מידע הלכתי

תוכן עניינים

  1. המלאכות האסורות בשביעית
  2. קדושת שביעית
  3. שלב הגידול הקובע לקדושת שביעית
  4. ספיחין
  5. היכן נוהגת שמיטה
  6. קניית תוצרת חקלאית בשמיטה
  7. ביעור
  8. שמיטת כספים ופרוזבול
  9. מצוות הקהל

 

חזור לתוכן העניינים

המלאכות האסורות בשביעית

  • ארבע מלאכות מפורשות בתורה לאיסור: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, שנאמר: "ובשנה השביעית שנת שבתון יהיה לארץ, שבת לה': שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. שנת שבתון יהיה לארץ" (ויקרא כה, ב-ג).
  • לגבי חרישה נחלקו הפוסקים אם נאסרה מן התורה או מדרבנן.  פעולות אחרות המשביחות את הקרקע או מכשירות אותה לזריעה - אסורות מדרבנן.
  • לגבי נטיעה של עצי פרי גלויי שורש נחלקו הפוסקים אם היא אסורה מדאורייתא או מדרבנן. נטיעה של צמחי סרק אסורה מדרבנן.
  • זמירת הגפן, שנאסרה מהתורה, היא הקצרת ענף בשביל לגרום לכך שיפרצו ממנו ענפי פרי חדשים.  גיזום הדומה לזה בעצים אחרים - אסור גם הוא מן התורה.  גיזומים אחרים אסורים מדרבנן.
  • גיזום בירקות  ובצמחי סרק אסור מדרבנן.
  • המלאכות המסייעות לגידול הצמחים אסורות מדרבנן.
  • מלאכות שאיסורן מן התורה, אסורות גם כאשר הן הכרחיות למניעת נזק.
  • מלאכות שאיסורן מדרבנן - מותרות כאשר הן באות למניעת נזק משמעותי.
  • השקיה לצורך קיום הצמחים  מותרת בשמיטה. ומן הראוי להמנע מהשקיה בכמות המיועדת לתוספת צימוח. לכן יש להשתדל למעט קצת בהשקיה לעומת כמות ההשקיה הניתנת בשנה רגילה ולהגדיל קצת את מרווחי ההשקיה.
  • אין לעשות כל פעולה למנוע נזק, אם ידוע שניתן יהיה לתקנו לאחר השמיטה, ללא הוצאה גדולה ומבלי שייגרם לעץ נזק מתמשך .
  • היתר המלאכות משום נזק נאמר גם כאשר הנזק אינו ודאי, אך יש חשש סביר לכך. ההערכה צריכה להיות ע"י מומחה נאמן, שאינו חשוד על זלזול בשמיטה.
  • בפרטי ההלכה של המלאכות המותרות למניעת נזק, נאמרו עקרונות רבים. לכן יש לשאול רב בכל מקרה לגופו של ענין.
  • את המלאכות האסורות אין לבצע גם ע"י גוי או בגרמא.  במקרים גבוליים, המותרים רק בדוחק, עדיף לעשות את המלאכות בדרך זו מאשר בידיים.  אך מלאכה הנעשית באמצעות טרקטור או מכונה אחרת נחשבת למעשה בידיים.
  • פעולות חקלאיות הנעשות שלא מתוך מטרה להשפיע על הצימוח אלא למטרות שאינן חקלאיות, כגון: עבודות עפר לצורך בנין או גיזום עצים לסכך - מותרות,  ובלבד שהמטרה הזאת ניכרת ע"י שינוי בצורת הפעולה. פעולות גיזום כאלה מותרות רק אם נעשות בשינוי מכללי הגיזום המקצועיים, באופן שאיננו אופטימאלי לעץ.
  • מצוות השמיטה כוללת גם מצוות עשה של שביתת הקרקע  מעבודה חקלאית שנעשית על ידי יהודי,  שנאמר: "ושבתה הארץ שבת לה'... שנת שבתון יהיה לארץ" (ויקרא כ"ה ב,ג). לכן, אסור לבעל השדה להניח לאדם אחר, לעבוד בשדהו. קל וחומר, שאין להשתתף בתשלום המיועד לביצוע מלאכות אסורות בגינון. אי לכך, יש לשכנע את שאר הדיירים בבית המשותף שאפשר לקיים את גינת הנוי המשותפת ברמה נאותה בשמיטה עפ"י ההלכה. אם אי אפשר לשכנע  אין להכנס לריב ויש לשאול שאלת חכם.
  • כמו כן, הרוצה להשכיר בית עם גינה לאדם שאינו שומר שמיטה  ישאל שאלת חכם.  
  • המגבלות ההלכתיות חלות גם על גננים מקצועיים המתפרנסים מעבודות גננות. אם הם נדרשים ע"י גופים ומוסדות לבצע עבודות האסורות בשמיטה  ישאלו שאלת חכם.
  • על פי הוראות הרבנות הראשית אין להשתמש בהיתר מכירת הקרקע לגוי בגן הנוי הפרטי, (מפני שאין הדבר מוגדר כשעת הדחק)   לפיכך יש להיערך מבעוד מועד כראוי בשנה השישית, על מנת שנוכל ליהנות מגן הנוי בשנת השמיטה ולאחריה.
  • יש להכין היטב את השדות והגינות בערב השמיטה, ובשמיטה עצמה אין לעשות מעבר להכרחי .
  • נטיעה של עצי פרי גלויי שורש (כגון: תמרים) - יש לסיים עד ט"ו באב לפני השקיעה. וכן הדין בעצי פרי הנמצאים בגוש אדמה שיש חשש שיתפורר במהלך הנטיעה.
  • נטיעה של עצי פרי בגוש אדמה המספיק למחייתם לשבועיים - מותרת עד כ"ט באב אם מנקבים לפני כ"ט באב את הכלי בנקב שקטרו 2 ס"מ לפחות, ומניחים אותו על גבי אדמה גלויה או מעליה - מותר לטעת את העץ עד ערב ראש השנה. כמו כן מותר לעקור עץ עם גוש אדמה המספיק למחייתו למשך שבועיים ולנטוע אותו מחדש, עד ערב ראש השנה.
  • לכתחילה יש לסיים נטיעת עצי סרק גלויי שורש עד ט"ו באלול. בשעת הדחק מותר לטעת אותם עד ערב ראש השנה. נטיעת עצי סרק בגוש אדמה המספיק למחייתם - מותרת עד ערב ראש השנה.
  • ישנם עציצים אשר נחשבים כגידול בקרקע ונוהגים בהם כל איסורי שביעית, וישנם מצבים בהם אפשר להקל בדיני שביעית, אם הוא עציץ שאינו נקוב הנמצא בבית ואינו גדול מדי ודפנותיו עשויים מחומר בלתי חדיר.
  • מותר לשים פרחים באגרטל, גם אם הענפים משרישים.
  • אסור לסייע בידי אדם העושה מלאכות אסורות בשנת השמיטה,  שלא עפ"י היתר המכירה או דרכי היתר אחרות.
  • אסור לקנות תוצרת חקלאית מאדם החשוד על עשיית מלאכות באיסור בשמיטה, גם אם אין איסור שימוש בתוצרת זו.

