המטע והפרדס

תוכן עניינים

פרק א- הכנת המטע בשישית

פרק ב- הטיפול השוטף במטעים השונים בשמיטה

פרק ג- הגנה על העצים בשמיטה (הגנת הצומח)

פרק ד- גיזום וזמירה במטעים

פרק ה- מלאכות לצורך הפירות בנשירים

פרק ו- דילול הפרי בנשירים

פרק ז- מלאכות לצורך הפירות במטעים סובוטרופיים (הדרים, אבוקדו, מנגו)

פרק ח- הנחיות לאפרסק ונקטרינה

פרק ט- הנחיות לכרם

פרק י- הנחיות לפטל ואוסנה

פרק יא- הנחיות לתמרים

פרק יב- טיפול במטעים צעירים

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק א- הכנת המטע בשישית

 הנחיות פרק זה מיועדות לכל החקלאים

 א. ההצלחה בשמירת השמיטה במטע תלויה במידה רבה בנאותות ההכנה בשנה השישית. לכן, יש לבצע בהקדם את כל הפעולות שאפשר לעשותן מראש, כדי שלא יהיה צורך לעשותן בשנת השמיטה.

ב. להכנה נכונה לשמיטה יש השלכות להצלחת הגידול גם לאחר השמיטה.

ג. לכתחילה יש לחתום על טפסי הצטרפות ל'אוצר בית דין' לפני תחילת ביצוע עבודות ההכנה לשמיטה, מפני שאפשר לקבל החזר על הוצאות ההכנה, אם נחתם חוזה בין 'אוצר בית דין' ובין החקלאי לפני ביצוע הפעולות.

 

נטיעה והרכבה

ד. יש לתכנן ולבצע את עבודות ההכנה לקראת הנטיעה או ההרכבה בשנה השישית בזמן שבו יתאפשר לטעת או להרכיב את העצים לפני השמיטה. לכן, יש לנקות את השטח מן הגידול הקודם, להכין את גדודיות הנטיעה ולפרוס את מערכת ההשקיה לפני השמיטה. ואם מדובר בהרכבה – יש גם להסיר ולסלק את נוף המטע הקודם ולהכין חומר ריבוי בכמות מספקת כמה חודשים לפני מועד ההרכבה.

ה. יש כמה זמנים שעד בואם מותר לטעת או להרכיב עצים לפי הצורך. זמנים אלו מיועדים לשלוחי 'אוצר בית דין'; לזמני הנטיעה למי שמוכר שטח בהיתר מכירה, ראה להלן סעיף כב.

 

זמן הסיום

סוג העץ

סוג העץ

סוג העץ

סוג העץ

סוג העץ

ט"ו באב

עצי פרי גלויי שורש.

עצי פרי שיש חשש שהגוש יתפורר במהלך נטיעתם.

הרכבת עצי פרי על כנות סרק.

 

 

כ"ט באב

עצי פרי בגוש.

 

 

 

 

ט"ו באלול

עצי סרק גלויי שורש –לכתחילה.

הרכבת עצי פרי על כנות פרי -  לכתחילה.

 

 

 

ערב ראש השנה

העתקת עץ פרי עם גוש שמספיק לשבועיים.

שתיל עץ פרי שמצוי בגוש, ויש בכלי נקב  שנעשה לפני כ"ט באב, ומניחים אותו על האדמה .

עצי סרק בגוש.

עצי סרק גלויי שורש – בדיעבד.

הרכבת עצי פרי, כשגובה ההכנה מעל 10 ס"מ – בדיעבד.

 

ו. מי שנטע בזמן האסור במזיד - צריך לעקור את העץ.  אך אם ניטע עץ פרי בזמן המותר, ולאחר הנטיעה ניכרו בעץ סימני כמישה שמעידים על התפוררות הגוש במהלך הנטיעה - אין לעקור אותו, מפני שניטע בהיתר,  ויש למנות לו שנות ערלה מן השמיטה.

ז. אין הבדל בין שתילה באדמה לשתילה במֵיכל בשטח פתוח, כגון שתילת פטל, אוסנה או אדמונית. ההנחיות נכונות גם לשתילה במֵיכל, בין אם מדובר במֵכל נקוב ובין אם המֵכל מונח על יריעה מנתקת.

ח. בהרכבת צד מותר לגזום את הכנה בערב השמיטה מעל 10 ס"מ, להרכיב לפי הגובה הרצוי, ולאחר ראש השנה ולאחר שהרוכב נקלט ועבר את גובה הכנה - לגזום את הכנה מעל ההרכבה.

ט. לאחר ההרכבה יש לבצע בשנה השישית את כל הפעולות שדרושות לשמירה על ההרכבה, כגון: סיוד הגזע, כיסוי ההרכבה בשקית, חיטוי ההרכבה לפי הצורך ושמירת ההרכבה משבירה.

י. אם לא הספיקו להרכיב את המטע לפני השמיטה, יש לבצע בשנה השישית את כל פעולות השמירה על גדם העץ, ומותר להמשיך לשמור על הגדם גם בשמיטה לפי הצורך.

 

הדליה

יא. במינים שדרוש להדלות אותם, כגון אתרוג ורימון, ואפשר להכין את מערכת ההדליה גם לפני היווצרות הפירות, יש לבצע הדליה מסודרת לפני השמיטה. במינים שבהם ההדליה מתבצעת רק לאחר שהענף נושא פרי, יש להתקין את מערכת ההדליה הבסיסית - כגון עמוד מרכזי באפרסמון - מראש לצורך השמיטה, כדי לבצע רק את מינימום הפעולות שנדרשות בשמיטה.

 

גיזום

יב. יש להשתדל ולהקדים את הגיזום לקיץ ולסתיו של ערב השמיטה.

יג. עצים שיש להם חשש למחלה, כגון חירכון באגסים ומלסקו בהדרים, יש לגזום היטב לפני השמיטה. אם הגיזום אפשרי רק לאחר תחילת תרדמת העץ, מותר לגזום את הענפים הנגועים גם בשמיטה.

יד. נצרים וסורים: יש לגזום באופן יסודי את כל הנצרים והסורים שאין מעוניינים בקיומם. נצרים שמעוניינים לקיימם לצורך החלפת גזע וכדומה, יש לסמן באמצעות צבע או סרט סימון.

טו. גיזום שנועד לעיצוב העץ, כגון גיזום עצים נשירים, יש לבצע בשנה השישית.

טז. אין לגזום עצי זית בשמיטה. לכן, יש לגזום את עצי הזית לאחר המסיק בשישית באופן שימנע צורך בגיזום נוסף בשמיטה.

יז. יש לגזום בשנה השישית את כל הגיזומים שמטרתם החדרת אור לעץ, כגון: גיזום שדרה, נוף עליון וחלונות, או הרמת 'שמלת העץ', שנועדה למנוע ריקבון.

 

פעולות שונות

יח. יש לדשן לפני השמיטה בכמות המֵרבית שמתאימה לסוג האדמה, לגידול ולממשק ההשקיה, על פי בדיקות קרקע ועלים, כדי להימנע ככל האפשר מדישון בשמיטה. מומלץ להשתמש בדשנים איטיי תמס, או קומפוסט.

יט. במטעים שבהם מקובל לקלטר או לדסק את השטח לצורך אִוורור או השמדת עשבייה, יש לבצע פעולות אלו באופן יסודי בערב השמיטה, כדי שלא יהיה צורך בקִלטור נוסף בשמיטה.

