לימוד אמונה יומי: כ"ה סיוון « הקודם | הבא »

עקרונות בלימוד תורת ארץ ישראל

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

עיקרון נוסף, שהוא הבחנה רוחנית בתחום הממון, שיש בו כדי לבאר דינים שונים וסוגיות שונות – והוא "חלק הכלל בממון". מגדיר זאת הרב ויצמן שליט"א, בספרו 'מיטב הארץ' – "ממונו של האדם שייך לו, אך גם לכלל יש חלק בו. בדרך כלל גובר חלקו של האדם, אך לפעמים פועל חלק הכלל להוציא ממון מן הבעלים".

ביאורם של דברים. ידוע שהאדם אינו פרט בלבד, אלא חלק מהכלל, ויש לכך משמעויות רוחניות ומוסריות, כגון "כל ישראל ערבים זה לזה" וזו הסיבה העמוקה שמתפללים בלשון רבים. כלל זה, שייך גם לתחום והמרחב הממוני. הוי אומר, הבעלות הפרטית של האדם אינה מוחלטת במלוא מובן המילה, כיוון שכמו שהוויתו של היהודי מתחילה מכלל ישראל, כך גם בעלותו וממונו שייך ביסודו לכלל. הרב קוק זצ"ל קורא לזה (אגרות הראי'ה ח"א פ"ט) שיתוף הקניין, כלומר הציבור כולו כציבור שותף בממון כולם. אמנם, בפועל באופן שגרתי ונורמלי בעלותו הפרטית היא הקובעת, והלוקח ממנו הרי הוא גוזל. אולם יש מציאויות בהם 'שיתוף הקניין גובר'. כך מבאר הרב את היסוד של דין ייאוש, שהאדם מתייאש מאבדתו ואז לפי הגדרים ההלכתיים, רכושו מופקר, הוי אומר רכושו חוזר לגדר השיתופי הכללי. בספר הכוזרי מגדיר שזהו היסוד שמתגלה בכל המצוות והאיסורים הקשורים לממונו של אדם, כגון תרומות ומעשרות, מתנות כהונה, ומתנות עניים – "הם חלק הכלל בקניינים". הכלל 'דינא דמלכותא דינא', והכלל 'הפקר בית דין הפקר' הם מיוסדים על חלק הכלל שבממון.

מסיים הרב ויצמן: "אימתי גובר חלק הכלל בממון, ואימתי גובר חלקו של היחיד? כיצד עובר חלק הכלל לכלל, ומהן זכויותיו של האדם בחלק זה, שאלות אלה ורבות אחרות נידונות בסוגיות שונות." ושם בספר 'מיטב הארץ' מבאר סוגיות רבות לאור כלל זה.