 

›חזור לתוכן העניינים

קדושת שביעית

  • הפירות והירקות השייכים לשנת השביעית קדושים בקדושת שביעית.
  • פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הם הפקר לכל אדם מישראל  שנאמר: "והשביעית תשמטנה ונטשתה, ואכלו אביוני עמך" (שמות כג יא).
  • אסור לקטוף פירות הקדושים בקדושת שביעית כדרך בעלים ובכמויות מסחריות, שנאמר: "את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור" (ויקרא כה ה). מותר לקטוף רק כמות קטנה לצריכה ביתית.
  • אסור לעבד פירות שביעית (בישול סחיטה וכדו') בצורה שאיננה מקובלת.
  • אסור להשחית פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית, שנאמר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה ו) - ולא להפסד.  בכלל זה, האיסור לקטוף פירות שביעית כשאינם ראויים לאכילה.
  • יש להמנע מהשלכת דברי מאכל שיש בהם קדושת שביעית לפח האשפה, מפני שהם נמאסים בכך.
  • אסור לעשות מסחר בפירות שביעית  למטרות רווח, שנאמר: "לאכלה" - ולא לסחורה.
  • שליחים של בית דין ציבורי, מותר להם לקטוף פירות שביעית בדרך הרגילה ולחלק אותם לציבור תמורת גביה של הוצאות הטיפול בלבד. זוהי דרך מעשית לשיווק פירות שביעית ולהבאתם ממקומות גודלים אל הצרכן, הנקראת "אוצר בית דין".
  • אסור לייצא פירות שביעית לחו"ל.
  • אין קדושת שביעית בגידולים הבאים: סיבי כותנה, פרחים ללא ריח,  הדסים הניטעים לצורך ארבעת המינים,  לולבים,  זרעים ופקעות שאינם ראויים למאכל אדם ובהמה, מרבדי דשא, עשבי בר הראויים למאכל בהמה. צמחי ריח המגדלים אותם לשם הריח שלהם יש בהם קדושת שביעית.