כ. בערב השמיטה יש לטפל בעשבייה טיפול יסודי, כדי לצמצם את הצורך בטיפול זה בשמיטה. אפשר לרסס ריסוסים מונעי נביטה בסתיו - כגון: 'גול', 'רונסטאר', 'יגואר' וכדומה - ולהפעילם בהשקיה או בירידת הגשמים. יש לטפל ביסודיות בעשבייה רב-שנתית קשה, כגון יבלית, אספרגוס וכדומה.

כא. הנחת קווי מים חדשים: אם רוצים לפרוס קווי מים חדשים בשטח שמיועד לזריעה או לנטיעה, יש לסיים לפרוס אותם לפני השמיטה, כדי שהאדמה תכוסה לפני השמיטה. 

כב. יש לבצע את הפעולות הכרוכות בכיפוף ענפים לפני השמיטה.

 

הדסים

כג. אין לשרוף הדסים או לגזום אותם בשמיטה,  אולם בקטיף שנעשה לצורך החג מותר לקטוף את ההדסים נמוך ככל האפשר גם בשמיטה עצמה.

 

הנחיות להיתר מכירה

כד. בשנה הששית ניתן לטעת ולהרכיב עד ערב ראש השנה . אך רצוי להקדים את הנטיעה עד לט"ו באב כך שמנין שנות הערלה יתחיל לפני ראש השנה .

כה. חיגור וכיפוף ענפים, יש לבצע לפני ראש השנה. במידת ההכרח מותר לעשות פעולות אלו גם בשמיטה עצמה, כשמומלץ לעשות זאת על ידי גוי, אם הדבר לא מתאפשר על ידיו, אפשר גם על ידי יהודי.

כו. הדליה, קשירה ותמיכה - מותרות במידת ההכרח. בדרך כלל, ניתן להקדים ולבצע פעולות אלו לפני ראש השנה.

 

›חזור לתוכן העניינים

פרק ב- הטיפול השוטף במטעים השונים בשמיטה

פרק זה עוסק בפעולות שנעשות בעצים עצמם בשנת השמיטה. בנוגע לטיפולים בעשבייה, ופעולות שנעשות בתחום הגנת הצומח, ראה פרק יד, בנוגע לפעולות גיזום, ראה פרק טו, בנוגע לטיפולים שנעשים בפירות או בעבורם, ראה פרק טז, בנוגע לדילול הפירות, ראה פרק יז.

 

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

יסודות ההלכה

א. מלאכות שאיסורן מדרבנן, וכפי שיבואר להלן, מותרות אם הן דרושות לקיום העץ גם בשמיטה וגם לאחריה.

ב. פעולות שאינן מיועדות לשמירת הקיים אלא לצורך הגדלת היבול בשנים הבאות ולא בשנת השמיטה - אסורות.

 

השקיה

ג. ההשקיה מותרת. אם אפשר, יש להגדיל את מרווחי ההשקיה ולהשקות בכמות מים גדולה יותר בכל השקיה.  במטעים מומלץ במידת האפשר להשתמש בפעולות אגרוטכניות – כגון חיפוי בקש או בשבבי עצים - כדי להקטין את כמות התאדות המים, ורצוי לבצען לפני השמיטה.

ד. השקיה לצורך מניעת המלחה, וכפי ששכיח במקומות שמשתמשים בהם במי קולחים מטופלים, מותרת בכמות הרגילה כבכל שנה.

ה. מותר לנקות את צינורות ההשקיה בסיום העונה על ידי חומצה או כלור לפי הצורך.

 

הדליה

ו. הדליה לצורך הקלה על מעבר כלים חקלאיים ועל הגישה לעצים - מותרת, אך יש לעשותה בצורה שונה מהדליה המיועדת לתועלת העץ.

ז. מותר לתקן את ההדליה, כדי למנוע נזק לעץ.

ח. הדליה שמיועדת להגברת הצימוח או לקבלת פירות איכותיים יותר – אסורה.

ט. אין לבצע התקנות חדשות של מערכות ההדליה לצורך השנה השמינית.

י. קשירה ותמיכה של ענפים כדי למנוע את שבירתם עקב גידול פירות רבים וכדומה – כגון הדליית סמוכות באפרסמון – מותרות. 

יא. מותר להתיר חגורות שעלולות "לחנוק" את העץ.

יב. קשירת ענפים - כגון קשירת ענפי עץ תפוח בתור תחליף לגיזומו - לשם יצירת פריצות להצמחת ענפי פרי לשנים הבאות - אסורה, אלא אם כן ייגרם לעץ נזק בלתי הפיך ללא קשירה זו.

 

דישון

יג. במטעים שבהם הדישון מתבצע על ידי מחשב יש לתכנת את המחשב בערב השמיטה לספק כמויות דשן גדולות יחסית. בשמיטה עצמה מותר להפחית את הכמויות לפי תנאי מזג האוויר וצורכי העצים.

יד. באביב השמיטה מותר לדשן בכמות המינימלית שדרושה לשמירת העצים על פי בדיקות קרקע ועלים, ועל פי הניסיון במשק.  עדיף לדשן מנות גדולות לעִתים רחוקות מלדשן מנות קטנות לעִתים קרובות,  ועדיף לדשן במערכת ההשקיה.

טו. אין לדשן לאחר הקטיף לצורך גידולי השנה השמינית.

לגבי דישון לצורך הפירות ראה להלן טז, ה1.

 

פעולות נוספות

טז. דילול עצים בשמיטה – אסור,  ויש לבצעו לפני השמיטה או לאחריה.

יז. הלבנת גזעים כדי למנוע מכות שמש – מותרת.

יח. מותר לכסות את המטעים ברשתות שונות.

יט. מותר לרסס זיתים כדי להחליש את העוקץ ולהקל על המסיק.

 

הנחיות להיתר מכירה

כ. אין לטעת עצים בשמיטה. איסור זה כולל נטיעת עצי מילואים, עצי סרק, עצים חשופי שורש ועצים שנמצאים בגוש.

כא. יש להימנע מביצוע הרכבות בשמיטה, אך אם יש הכרח להרכיב בשמיטה - כגון הרכבות מילואים דחופות – מותר להרכיב על ידי גוי.

כב. תיקון ההרכבה ושמירה עליה, כגון: הסרת זיזים וסורים, מריחה במשחה, כיסוי, הלבנה וכדו' - מותרים .

כג. השקיה וטיפולים נגד מזיקים ומחלות שפוגעים בעצים או בפירות - מותרים כרגיל.

כד. הדישון מותר לפי המידה שדרושה לקיום העצים ולמניעת פחיתת היבול.

כה. מותר לכסות את המטע ברשת.

›חזור לתוכן העניינים 

פרק ג- הגנה על העצים בשמיטה (הגנת הצומח)

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

עקרונות הטיפול

א. כאמור לעיל, פרק א סעיף ד, מלאכות שאיסורן מדרבנן מותרות כשהן דרושות לקיום העץ לשנים הבאות.

ב. יש עדיפות לעשיית פעולות מניעה מעשיית פעולות לטיפול בנזק קיים, וכן יש עדיפות לעשיית פעולות שאינן נעשות בגוף העץ או הקרקע.

