינן מוגדרות 'בית' תיאסר השתילה בשמיטה, אין לשתול במבנה זה גם על ידי גוי.

ליזיאנטוס, אסטר, ושאר פרחי קטיף הנשתלים עם גוש - נשתלים במהלך כל השנה בחממה. בחממות שמוגדרות 'בית' מותר לשתול בשמיטה עם גוש על ידי גוי. בחממות שאינן מוגדרות 'בית' תיאסר השתילה בשמיטה, אין לשתול במבנה זה גם על ידי גוי.

 

גידול פרחים שנזרעים במהלך השמיטה

 הדרך היחידה לגדל פרחים אלו ללא היתר מכירה תלויה בקיום שלושה תנאים:

1. גידול הפרחים בחממה שעונה לדרישות ההלכה.

2. הכנת שתילים בגוש במשתלה שעונה לדרישת 'בית' ומצע מנותק, ואפשר גם אצל החקלאי.

3. שתילה על ידי גוי בחממה. פתרון זה יתאים לגידולים האלה: חמניות, דלפיניום, בצלים ופקעות למיניהם, קרטמנוס ועוד. 

גידול כריזנטמות בקיץ - מותר לגדל בחממה ובבתי רשת, על פי האמור לעיל בנוגע לגידול בבתי צמיחה. מותר גם להפעיל תאורה וגם להחשיך. 

שתילה בבתי צמיחה – ראה לעיל: 'גידול בבתי צמיחה', פרק כז.

שתילה במצע מנותק בחממה – ראה לעיל פרק כח.

 

צמחי בצל ופקעת - סייפנים, שושן, כלניות, נוריות ועוד

הדרך לגדל ללא שימוש בהיתר מכירה היא אחת משלוש דרכים:

1. גידול בבתי צמיחה במצע מנותק, אם נתקיימו התנאים: 'בית' ומצע מנותק. 

2. גידול בבתי צמיחה בקרקע - אם היא נחשבת 'בית' - על ידי הכנת שתילים בזריעה מוקדמת במגשים או בעציצונים ושתילה בקרקע לאחר השתרשות והצצה, ויש לכתחילה לעשותה על ידי נכרי.

3. זריעה לפני ראש השנה והנבטה מאוחרת על ידי גשם.

אדמונית - 1. גידול בשטח פתוח - מותר ליישם ג'יברלין על ידי גוי רק אם החלקה מיועדת לקטיף בשנה זו. מותר להקים רשת נגד ברד עד הקטיף,  גם אם הרשת הזאת נשארת לתקופת הקיץ.

2. גידול בשינוע – גידול בדלי על יריעת פלסטיק בעובי 0.2 מ"מ נחשב מצע מנותק; פלריג חדיר למים לא נחשב מנתק. במצב כזה בחממה מותר לשתול על ידי גוי בדלי. מותר להניח על ידי גוי את  הדליים עם השתילים בחממה לאחר הקירור גם ללא ניתוק.

 

פעולות האחזקה המקובלות - כגון- השקיה, דישון, ריסוס למניעת עשביה, ריסוס למניעת מזיקים ומחלות וקטיף, מותרים כרגיל, ראה הנחיות בפרקים המתאימים.

 

לסיכום:

בנוגע לרוב סוגי הפרחים אין צורך להיערך היערכות מיוחדת לקראת השמיטה, אלא יש ללמוד את ההלכות, להתאים את צורת העבודה ולהקפיד על הפרטים, כגון: בדיקת המבנים, ביצוע עבודות מסוימות רק על ידי גויים ואי עיבוד האדמה בכל מקרה. כמעט כל גידול ענפי הקישוט אינו דורש היערכות מיוחדת או שינוי התנהגות, וכן גידול רוב הפרחים בבתי צמיחה, כגון: ורדים, גרברות, ציפורנִים, אסטר, ליזיאנטוס, צלוזיה, קריזנטמות, גיבסנית, ועוד.  הבעיה העיקרית מצויה  בפרחים שנזרעים, כגון: חמניות, כלניות, נוריות, שושן, סייפנים ועוד. תחילה יש להכין את שתילי הפרחים האלה באופנים המותרים, ואחר כך לשתול אותם בקרקע בחממה כפי שהוסבר לעיל או להשתמש בהיתר מכירה