 

›חזור לתוכן העניינים

שלב הגידול הקובע לקדושת שביעית

  • בכל אחד ממיני הגידולים החקלאיים שקדושת שביעית נוהגת בהם ישנו שלב גידול הקובע את שייכותו לשנת השמיטה. לקדושה זו יש השלכה לכל הדינים הנוהגים בפירות השביעית: הפקר, איסור קצירה ובצירה, איסור הפסד, איסור סחורה וחובת ביעור.
  • התאריך הקובע את שייכות הגידולים לשמיטה הוא א' בתשרי.
  • גידולים השייכים לשנה השישית ונקטפים בשנת השמיטה - לא חלים עליהם דיני שביעית . לעומת זאת, גידולים השייכים לשנת השמיטה - חלים עליהם דיני שביעית גם בשנה השמינית.
  • שלב הגידול הקובע את קדושת השביעית בגידולים השונים תלוי בחלוקה ההלכתית לשלושה סוגי גידולים: אילנות, ירקות, תבואה וקטניות.
  • שלב הגידול הקובע במינים השונים של פירות האילן הוא חנטת הפרי, דהיינו תחילת גידול הפרי .
  • שלב הגידול הקובע במיני הירקות השונים הוא הקטיף.
  • שלב הגידול הקובע בתבואה וקטניות הוא שליש הגודל. הגדרת המושג "קטניות" בהלכה אינה זהה להגדרה המדעית. תבואה וקטניות הן כל הגידולים החד-שנתיים בהם החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע שלהם, כגון: תירס, חימצה, חמניות, קימל וכדו'.

 

›חזור לתוכן העניינים

ספיחין

  • מה שגדל בשנת השמיטה מותר באכילה מן התורה. "ומדברי סופרים שיהיו כל הספיחין אסורים באכילה. ולמא גזרו עליהם? מפני עוברי עבירה, שלא ילך ויזרע... בסתר, וכשיצמח - יאכל מהם ויאמר: ספיחין הם" (רמב"ם הל' שמיטה ויובל). ירקות שהתחילו לגדול בשנת השמיטה - אסורים באכילה. איסור זה נקרא "ספיחין". אך אם נבטו והתחילו את גידולם בשישית אין בהם איסור ספיחין.
  • בקרקע שנמכרה לגוי לא נוהג איסור ספיחין.

 

›חזור לתוכן העניינים

היכן נוהגת שמיטה

  • איסור העבודה בשמיטה נאמר בכל תחומי ארץ ישראל שנכבשו בזמן הבית הראשון.  לדעת רוב הפוסקים, גבולות אלו כוללים את כל שטח מדינת ישראל כיום ומעבר לו.
  • בגבולות ארץ ישראל שלא נכבשו בזמן הבית השני, לא נוהג איסור ספיחין. ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם נוהגת שם קדושת שביעית.
  • בדרום רמת הגולן ובמרכזה נוהגים כל דיני שמיטה כמו בארץ ישראל המערבית שנכבשה בזמן הבית השני.
  • מצוות השמיטה נוהגת גם בבית או במצע מנותק. אבל אין השמיטה נוהגת במצע מנותק  הנמצא בתוך הבית.
  • מעיקר הדין, אסור לחרוש ולזרוע בקרקע של גוי, אבל אין שם איסור ספיחין  וקדושת שביעית.

 