ג. לפני ביצוע הטיפול יש לבחון מהי מידת נחיצותו מבחינת גרימת נזק כלכלי בעתיד. יש להתייעץ עם בית הדין כדי לבחון את נחיצות הטיפול ואופן עשייתו.

 

ד. יש לבצע באופן סדיר את כל הביקורים והסיורים במטע כדי לעמוד על מצב המטע ולזהות זיהוי מוקדם של מחלות ופגעים צפויים.

 

טיפול בעשבייה

ה. טיפול בעשבייה שיש חשש שאם לא יטפלו בה ייגרם נזק בלתי הפיך לעצים (בדרך כלל במטעים צעירים) - מותר על פי סדר עדיפויות זה:

1. פעולות מניעה, , כגון: חיפוי קרקע באמצעות פלריג או שבבי עץ סמוך לעצים, או ריסוס במונעי נביטה (כגון 'גול', 'רונסטאר' וכדומה).

2. ריסוס קוטלי עשבים,  כגון: 'דוקטלון', 'ראונדאפ' וכדומה. מומלץ לרסס בריסוס אחד קוטלי עשבים ומונעי נביטה. יש לתכנן את ממשק ההדברה ולהשתמש בתכשירים 'ארוכי טווח' שאינם מתפרקים מהר, כדי למנוע צורך בטיפול נוסף, לפי הצרכים בשטח וזמן הקטיף המיועד.

3. כיסוח במכסחת או בחרמש מוטורי.

4. עידור ידני במעדר בסמוך לעצים.

5. שימוש בדיסק מותר רק אם הוא מבצע 'גירוד' קל וחודר מעט מאוד לקרקע, בפעולה זו הדיסק צריך להיות כמעט סגור והסכינים כמעט מקבילים.  פעולה זו יעילה יותר באדמות בינוניות וכבדות ובעשבייה קשיחה, אבל אין לעשותה באדמות קלות.

6. קִלטור במכסחות ('רגלי אווז') שחודרות עד כ-5 ס"מ בתוך הקרקע וללא מטרת פליחה, אסור באדמות כבדות, מכיוון שמטרת הקִלטור בהן היא גם אִוורור הקרקע (קִלטור ב'סיכות').

ו. עקירה ידנית או טיפול כימי במטפסים כגון אספרגוס וחַנַק מותרים.

ז. מותר לעטוף את הגזעים בחומר חיפוי להגנה מריסוסים, ומומלץ לעשות כן במטעים צעירים לפני הריסוס.

ח. במטעים מבוגרים מותר לטפל בעשביה מתחרה רק אם ללא טיפול זה יהיה צורך להוסיף דישון ומים במטע.

ט. אם יש עשבייה גבוהה שמונעת את הגישה לפירות, מותר לכסח אותה במכסחת בגובה המֵרבי מעל פני הקרקע.

י. בעשבים שגדלים בפרדס ובמטע אין קדושת שביעית.

 

טיפול במזיקים ומחלות

יא. הדברת מזיקים ומחלות שגורמים נזק ניכר גם לשנים הבאות, וּודאי אם מטרתה למנוע נזק מיָדי לצמח - מותרת על פי סדר העדיפויות הזה:

1. פעולות מניעה, כגון: כיסוי ברשתות, פתיונות, מלכודות, פיזור רעל, מלחמה ביולוגית כגון: שימוש בפרומון (כגון סַס הנמר בנשירים), זבובי 'ביו פליי' למלחמה בזבוב הים התיכון, ועוד.

2. ריסוס הניתן על הקרקע ונקלט בעץ דרך השורשים.

3. ריסוס שמתפזר על הקרקע ונקלט בעץ דרך השורשים או העלים.

3. ריסוס על העץ עצמו.  מותר לרסס ריסוס עלווה לפי הכמות הרגילה והמקובלת בכל שנה.

יב. מותר לבצע פעולות שמטרתן להרחיק בעלי חיים גדולים על פי סדר העדיפויות הזה:

1. הנחת מלכודות ללכידת בעלי החיים.

2. גידור השטח או גידור סביב כל עץ בפני עצמו.

3. ריסוס שמרוסס על העץ, כגון 'תרחק'.

יג. הדברת מזיקי קרקע - כגון נמטודות - שמזיקים לעצים לשנים הבאות מותרת על ידי ריסוס. 

יד. מותר לגזום גיזום סניטרי כדי למנוע הידבקות של עץ במחלה או לאחר הידבקות העץ במחלה כגון: חירכון באגסים, מאלסקו בהדרים, חיפושית קפנודס בשקד, מחלת עיוות התפרחות במנגו. אם יש צורך, גם שילוד העץ מותר. 

טו. עקירת כל המטע מותרת רק אם סמוך למטע זה יש מטעים בריאים, ויש חשש שהם יידבקו במחלה.

טז. מותר לבצע טיפולי גזע וענפים, כגון: מריחת משחות לאחר גיזום או לאחר שבר, הגנה מחלזונות או הלבנת גזעים.

יז. מותר לחפור גומות סביב לגזע ('גומות אוויר') רק אם יש מחלה בעץ, כגון 'ריקבון צוואר השורש', ובמקרה כזה מותר גם למרוח את העץ במשחה כגון 'מרק בורדו'.

 

טיפולים בקרקע

יח. קִלטור שטחי למניעת יצירת סדקים באדמות כבדות או לסתימתם, כדי ששורשים לא ייקרעו או יתייבשו – מותר.  אבל אם הוא מיועד גם לשיפור תכונות הקרקע, כגון אִוורור או שיפור קליטת המים – אסור.

יט. תיחוח לאִוורור הקרקע ולהשמדת עשבייה – אסור.

כ. כיסוי שורשים שנתגלו - מותר לפי הצורך, ורק על ידי עידור סמוך לגזע או קִלטור קל.

 

הנחיות להיתר מכירה

כא. סדר העדיפויות לטיפול בעשבייה שגורמת נזק לעצים או ליבול הוא על פי סדר העדיפויות בקרקע שלא נמכרה בהיתר מכירה; ראה לעיל סעיף ה.

כב. מותר לקלטר קִלטור עמוק או דיסק פתוח על ידי גוי.

כג. קִלטור שטחי למניעת יצירת סדקים באדמות כבדות או לסתימתם, כדי ששורשים לא ייקרעו או יתייבשו – מותר גם על ידי ישראל. מותר גם לקלטר כדי לכסות שרשים שנתגלו, אבל קִלטור שטחי שמיועד גם לשיפור תכונות הקרקע, כגון אִוורור או שיפור קליטת המים - יש לעשות על ידי גוי.

כד. תיחוח לאיוורור הקרקע ולהשמדת עשביה - יש לעשות ע"י גוי.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ד- גיזום וזמירה במטעים

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

יסודות ההלכה

א. כאמור לעיל, פרק א סעיף יג, הקצרת ענף כדי שיפרצו ממנו ענפי פרי חדשים - אסורה, ואין לעשותה גם אם בלעדיה ייגרם לעץ וליבול נזק גדול.

ב. גיזומים אחרים אסורים מדרבנן, כגון:

1. זמירה בשינוי מהותי מאופן הזמירה הרגיל. 2. הקצרת ענף כדי לחזק ענפים אחרים, ללא כוונה לגרום לפריצת ענפים חדשים ממנו. 3. גיזום ענף עד לבסיסו לשם דילול ענפים.

