היתר מכירה

תוכן הענייניים:

פרק א- 'היתר המכירה' ותנאיו

פרק ב- היבול לאחר מכירת הקרקע

פרק ג- הטיפול השוטף בגידולי שדה לאחר מכירת הקרקע

פרק ד- גידול במשתלה לאחר מכירת הקרקע

פרק ה- גידול פרחים וצמחי תבלין לאחר מכירת הקרקע

פרק ו- מחזור הגידול השני בירקות לאחר המכירה

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק א – 'היתר המכירה' ותנאיו

 למקורות ההלכתיים של 'היתר המכירה' וביסוסם, ראה בספר 'קטיף שביעית' (פרק כד עמ' 135).

 

הנחיות מעשיות

א. גם לאחר מכירת הקרקע, אין לעשות על ידי יהודי מלאכות שאיסורן מן התורה או שיש ספק אם הן אסורות מהתורה.  לכן את הפעולות הבאות יש לעשות על ידי פועל גוי:

1. זריעה. 2. זמירה. 3. נטיעה ושתילה. 4. חרישה.

ב. קצירה, בצירה וקטיף – מותר לעשותם על ידי גוי  או בשליחות של אוצר בית דין.  בשעת הדחק מותר לעשות מלאכות אלו גם על ידי ישראל. 

ג. שאר המלאכות החקלאיות שאיסורן מדרבנן, מותר לעשותן על ידי ישראל, ומן הראוי לעשות גם אותן על ידי גוי.

ד. כאשר אין אפשרות מעשית להשיג פועלים גויים, מותר לעשות מלאכות שאיסורן מן התורה, ב'גרמא'.

ה. יש להשאיר חלקה שתישמר בה השמיטה כהלכתה  בלא הסתמכות על היתר המכירה. בשטר המכירה יש לציין בפירוש את מקומה של חלקה זו,  ומן הראוי לציין חלקה זו על ידי שלט בולט.

ו. אין לעשות פעולות לשם התרחבות המשק.

ז. כל הפעולות החקלאיות שניתן להקדימן לשנה השישית או לדחותן לשנה השמינית - אסורות בשנת השמיטה גם לאחר מכירת הקרקע. לכן, בשנה השישית יש לעשות את הפעולות הבאות:

1. זיבול ודישון ככל הניתן.

2. טיפול בעשבייה ועיבודי קרקע.

3. גיזומים.

4. דילול עצים.

ח. פעולות שבלעדיהן ייגרם נזק ניכר לקיום העץ או להתפתחותו, ופעולות שבלעדיהן ייגרם פחת משמעותי ביבולים - מותרות במידת ההכרח בלבד.

ט. שיווק התוצרת הוא כרגיל, כבכל שנה.

 

מכירת הקרקע בפועל

י. יש לפנות לרבנות הראשית לישראל לשם חתימה על טופס הרשאה, המייפה את כוחם של הרבנים הראשיים לישראל למכור את האדמה לגוי.

יא. לכתחילה יש לחתום על ההרשאה למכירה עד י"ד באב לפני השמיטה.

יב. במקרה שמכירת הקרקע נעשתה רק לאחר ראש השנה של השמיטה, מה שגדל לפני מכירת הקרקע קדוש בקדושת שביעית, כל מין לפי הזמן שהוא מתקדש בו.

יג. חקלאי שחוכר אדמה השייכת לקק"ל או לרשות מקרקעי ישראל (המנהל) - צריך לחתום גם הוא בעצמו על ההרשאה, מלבד החתימה של הממונים על אדמת הלאום.

יד. חקלאי שחוכר חלקה מחקלאי אחר, הן החקלאי הרשום בקק"ל או לרשות מקרקעי ישראל (המנהל) כחוכר הקרקע והן החקלאי שמעבד בפועל את הקרקע - צריכים לעשות את מכירת הקרקע.

טו. החתימה על מכירת שטחי קיבוצים ומושבים שיתופיים צריכה להיעשות על ידי מורשי החתימה של האגודה השיתופית או הקיבוץ.