›חזור לתוכן העניינים

קניית תוצרת חקלאית בשמיטה

  • קניית פירות השייכים לשנה השישית (עפ"י לוח התאריכים) – מותרת ללא הגבלה.
  • פירות השייכים לשנת השמיטה (עפ"י לוח התאריכים) – יש לקנות במקומות שיש השגחה על כך שבאו מחקלאים העובדים בדרכים מותרות. יש להקפיד על כך גם בשנה השמינית, עד האביב.
  • ישנה עדיפות ללקיחת פירות המשווקים באוצר בית דין.
  • גם מי שאינו נוהג עפ"י היתר המכירה יכול לקנות פירות הגדלים ומשווקים עפ"י היתר המכירה (ואינו צריך לחשוש לאיסור סחורה וכדו').
  • יש להמנע מקניית ירקות במקומות שאין עליהם השגחה, ולכתחילה אין לסמוך על כך שרוב האדמות החקלאיות נמכרו לגוי עפ"י היתר המכירה.
  • מעיקר הדין, מותר לקנות ירקות בכל מקום שיש בו השגחה על כך שהקרקעות נמכרו לגוי כדין, עפ"י היתר המכירה.
  • המהדרין יכולים לקנות ירקות מהמקורות הבאים, בהם אין איסורי שמיטה נוהגים. קניית ירקות אלו מותרת בכל מקום: 1. ירקות שגדלו ונקטפו בשנה השישית ונשמרו לשמיטה, ע"י: שימור, איסום, קירור, הקפאה, ייבוש וכדו'; 2. ירקות שגדלו בחממה במצע מנותק; .3 ירקות מיובאים מחו"ל.
  • כמו כן יכולים המהדרין לקנות ירקות מהמקורות הבאים, בהם לא נוהג איסור ספיחין. קניית ירקות אלו מותרת כאשר יש השגחה על כך שהמלאכות והשיווק נעשו עפ"י דרכי היתר (עפ"י היתר המכירה או באוצר בית דין): 1. ירקות שגדלו בנגב המערבי או בערבה הדרומית; .2 ירקות שנבטו בשישית וגידולי תבואה וקטניות שהגיעו לשליש גודלם בשישית (עפ"י לוח התאריכים); 3. ירקות שנזרעו ע"י גוי באדמות שנמכרו עפ"י היתר המכירה (כגון: גזר ותפוח אדמה באריזות מסומנות מיישובים שומרי מצוות); 4. ירקות הנשתלים בשתילת תבנית. ישנם סוגי ירקות שרובם ככולם נשתלים בשיטה זו כגון: עגבניה, חציל, סלרי חסה, פלפל או אבטיח.
  • קניית ירקות מגויים אפשרית כאשר יש פיקוח על כך שאכן הם בעלי הקרקע. אך יש להמנע מקניית תוצרת שלהם כאשר הדבר מסייע לחיזוק אחיזתם בקרקע (כגון: כאשר ההתקשרות נעשת מראש, לפני הזריעה).
  • בקניית פרחים, עציצים ושתילים (לשתילה לאחר השמיטה) יש לברר אם גדלו בדרך מותרת, כגון: במצע מנותק בחממה או עפ"י היתר המכירה. אסור לקנות פרחים ממי שמגדל אותם באיסור.
  • במרבית הפרחים אין קדושת שביעית ואין איסור ספיחין. לכן אין איסור להשתמש בהם ואין בהם איסור סחורה. פרחים ריחניים, שמגדלים אותם גם לשם הריח שבהם – יש בהם קדושת שביעית. אך ניתן להקל בהם באיסור ספיחין. צמחי בית הגדלים בעציצים – אין בהם קדושת שביעית ולא איסור ספיחין.

 

›חזור לתוכן העניינים

ביעור

  • נאמר בתורה (ויקרא כה ז): "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול". ודרשו חכמים: "כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה – אתה אוכל ממה שבבית, כלה לחיה מן השדה–  חייב אתה לבער אותו המין מן הבית". חובת הביעור היא בכל מין לפי תכונת גידולו ואכילת החיה מהשדה. בהגיע זמנה של מצוות הביעור – צריך כל אדם להוציא מביתו את פירות השביעית שנותרו ברשותו מאותו המין ולהפקיר אותם לעניים ולכל אדם. חובת הביעור חלה על כל דבר שיש בו קדושת שביעית וכן על מוצרים שהופקו מפירות שביעית.

 

›חזור לתוכן העניינים

שמיטת כספים ופרוזבול

  • שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה מדרבנן. השמיטה מפקיעה את כל החובות שזמן פרעונם יחול לכל המאוחר עד ערב ראש השנה של השמינית. לעומת זאת, חובות שמועד פרעונם יגיע לאחר מכן – אין השביעית משמטת אותם.
  • חוב שנוצר כתוצאה מפסיקת בית דין וכן חוב שנמסר לבית דין – אינם נשמטים.
  • מכח דין זה תיקן הלל הנשיא פרוזבול. משמעותו: הודעה של המלוה שהוא מוסר חובותיו לבית הדין, וגובה את חובותיו לאחר השמיטה מכוחם. תקנה זו נועדה כדי שלא ימנעו העם מלהלוות ויעברו על איסור "השמר לך פן יהיה על לבבך וכו'".
  • ניתן להשיג את טפסי הפרוזבול ברבנות המקומית. וכל אדם צריך לסדר פרוזבול.
  • כתיבת הפרוזבול יכולה להעשות עד סוף השנה השביעית.

 

›חזור לתוכן העניינים

מצוות הקהל

  • נאמר בתורה (דברים לא): "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".
  • מצות זו אינה נוהגת כיום, כל זמן שבית המקדש עומד בחורבנו ואין אפשרות לקיימה בעזרה שבבית המקדש. אך נהגו לעשות זכר למצוה, ולקיים את מעמד הקהל ביום הראשון של חול המועד סוכות במוצאי שנת השמיטה, ברוב עם ובמעמד הנשיא והרבנים הראשיים.