ג. גיזומים שאיסורם מדרבנן - מותרים אם הם הכרחיים למניעת נזק ניכר.  ההיתר תקף רק אם ללא גיזום זה ייגרם נזק שאי אפשר לתקנו אחר כך ללא הפסד. 

ד. במטעים סובוטרופיים - כגון זיתים, הדרים, אבוקדו או מנגו - שהוכנו כראוי, הגיזום אינו נחוץ בשמיטה, ולכן אין לגזום מטעים אלו.

ה. עצים נשירים, אם ללא הגיזום בשמיטה לא יהיה להם יבול שאפשר לחלקו ב'אוצר בית דין', או אם יש חשש שהעץ יתמוטט ללא גיזום זה, ניתן לגזום את העצים באופן שלא יגרום להצמחה מחודשת.

 

גיזום שלא למטרת הצמחה

ו. גיזום שנועד לאפשר מעבר לכלים חקלאיים - מותר. היתר זה מותנה בארבעה תנאים:

1. גיזום זה אינו מיועד להועיל לצמיחת העץ.

2. הגיזום אינו אופטימלי לתועלת העץ, כגון גיזום שאינו מדויק שנעשה על ידי מסור שדירה.

3. הגיזום נעשה באופן שניכר שמטרתו איננה תועלת העץ אלא צורך חקלאי, כגון גיזום שנעשה בדילוג של שורה.

4. לא היה אפשר לעשותו לפני השמיטה.

ז. גיזום 'שמלה'- שנועד להקל על ההשקיה ולמנוע חדירת מחלות ומזיקים לעץ – מותר, אם לא היה אפשר לעשותו לפני השמיטה.

ח. גיזום קוצים כדי להקל על הקטיף, כגון גיזום קוצים בגדיד התמרים - מותר.

ט. ענפים שנשברו - מותר לגזום אותם סמוך ככל האפשר לנקודת השבירה. אם אפשר, יש לקשור אותם כדי שלא ימשיכו להישבר.

י. אם יש צורך בגיזום סורים ונצרים שעלולים להשתלט על העץ או שמהווים זרז להידבקות במחלות,  יש לפעול על פי סדר עדיפויות זה:

1. פעולות מניעה על ידי חיפוי גזע.

2. ריסוס בחומר צורב, שאינו פוגע בעץ עצמו. 

3. מחיקת עיניים.

4. שבירת ענף ביד או במעדר.

5. גיזום במזמרה בשינוי, כגון השארת זיז ארוך.

יא. גיזום 'ענפי מים' חדשים, כשיש חשש לניוון העץ - מותר על פי סדר העדיפויות שבסעיף הקודם.  אם אין חשש כזה - יש לדחות את הפעולה לאחר השמיטה.

יב. אין לבצע גיזום על מנת למנוע בעיות של ערלה כגון ברימון ובאוכמניות, ויש לסמן את הנצרים הבעייתיים על ידי צבע או סרט סימון, ולחותכם לאחר השמיטה.

יג. אין לבצע קיטומים בשמיטה.

 

גיזומים נוספים

יד. גיזומים כגון אלו אסורים: 1. גיזום לשבירת סרוגיות. 2. גיזום לחיזוק הדרבנות בנשירים. 3. גיזום לחידוש הניבה בעצים מזדקנים.

טו. גיזומים לצורך הפרי ראה פרק טז סעיף ו, פרק יז סעיף ז. גיזומים במקרי מחלות ראה פרק יד סעיף יד.

 

טיפולים לאחר הגיזום

טז. לאחר הגיזום מותר לחטא את מקום הגיזום ולרסס קוטלי פטריות. מותר גם למרוח משחת גיזום או דבק פלסטי, כדי לאטום את החתך.  מריחת משחה שמכילה חומרי ריפוי פעילים מותרת רק אם מריחת המשחה הכרחית למניעת נזק בעתיד.

יז. ריסוק הגזם, הרחקתו ושריפתו – מותרים, אך אין להצניעו באדמה.

 

הנחיות להיתר מכירה

יח.  יש להימנע מעשיית פעולה שללא ביצועה לא ייגרם נזק לעץ או ליבול.

יט. גיזום שנועד להצמחת ענפי פרי חדשים - אסור לאחר מכירת הקרקע על ידי ישראל, אך אפשר להקל לעשותו על ידי גוי.  סדר העדיפויות לביצוע גיזום זה דומה לסדר העדיפויות בעבודה בקרקע שלא נמכרה בהיתר מכירה.

כ. גיזומים אחרים מותרים, אם הם הכרחיים ודחופים,  ומן הראוי לשנות את צורת החיתוך.

כא. בקיטומים אין צורך ממשי בשמיטה, ולכן יש לוותר עליהם, ולא אמור להיגרם נזק ללא ביצועם, בנוגע לקיטומים במטע צעיר, ראה בפרק כג סעיף ג.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ה- מלאכות לצורך הפירות בנשירים

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

יסודות ההלכה

א. כאמור לעיל (פרק ג), כדי לייצר פירות בעצים נשירים ולחלק אותם, גם במסגרת 'אוצר בית דין', יש צורך לעשות מלאכות שונות בפירות, ואפשר להסתמך על הדעה שסוברת שמותר לעשות מלאכות עבור הפירות. הנחיות מפורטות לאופן עשיית המלאכות בעצים לסוגיהם, כגון: גפן, קיווי, אפרסק, נקטרינה או פטל, יימצאו בפרקים המתאימים.

 

ב. הנחיות כלליות לדעה זו

1. מותר לעשות מלאכות שאיסורן מדרבנן רק לפי צורך קבלת הפירות שראויים לקטיף ולחלוקה באמצעות 'אוצר בית דין' ועל פי החלטות בית הדין.

2. יש מלאכות שנעשות לצורך הגדלת היבול ואיכותו לפי שלבי גידול הפרי, ויש לבחון לפני כל עשיית מלאכה אם היא נחוצה לפי הגדרת פחת היבול, ולפעול על פי הנחיות בית דין.

3. טיפולים אלו תלויים במידה רבה בצבירת מנות הקור בחורף, ויש לבחון בכל עונה מהן ההנחיות המתאימות לאותה עונה לפי הזן ומיקום המטע.

 

ג. טיפולים בתחילת גידול הפירות

1. טיפולים להקדמת ההתעוררות או להאחדתה או לאיחורה, באמצעות תכשירים שוברי תרדמה, מותרים על פי שיקולי בית דין, אך רק כדי ליצור רצף של חלוקת הפירות לאורך זמן רב ככל האפשר, ולא כדי לשווק את הפירות בזמן שבו יש מחיר גבוה יותר.

3. חיגור במינים שבלעדיהם לא יהיה יבול לפי דרישות בית דין - מותר.

 

ד. טיפולי חנטה

1. אם יש הכרח לעשות טיפולי חנטה לקבלת יבול, מותר לבצע את הפעולות האלה:

2. אפשר להקל בהאבקה באמצעות דבורי דבש,  או דבורי 'בומבוס'.

3. מותר לרסס ב'ג'יברלין'.

4. הכנסת ענפים מפרים לעצי אגס: כדי לקבל הפריה טובה יש להכניס ענפים מפרים – כגון: ענפי אגס יפני למטע של אגס ספדונה או קוסציה -  לדליים עם מים ולהחליפם כל ארבעה ימים. מותר להכניס ענפים אלו רק בשנים שאין בהן התאם בין פריחות המפרים השונים, ויש לגזום את הענפים בעץ המפרה באופן שאינו מיטבי לעץ.