טז. יש לוודא כי מספר הגוש/חלקה מדויק.

 

היתר המכירה ביהודה ושומרון

יז. ביהודה ושומרון ישנם שלושה מצבים שונים של בעלות על הקרקע:

1. אדמות מדינה.

2. אדמות סקר; אדמות שהבעלות עדיין לא הוגדרה עליהן, אך המדינה תובעת עליהן בעלות.

3. אדמות פרטיות (הן של יהודים והן של ערבים).

יח. הריבון מבחינת חוקי המדינה הוא אלוף הפיקוד, בסמכותו להפקיע קרקעות.

יט. המנהל האזרחי הוא יחידת סמך בתוך פיקוד המרכז, ביחידה זו קיים אגף הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, יחידה זו כפופה מקצועית לרשות מקרקעי ישראל, ומנהלית למנהל האזרחי.

כ. על מנת למכור את הקרקע ב'היתר מכירה', מלבד מכירת הקרקע של המחזיק בקרקע, יש לבצע מכירה של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, מכירה זו צריכה להיות הן ביחס לאדמות מדינה, אדמות סקר ואדמות בהן הבעלות לא ברורה.

כא. באדמות פרטיות בבעלות יהודית, די במכירה של המחזיק בקרקע.

 

דרך נוספת

כב. ישנה דרך אחרת של מכירה לגוי, והיא: למכור לגוי רק את הצמחים על מנת לעוקרם, עם הקרקע בשיעור יניקה. בדרך זו מותר לייצא את הפירות לחו"ל כבכל השנים.

כג. יש מקום ללכת לפי שיטה זו אם נוהגים כדלהלן:

1. כל המלאכות אסורות, כמו בקרקע שלא נמכרה.

2. הקטיף מותר רק על ידי גוי.

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ב - היבול לאחר מכירת הקרקע

 יסודות ההלכה

א. היבול שגדל בקרקע שנמכרה לגוי - אין בו קדושת שביעית,  לכן אין בו חובת הפקר, איסור סחורה, איסור הפסד, ייצוא לחו"ל ומצוות ביעור.

ב. ירקות שנזרעו בקרקע שנמכרה  - אין בהם איסור ספיחין.

ג. יש הסוברים שיש קדושת שביעית בפירות שנמכרו בהיתר מכירה, ראה 'קטיף שביעית עמ' 136 הע' 6.

 

קטיף ושיווק

ד. איסוף היבול - מן הראוי שיעשה על ידי גוי,  ואם אין אפשרות לכך, מותר לאסוף את היבול על ידי ישראל.

ה. הייצוא לחו"ל מותר לאחר מכירת הקרקע.

ו. השיווק מותר בדרך הרגילה,  ויש להחתימו בחותמת 'כשר לשומרי שביעית עפ"י היתר המכירה'.  ראוי שלא לדקדק במשקל התוצרת כשאר השנים.

 

המצוות התלויות בארץ לאחר מכירת הקרקע

ז. מהיבול שגדל בקרקע שנמכרה לגוי וגמר המלאכה שלו נעשה על ידי פועלים יהודים – יש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה.  ויש להפריש הן מעשר עני והן מעשר שני.  בכל מקרה, אין חובת נתינה ללוי ולעני.

ח. מכירת הקרקעות היא למשך שנתיים, אך הרבנות קונה שוב את האדמות במהלך חודש תשרי שלאחר השמיטה. מכל תוצרת חקלאית שמגיעה ל"עונת המעשרות" לפני הקנייה מחדש - יש להפריש תרומות ומעשרות בלא ברכה,  ואין חובה לתת את המעשר הראשון ללוי. גידולים שמפרישים מהם תרומות ומעשרות בכל השנים בברכה, יש לברר את המועד המדויק של קניית קרקעותיהם מחדש, כדי לדעת ממתי לברך על ההפרשה.

ט. פדיון נטע רבעי באדמות שנמכרו לגוי ייעשה בלא ברכה.