 

ה. טיפולים בשלב הפרי

להנחיות דילול ראה פרק יז.

1. דישון להגדלת כמות היבול מותר לפי המידה המינימלית ההכרחית שבדרישות בית הדין.

2. ריסוס להגדלת הפירות - כגון ריסוס 'ג'יברלין' או 'מג'יק  - והשקיה להגדלת הפירות' מותרים לפי הצורך, ורק כדי לקבל פירות שראויים לחלוקה על פי דרישות בית הדין.

3. טיפול נגד מחלות ומזיקים הפוגעים בפירות, כגון ריסוס כנגד זבוב הים התיכון וכדומה- מותר .

4. מותר לכסות את המטע ברשת.

ו. יש להימנע מ'טיפול ירוק', אך אם ללא טיפול זה תהיה פחיתה ניכרת באיכות היבול, והיא תמנע את חלוקתו באמצעות 'אוצר בית דין' - מותר לעשות טיפול זה.

 

ז. טיפולים לקראת ההבשלה

1. טיפול לאיחור ההבשלה - מותר, אם בית הדין רואה בו צורך טובת הציבור.

2. טיפול להקדמת ההבשלה  על ידי יישום הורמונים וחומרי צמיחה למיניהם או טיפול להבשלה אחידה – אסורים.

3. קשירה והדליה למניעת פגיעה בפירות – מותרות.

4. ריסוס למניעת נשירת הפירות – מותר.

5. . כיפוף ענפים שנעשה סמוך לקטיף כדי להקל על הקוטפים - מותר.

6. כיפוף שנעשה בשלב מוקדם יותר ונועד לשנות את המפל ההורמונלי של העץ, להקדמת ההבשלה והגדלת הפירות - אסור, אלא אם כן הוא הכרחי למניעת פחיתה גדולה ביבול.

7. ריסוס הפירות – כגון גויאבה 'בן דֹב' - כשהם מחוברים לעץ כדי להאריך את 'חיי המדף' שלהם – מותר.

8. טיפולים שמטרתם לשפר את איכות הפירות, כגון מניעת היסדקות - מותרים.

9. מותר לקטוף 'קטיף סלקטיבי', אם קטיף זה נועד לאכילת הפירות הנקטפים. הוא הדין אם הקטיף נעשה באופן שיגרום לפירות שנשארים על העץ לגדול.

 

הנחיות להיתר מכירה

ח. טיפולים להגדלת כמות היבול ואיכותו האופטימלית כבכל שנה - מותרים, כגון: ריסוס חורפי להקדמת ההתעוררות, האבקה לאופניה, טיפולים להגדלת פירות או טיפולים לאיחור הבשלה.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ו- דילול הפרי בנשירים

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

יסודות ההלכה

א. . מחד גיסא, ללא דילול הפירות אי אפשר לקבל יבול נאות שראוי לחלוקה גם ב'אוצר בית דין', ומאידך גיסא דינו תלוי בכמה סוגיות הלכתיות סבוכות, כגון: בצירה לצורך עבודת האילן, הפסד פירות שביעית, איסור זמירה, ומלאכה להשבחת העץ או הפירות. לכן, הדילול אפשרי רק כשבעיות אלו אינן קיימות.

ב. מכיוון שההנחיות המקצועיות לדילול תלויות בכמה גורמים שמשתנים בכל שנה - כגון: מנות הקור בחורף או הנחיות משתנות של משרד החקלאות על חומרים שמותרים או אסורים לשימוש - יש לבחון בכל שמיטה את ההנחיות המקצועיות שמתאימות לה ואת דרכי הפעולה האפשריות והקלות יותר מבחינת ההלכה.

ג. במטעים שדרוש לדלל אותם בכל שנה, יש להקפיד ביתר שאת על גיזום מתאים בשנה השישית.

הנחיות:

ד. מותר לדלל את הפירות רק לפי המידה ההכרחית לקבלת פירות שראויים לקטיף ולחלוקה באמצעות 'אוצר בית 'דין.

ה. אין לדלל כדי להצמיח פירות גדולים יותר לצורכי מסחר או להגדלת הרווחים.

ו. מותר לדלל כדי למנוע שבירת ענפים מעודף משקל.

ז. גיזום לדילול שגורם לפריצת ענפי פרי חדשים – אסור.

ח. הדילול מותר אם הוא נעשה לפי הצורך ולא מעבר לו .

ט. מותר לדלל כדי לאפשר החדרת חומרי הדברה בין הפירות, כגון סירוק אשכולות ענבים. יש לבצע דילול זה לפני שהפרי ראוי למאכל ולפני שיתקדש בקדושת שביעית.  שלב זה הוא לפני סיום שלב הבוחל .

י. בשעת הדחק מותר לדלל כדי למנוע פחיתה גדולה ביבול השנה השמינית.

יא. מן הראוי שהדילול יעשה על ידי גוי .

 

הנחיות מעשיות

יב. זהו סדר העדיפויות לדילול הפירות:

1. מחיקת פקעי פריחה.

2. ריסוס הפריחה  (דילול כימי). דרך זו מעשית בעצי תפוח, דובדבן, אגס ושזיף.

3. הורדת פרחים בידים .

4. שבירה ביד של ענפי פרי קטנים עד בסיסם, לפני החנטה (נשירת עלי הכותרת של הפרח) .

5. גיזום במזמרה של ענפי הפרי החד-שנתיים כנ"ל עד בסיסם.

6. קטיף פירות גדולים, כאשר הם ראויים לאכילה בדוחק (עונת המעשרות).

7. בשעת הדחק מותר לדלל פירות גם לאחר החנטה.

8. דילול פירות על ידי הכאה במקלות על הענף.

 

הנחיות להיתר מכירה

יג. זהו סדר העדיפויות לדילול הפירות על ידי ישראל:

1. דילול לפני החנטה על ידי ריסוס פרחים, הורדת פרחים, מחיקת עיניים או גיזום ענפים עד בסיסם.

2. דילול חנטים ופירות בריסוס כימי  או בידיים.

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ז- מלאכות לצורך הפירות במטעים סובוטרופיים (הדרים, אבוקדו, מנגו)

הנחיות לשליחי 'אוצר בית דין'

יסודות ההלכה

א. יש שוני מהותי בין ההדרים לשאר המינים: פירות ההדר שמבשילים על העץ בשמיטה הם פירות ששייכים לשנה השישית, ואילו חנטת הפירות שקדושים בקדושת שביעית ותחילת גידולם נעשים בשנה השביעית, והם מבשילים בשנה השמינית. לשוני זה יש השלכות הלכתיות:

1. בשמיטה מותר לעשות לפירות השנה השישית מלאכות שנעשות בפירות עצמם ונחוצות לשיווקם, כגון פעולות להגדלת הפירות וכדומה. אפשר להקל גם בקיטומים שנדרשים בעצים קליפים – כגון: אור, אורה, נובה וכדומה - כדי לדלל את הפירות, אך אין לעשות מלאכות בעצים, כגון גיזומים מיוחדים.

2. פירות שחונטים בשמיטה - דינם זהה לדין כל פרי שקדוש בקדושת שביעית.

3. בשנה השמינית מותר לעשות את כל המלאכות שנדרשות לעצים כמו בכל שנה, כגון השקיה, דישון וכדומה. עם זאת, הטיפול בפירות הוא כדין טיפול בפירות שקדושים בקדושת שביעית.

 

הנחיות

ב. החיגור אינו נדרש בדרך כלל, ולכן אין לעשותו. לעִתים יש צורך לבצע חיגור באבוקדו; צורך זה תלוי בזן ובכנה, ויש להתייעץ עם בית הדין.

 

ג. טיפולי חנטה

1. אין לבצע טיפולים לשיפור החנטה.

2. במטעים סובטרופיים אין צורך בהאבקה זרה מיוחדת. לכן, אין לבצע האבקה בידים , ואין להכניס דבורים (דבורת דבש או 'בומבוס') למטע לצורך זה  אם הכנסת הדבורים למטע נעשית על ידי בעל הדבורים מאינטרס אישי שלו ומבלי שבעל המטע ישלם לו על כך – ההאבקה מותרת  .

3. אין לרסס ב'ג'יברלין' כדי לקבל חנטה טובה יותר.

4. לימון קֵיצי: אין לגזום את העץ בשלב ההצמאה או לקטום את הצימוח הצעיר, כדי ליצור לימון קֵיצי, אך מותר להשקות כדי להוציא את העץ משלב ההצמאה.

 

ד. טיפולים בשלב הפרי

1. הנחיות לדילול ראה לקמן.

2. דישון, להגדלת היבול - אסור, אלא אם כן עלול להגרם נזק לעץ .

3. השקיה: ניתן להקל בהשקיה שמיועדת ל'ניפוח' הפירות, אך עדיף להוסיף מים אגב השקיה שנעשית ממילא לקיום העץ או הפירות.

4. מותר לרסס כדי להגדיל את הפירות, כגון ריסוס 'ג'יברלין' או 'מג'יק'.

5. ריסוסים שמיועדים לטיפול במזיקים ובמחלות שעלולים לפגוע בפירות או בעצים - מותרים.

6. מותר לכסות את המטע ברשת כדי למנוע מן הפירות מכות שמש.

 

ה. טיפולים לקראת ההבשלה

1. טיפול להקדמת ההבשלה או לקבלת הבשלה אחידה - אסור.

2. טיפולים שמטרתם לשפר את איכות הפירות, כגון מניעת היסדקות – מותרים על פי הנחיות בית דין.

3. מותר לקטוף 'קטיף סלקטיבי', אם קטיף זה נועד לאכילת הפירות הנקטפים. הוא הדין אם הקטיף נעשה באופן שיגרום לפירות שנשארים על העץ לגדול.

ו. זהו סדר העדיפויות לטיפול בשבירת צבע (בלימון, פומלית ואשכולית):

1. ריסוס מווסתי צמיחה (דוגמת ga3+L77).

2. דישון בחנקן מותר רק אם הוא אינו נחוץ לעץ, וכל מטרתו לעכב את התפתחות הפירות.

3. אין לבצע גיזומים מיוחדים כדי לשמור על הצבע הירוק.

4. הפסקת דישון כדי ליצור צבע ללימון – מותרת.  השלמת הדישון לאחר הקטיף מותרת רק אם ללא השלמה זו ייגרם נזק לעץ.

ז. מותר לרסס כדי להפחית את נשירת הפירות לפני הקטיף.

ח. מותר לרסס מווסתי צמיחה כדי להאריך את העונה, אם בית דין רואה בריסוס זה צורך לטובת הציבור. 

ט. טיפול בפייחת מותר רק אם ללא טיפול זה, הפרי ייפסל לחלוקה על ידי בית דין.

י. גיזום קוצים שפוגעים בפירות, כגון אתרוג – מותר.

יא. יש לדשן דישון סתווי לפני השמיטה, ואין לדשן דישון זה בשמיטה.

 

דילול

יב. בהדרים קליפים – כגון: אור, אורה, מיכל וכדומה - יש נחיצות לדילול הפירות, וזהו סדר העדיפויות לדילול זה:

1. ויסות השקיה.

2. ריסוס מווסתי צמיחה.

3. אין לחתוך את קצוות הענפים.

4. דילול ידני של הפירות מותר רק אם הוא נקטף בצורה מסודרת ולא מושלך לאדמת הפרדס.

יג. דילול פריחה במנגו: עדיף לדלל בטיפול כימי, אך אם הוא לא יעיל, מותר לגזום, ועדיף לגזום גיזום זה על ידי גוי.

 

הנחיות להיתר מכירה

יד. מותר לבצע את כל הפעולות שנעשות עבור הפירות בשמיטה, מלבד גיזום שאינו הכרחי.

טו. אין לבצע פעולות שמטרתן ליצור הכנה לחנטת פירות בשנה השמינית.

טז. גיזום תפרחות מנגו מותר גם על ידי ישראל.

יז. מותר לדלל כרגיל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ח- הנחיות לאפרסק ונקטרינה

 

א. בזנים בכירים שנקטפים לפני ראש השנה יש לבצע את כל ההקצרות, וכן גיזום מקיף במידה המֵרבית האפשרית, לאחר הקטיף, ולהשאיר את הכמות המקובלת של ענפי הפירות, כדי להפחית את הפריחה והחנטים בעץ.

ב. הדליה שנועדה לעיצוב העץ בשנים הראשונות מותרת, אך הדליה שנועדה להבשלת הפירות באופן טוב יותר - אסורה.

 

הנחיות לשליחי אוצר בית דין

דילול

ג. נוסף להנחיות שהובאו לעיל פרק יז, בנוגע לדילול הפירות משלב הפריחה, בעצי אפרסק ונקטרינה יש צורך לעשות פעולות גיזום מדויקות יותר:

ד. לפני הפריחה מותר לבצע גיזום נוסף, כדלקמן:

1. ענפי פרי חד-שנתיים: עדיף להסיר ביד.

2. אם נזקקים למזמרה, יש להקפיד להסיר את הענפים האלה עד בסיסם. אין לחתוך באמצע ענף גם כאשר עושים זאת בסיום הקטע החד-שנתי שממשיך ענף רב-שנתי.

ה. מותר להסיר ענפים רב-שנתיים לפי התנאים האלה:

1. הענפים צריכים להיחתך בבסיסם (ולא במקום הפיצול).

2. מטרת ההסרה היא דילול הפרי בלבד, ללא כל מגמה של צימוח חדש, הסחת הצימוח לענף אחר או עיבוי ענף אחר.

3. בענפים עליונים מותר לגזום את הענפים הרב-שנתיים כאשר המטרה היא הנמכת העץ.

ו. אם יש ספק אם החיתוך מותר או אסור, יש להימנע ממנו. אם חיתוך חלקי נעשה בטעות, יש לתקנו על ידי חיתוך הענף עד בסיסו, אלא אם כן החיתוך הזיק ממילא.

ז. אין לגזום גיזום בדים גס שנועד לגדל ענפי פרי לשנה השמינית .

 

הנחיות להיתר מכירה

ח. במטע שנמכר בהיתר מכירה יש לפעול לפי סדר העדיפויות הזה:

1. כדי להימנע מגיזום בשמיטה, יש לגזום גיזום מוקדם לפני ראש השנה בזנים המבשילים לפני ראש השנה.

2. בזנים אפילים, ובהם אי אפשר לגזום גיזום מוקדם, יש לגזום את העצים על ידי גוי.