 

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ג-  הטיפול השוטף בגידולי שדה לאחר מכירת הקרקע

א. לאחר מכירת הקרקע לא הותרו המלאכות שאיסורן מן התורה: חרישה, זריעה, שתילה וגיזום. מלאכות אלו צריכות להיעשות על ידי גוי.

ב. בשטח פתוח- זריעת או שתילת ירקות חשופי שורש מותרת רק על ידי גוי, ולכתחילה ראוי שגוי ישתול ירקות הנתונים בגוש.

ג. מלאכות שאיסורן מדרבנן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך יש למעט את עשייתן ככל האפשר.

ד. מותר לישראל לבצע את פעולות הכנת השתיל לפני שתילתו, כגון טבילה בתכשירים שונים כדי להגן עליו ממזיקים.

ה. עשיית מלאכות חיוניות שאסורות מדרבנן לצורך טיפול בגידולים שלא היה אפשר לעשותן מראש – מותרות,  ובהן המלאכות: השקיה, דישון מינימלי, טיפול במחלות ובמזיקים, טיפול בעשבייה ללא פליחת הקרקע, האבקה, הדליה וכדומה.

ו. גיזום ירקות לצורך חידוש ענפי פרי חדשים או הצמחתם - מותר על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותו על ידי גוי או בשינוי.

ז. מותר לקצור קווי בידוד בדגנים נגד שרֵפות, הקצירה תהיה נמוכה ככל האפשר, והשחת תשמש למאכל בהמה. דיסוק לצורך הצנעת השאריות בקרקע - מותר על ידי ישראל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ד- גידול במשתלה לאחר מכירת הקרקע

 הכנה לשמיטה

א. לאחר מכירת הקרקע כל המלאכות מותרות עד ערב ראש השנה ללא הגבלה. לכן, יש להקפיד למכור את הקרקע לגוי לפני ט"ו באב.

 

משתלה בשטח פתוח

ב. פעולות לריבוי צמחי מאכל או צמחים שמיועדים לריח, שנעשות בשטח פתוח במצע גידול שאיננו מנותק מן הקרקע על פי ההלכה, מותרות על ידי גוי, כגון: זריעה (גם זריעת צמחי סרק ושתילת פקעות), שתילה, הרכבה והברכה.

ג. שתילת צמחים שונים וגיזומם על מנת לייצר צימוח מחודש - מותרים רק על ידי גוי

ד. גיזום צמחי האֵם של עצי פרי לצורך הצמחה ייעשה על ידי גוי. גיזום ייחורים להשרשה וחיגור שייעשה במקום גיזום מותרים גם על ידי ישראל.

ה. שאר הטיפולים בצמחים מותרים על ידי ישראל.

 

מלאכות במצע מנותק בשטח פתוח, ובחממה

ו. בתוך חממה, בית רשת במצע גידול שמנותק מן הקרקע על פי הגדרת ההלכה מותרות כל הפעולות על ידי ישראל.

ז. העתקת שתילים לאחר קליטתם בשקיות (כשבועיים לאחר השתילה) מן החממה או המצע המנותק אל השטח הפתוח מותרת על ידי ישראל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ה- גידול פרחים לאחר מכירת הקרקע

א. יש להקדים את שתילת גל הפרחים הראשון לערב השמיטה ולהימנע ככל האפשר משתילת פרחים בשמיטה עצמה.

ב. יש להקדים את שתילת הפקעות לערב השמיטה ולהנביט אותן בשמיטה בזמן הרצוי.

ג. אם אין אפשרות להקדים את שתילת הפקעות לערב השמיטה, יש לשותלן על ידי גוי.

ד. שתילת שתילי פרחים חשופי שורש מותרת רק על ידי גוי.  וראוי לשתול פרחים בגוש גם על ידי גוי, במקרה הצורך ניתן לשתול על ידי ישראל.

ה. גיזום לסוגיו מותר על ידי ישראל.

ו. הטיפולים בפרחים מותרים על ידי ישראל ללא הגבלה, כגון: השקיה, הדליה, ריסוס נגד מזיקים ומחלות, הגנה מפני ברד וקרה, וכדומה.