3. בשעת הדחק גם ישראל יכול לבצע את הגיזום, אם הוא ייעשה במכונה.

4. גיזום מקיף לדילול הפירות יש לעשות על פי סדר העדיפויות שבפרק יז.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ט- הנחיות לכרם

הנחיות אלו מיועדות גם לשליחי 'אוצר בית דין' וגם למוכרים את הקרקע

הקדמה

א. בכרמים יש כמה מאפיינים חקלאיים ששונים ממאפייני שאר המטעים. למאפיינים אלו יש משמעות להלכה:

1. יש מטרות שונות לגידול הגפנים: גידול לצורך ענבי מאכל; ענבים שמיועדים למיץ ענבים; וענבים שמיועדים ליינות איכות.

2. יש שוני בין הזנים, ויש שוני בין אזורי הגידול שלהם.

3. מרבית כרמי היין עובדים לפי חוזה עם קניין (היקב) כבר משלב הנטיעה.

4. ההערכה המקצועית המקובלת כיום היא כי ברוב הכרמים הימנעות מוחלטת מזמירה תגרום לנזקים בלתי הפיכים לכרם בשנים שלאחר השמיטה.

 

הנחיות עקרוניות

ב. מומלץ לבצע בכל שנה תצפית על חלק קטן מן הכרם כדי ללמוד מהי דרך הטיפול שמתאימה לו לפי תנאיו המיוחדים: זן, אזור גידול, סוג קרקע, ונוהל העבודה המקובל.

ג. אם ההסכם עם היקב דורש ליצור יין איכות גם בשנת השמיטה, ייתכן שאין אפשרות לייצר ענבים מתאימים ליין זה ללא הסתמכות על היתר מכירה (בכל מקרה, ביין שיוצר במסגרת אוצר בית דין, ניתן לקבל תשלום עבור גידול הפרי בלבד).

ד. מכיוון שהזמירה היא מלאכה שאסורה מן התורה, אין לעשותה על ידי יהודי גם בכרם שלא נמכר בהיתר מכירה וגם בכרם שנמכר בהיתר מכירה.

ה. זמירה בשינוי ניכר מאופן עשיית המלאכה בכל שנה (כגון זמירה למספר עיניים גדול באופן משמעותי ממספר העיניים הנשארות בכל שנה)   או בתוצאתה (כגון כמות גדולה יותר של אשכולות מאשר בשנה רגילה) אסורה מדרבנן, וניתן להתירה רק אם ללא זמירה זו יש חשש להתמוטטות הגפן בשנים הבאות, לאופן העשייה בפועל ראה להלן.

 

זמירה בערב השמיטה

ו. בזנים בכירים שנבצרים בשנה השישית רצוי לבצע זמירה מלאה לפני ראש השנה. בזנים שרגישים להתעוררות מוקדמת יש להשאיר עין אחת או שתיים יותר מן הרגיל. אם תהיה בשמיטה עצמה התעוררות סתווית לאחר ראש השנה של השמיטה, מותר לבצע 'מחיקת עינים' ביד. אם אין די בזמירה זו, מותר בשמיטה להרחיק את הזמורות עד הבד המרכזי.

 

זמירה בשמיטה

ז. כאמור לעיל בפרק א סעיף יג, זמירת הגפן היא מלאכה האסורה מן התורה.

ח. זהו סדר העדיפויות לזמירה, והוא נכון גם לכרם שנמכר בהיתר המכירה:

1. זמירה מוקדמת, לפני ראש השנה, בזנים בכירים שאפשר לזמור בהם זמירה כזו.

לאחר ראש השנה של השמיטה

2. בשמיטה עדיף לבצע את כל פעולות הזמירה המותרות (שיבוארו להלן) ע"י גוי ולא על ידי ישראל.

3. זמירה ע"י מכונת קדם זמירה גסה (ראה להלן).

4. זמירה ע"י יהודי בשינוי מהותי, כגון: שבירה ביד, קשירה בחוט ברזל, לחיצה בצבת  או חיתוך למחצית עובי הענף.

5. זמירה בשינוי מספר העיניים, וביצוע החיתוך באלכסון.

6. . גיזום לפי חוטי הדליה על ידי עובדים שאינם מקצועיים או על ידי מגזמת מכנית, והפיסוג (חיתוך עד הבסיס) נעשה אחר כך בצורה מקצועית.

ט. חיתוך הזמורות עד הבד המרכזי שאינו נעשה כדי לעורר פקעים חדשים בשמיטה, מותר לפי הצורך לקבלת מבנה גפן מתאים לשנים הבאות  .

י. חיתוך שני הבדים העיקריים עד בסיס הגזע (גִרדום) - מותר, רק אם הוא נצרך לשם שמירה על הגפן ולא לשם יצירת ענפי פרי חדשים.  אםִ הגִרדום נועד ליצירת ענפי פרי חדשים, יש להתייעץ עם מדריך מקצועי לבחינת ההשלכות בעתיד.

 

מכונות קדם זמירה

יא. נכון לשנה זו (תשע"ד) יש בארץ שתי מכונות זמירה בכרם: מכונה אחת מבצעת קדם זמירה גסה, והמכונה השנייה מבצעת קדם זמירה מדויקת באופן יחסי.

 

הנחיות לשליחי אוצר בית דין

יב. מותר לזמור בשמיטה על ידי ישראל במכונת קדם זמירה גסה; הזמירה של מכונה כזו אינה מדויקת, והיא חותכת רק את רוב סבך הענפים בלבד.  לעומת זאת, אין לזמור כלל במכונת קדם זמירה מדויקת, אפילו על ידי גוי. 

 

הנחיות להיתר מכירה

יג. מותר לזמור על ידי ישראל במכונת קדם זמירה גסה. זמירה במכונת קדם זמירה מדויקת מותרת רק על ידי גוי, ותיקוני הגיזום לאחר מכן יתבצעו על ידי גוי.

 

טיפולים נוספים לשליחי אוצר בית דין

יד. אין לבצע חיגור .

טו. לכתחילה יש להימנע מטיפול ירוק .

טז. מותר לסרק את אשכול הענבים בשלב הפריחה. 

יז. זינוב אשכולות, וריסוס ג'יברלין, להגדלת גרגרי הענבים- מותר על פי הנחיות בית הדין, ומן הראוי לעשותו ע"י גוי.

יח. לכתחילה יש להימנע מקיטום שריגים.

יט. חילון- מותר .

כ. למוכרים את הקרקע בהיתר מכירה, מותר לבצע את כל הפעולות האלו (סעיפים יד-יט) גם על ידי ישראל.

 

טיפול בכרם צעיר בשמיטה

כא. גפן צעירה- אין לגזום גפן ל-2 עיניים בשנה השניה לנטיעתה.

כב. עיצוב בדים בגפן וקשירתם לאחר הפריצה בשנה השנייה מותרים רק אם בלעדיהם ייפגע העיצוב באופן משמעותי לטווח ארוך ולא יתאפשר לדחות את העיצוב לשנה השמינית. 

 

עשביה בכרם

כג. בשנת השמיטה אין חובה לעקור עשביה שצמחה בכרם, אך בכרמים של גויים ובכרמים שנמכרו בהיתר מכירה יש איסור כלאי הכרם, ולכן יש לטפל בעשביה זו.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק י- הנחיות לפטל ואוסנה

ההנחיות הן גם לשליחי 'אוצר בית דין' וגם למי שמכר את הקרקע בהיתר מכירה.