ז. שאר הטיפולים מותרים על ידי ישראל, כגון: דישון, תאורה וטיפולים הורמונליים. עם זאת, ראוי להמעיט בהם במידת האפשר.

ח. עיבודי קרקע שונים יש לבצע על ידי גוי.

ט. בגידול בקרקע בבית צמיחה אין לעשות מלאכות שאסורות מן התורה (זריעה, זמירה, קצירה ובצירה) אלא על ידי גוי.

י. קטיף הפרחים מאדמה שנמכרה, שיווקם וייצואם לחו"ל, מותרים כרגיל.

 ›חזור לתוכן העניינים

פרק ו- מחזור הגידול השני בירקות לאחר המכירה

 הכנת השטח

א. פעולות המוגדרות כחרישה מן הבחינה ההלכתית - מותרות לאחר המכירה רק ע"י גוי. פעולות המוגדרות כתולדות חרישה, כדלהלן - מותרות גם ע"י יהודי.

ב. פעולות שנועדות להכנת מצע זרעים או מצע שתילה, ויש בהן פליחה של הקרקע, מוגדרות בתור חרישה ללא ספק, ולכן יש לעשותן על ידי גוי. דוגמה לפעולות אלו:

 חריש, משתות, תיחוח, קִלטור כבד, דיסוק שחודר לקרקע.

ג. בנוגע לפעולות הבאות יש ספק אם מותר לעשותן, ולכן מותר לעשותן על ידי ישראל, אך מן הראוי לעשותן על ידי גוי. ואלו הן הפעולות:

עיגול להכנת מצע זרעים, ארגז מיישר, עירוג, הצנעת דשן, שידוד.

ד. הפעולות הבאות הן תולדות חרישה ללא ספק, אך מותר לעשותן לאחר המכירה על ידי ישראל:

1. דיסוק בדיסק 'סגור' - כלומר, כשצלחות הדיסק כמעט מקבילות לגמרי - באדמות כבדות ובינוניות, ובהן הדיסק מבצע 'גירוד' קל בלבד של פני הקרקע. דיסוק כזה באדמות קלות - אסור, מכיוון שהוא מפלח את הקרקע.

2. השמדת עשבייה באופנים שונים; קִלטור שטחי ללא מטרת פליחה,  שרֵפה או ריסוס.

3. קִלטור כבד בקרקע חרושה או מדוסקת.

4. ניקוי השטח מקוצים ומאבנים.

5. תילום, לצורך מעבר של כלים חקלאיים.

ה. עדיף למעט ככל האפשר בעיבודים במקרה בו רוצים לגדל גידול נוסף בשמיטה.

 

זריעה ושתילה בשמיטה

ו. יש להקפיד לקנות זרעים ושתילים מיצרנים שהכינו אותם בדרך המותרת: בשנה השישית, בחוץ לארץ, במצע מנותק בחממה או על פי היתר מכירת הקרקע. שתילים וזרעים שהוכנו באיסור - אסור לקנותם ולהשתמש בהם.

ז. זריעת זרעים ושתילת ירקות גלויי שורש בשטח פתוח על ידי ישראל אסורה בהחלט. יש לעשותה רק על ידי גוי

ח. שתילת שתילי ירקות בגוש ('חישתיל') ראוי לעשותה על ידי גוי, ובמקרה הצורך מותרת על ידי ישראל.  אם יש חשש שהגוש יתפורר, יש לבצע פעולה זו על ידי גוי.

 

הכנות לשנה השמינית

ט. לאחר סיום הגידול, מותר לבצע פעולות למניעת נזקים לקרקע לקראת השנה השמינית, ראה פרק כז, סעיף טו. את הכנת השטחים לצורך הזריעה בשנה השמינית, יש לדחות, למוצאי שנת השמיטה, פעולות הכנה שאינן חקלאיות - מותרות ללא הגבלה, כפי שנתבאר בפרק לז סעיפים א-ב.