א. בערב השמיטה, יש להקפיד ולזבל את הזיבול הסתווי לפני ראש השנה, את הזיבול לצורך יבול השנה השמינית, יש לתת רק לאחר ראש השנה של השנה השמינית.

ב. יש להימנע מדישון  בשמיטה.

ג. יש לבצע לפני השמיטה את הגיזום לגובה 3 פקעים לאחר השתילה.

ד. בשמיטה מותר להדלות ולקשור ענפים שמניבים פירות באותה שנה, אך אין להדלות ולקשור ענפים שיניבו פירות בשנה השמינית, ויש להדלותם לאחר ראש השנה של השנה השמינית.

ה. ההשקיה מותרת לפי המידה שתניב פירות שראויים לחלוקה על ידי 'אוצר בית דין'.

ו. אין לגזום את הענפים שהניבו פרי לאחר הקטיף, ולהרחיקם, יש לעשות כן לאחר ראש השנה של השנה השמינית.

ז. לתפעול מטע תיירותי בשמיטה ראה פרק מב, קטיף תיירותי.

 

›חזור לתוכן העניינים

פרק יא- הנחיות לתמרים

 הכנה לשמיטה

א. במידת האפשר, יש להכין בשנה השישית כמות אבקה שתספיק לכל ההאבקות שנחוצות בשמיטה.

ב. יש לבצע את ארגוז התמרים לפני השמיטה.

 

בשמיטה

הנחיות לשליחי אוצר בית דין

ג. מותר לקשור את המתחלים בעצים הזכריים כדי לשמור על האבקה.

ד. יש להימנע מהאבקת התמרים, אך אם יש צורך בהאבקת התמרים באופן אקטיבי, מותר על פי הנחיות בית דין לפזר תחילה את האבקה באמצעים מכניים על ידי טרקטור, ואם אי אפשר לבצע פיזור זה, מותר לפזר את האבקה באופן ידני על ידי הסרת המתחל והכנסתו לתפרחת הנקבית. מכל מקום, יש למעט ככל האפשר בביצוע האבקה זו.

ה. לאחר ביצוע ההאבקה אין לאסוף אבקה ולהקפיאה כדי לשומרה לעונה הבאה.

ו. גיזום קוצים (קיוץ) כדי להקל על הקטיף ועל ההגעה למַתְחֵל הזכרי- מותר.

ז. דילול הפרי מותר לפי הנחיות הדילול פרק יז.

ח. ארגוז תמרים- אסור.

ט. ניתוק החוטרים ונטיעתם בשמיטה, אסורים.

 

הנחיות להיתר מכירה

ט. האבקה מותרת באופן שבו היא נעשית בכל שנה.

י. האירגוז מותר גם ע"י ישראל .

יא. ניתוק החוטרים ונטיעתם בשמיטה- אסורים.

   ›חזור לתוכן העניינים        

פרק יב- טיפול במטעים צעירים

בדרך כלל אין צורך למכור שטח של מטע צעיר בהיתר מכירה, מכיוון שאפשר לעשות את הפעולות הנדרשות בשנה השישית או לדחותן לשנה השמינית.

א. יש לבצע את כל ההדליות המיועדות לעיצוב העץ בערב השמיטה.

ב. מותר לעשות במטע הצעיר פעולות שנדרשות לשמירה על העצים, כגון:

1. השקיה, אך רצוי להגדיל את מרווחי ההשקיה .

2. טיפול בעשביה ש"חונקת" את הנטיעות, עפ"י סדר העדיפויות לעיל פרק יד סעיף ה.

3. כיסוי ההרכבות בשקיות וכל הטיפולים שנחוצים לשמירה עליהן.

4. הקמת שברוחים להגנה מפני נזקי רוח. (לא נטיעת עצים, אלא מחסום מכני).

5. ריסוס נגד מחלות ומזיקים.

6. תמיכת ענפים וקשירתם למניעת שבירתם.

7. סיוד גזעים מותר, אם מטרת הסיוד להרחיק מזיקים - כגון חלזונות וכנימות - או הגנה מפני קרינה, ומותר גם לעטוף את הגזע לצרכים אלו.

8. מותר לטפל בריקבון צוואר השורש בפעולות האלה: פתיחת גומות אוויר, מריחת משחות והשארת צוואר השורש מגולה.

ג. אין לבצע גיזומים, קיטומים או קשירות לצורך עיצוב העץ,  אך אם ההימנעות תגרום לנזק ארוך טווח מותר לבצע קיטומים וקשירות.

ד. טיפול בסורים ונצרים שיוצאים מן הכנה או מן השורשים מותר על פי סדר העדיפויות הזה:

1. פעולת מניעה - חיפוי הגזע או הקרקע. 2. ריסוס בחומר צורב. 3. 'מחיקת עינים' לפני התפתחות הענף. 4. שבירת הענף ביד או במעדר. 5. גיזום ענף גדול - בשינוי, כגון: השארת זיז ארוך.

ה. מותר להסיר פרחי ערלה כשיש חשש שללא הסרה זו כניסת המטע לניבה תידחה באופן ניכר או שתיגרם פחיתה גדולה ליבול השנים הבאות.

ו. הסרת פירות בעצי ערלה למניעת ניצול כוח העץ - אסורה . אם יש חשש שאנשים ייכשלו באכילת פירות ערלה, יש לתלות שלט שמזהיר על כך. אם התלייה איננה מעשית - מותר להוריד פרחים, וגם פירות  .

ז. הקצרת ענפים לשם פריצת ענפי פרי חדשים - אסורה .

ח. לכתחילה מותר לדשן רק בכמות המינימלית שהכרחית לקיום הנטיעות,  אך אם ללא דישון זה תידחה כניסת המטע לניבה זמן רב או שתיגרם פחיתה גדולה ליבול השנים הבאות, מותר לדשן בכמות גדולה מן הכמות שדרושה לקיום העץ, אם המטע יפסיד מערכו הכלכלי.

ט. עיצוב העץ: יש להמנע מגיזום לעיצוב העץ, אם דחייתו תגרום רק לעיכוב הצמיחה.  אך אם ההימנעות מהגיזום תגרום נזק שקשה לתקנו - ניתן לגזום בשמיטה על פי סדר העדיפויות שצוין בפרק טו.

י. אם לא התאפשר להדלות את העץ לפני השמיטה, וגם לאחר השמיטה לא תתאפשר ההדליה או שבלעדיה ייגרם נזק ממשי לכל שנותיו של העץ, מותר להדלות בשמיטה לפי אופן ההדליה הנחוץ ולפי התייעצות עם מדריך ירא שמים.

יא. שתיל שיש צורך לסמוך אותו, וללא סמיכה זו יש חשש שהוא יישבר או לא יתפתח בצורה טובה, מותר לסמוך אותו.

יב. מותר לעשות גדר למטע או לשתיל מפני בעלי חיים.

יג. אין לזרוע בין השורות צמחים מונעי סחף.

 

הגנה על ההרכבה

יד. מותר לבצע את הפעולות שנדרשות להגנה על ההרכבה, כגון: חיטוי מקום ההרכבה, חבישת מקום ההרכבה וכיסויה בשקיות פלסטיק או נייר, הצבת חוטי ברזל שגורמים לציפורים לנחות עליהם ולא על השקיות, וכיוצא באלו.