הלכה יומית: כ"ה סיוון « הקודם | הבא »

שהחיינו על ברית מילה

מתוך 'השם רועי' | הרב אוריאל ספז

שאלה: האם מברכים שהחיינו על ברית מילה?

 

תשובה: לפי הרמב"ם המצוטט בתחילת המאמר, יש לברך. החידוש בדעתו הוא שהרמב"ם מדמה מילה ללולב, למרות שבניגוד למילה, הלולב תלוי בתאריך מסוים בשנה. אמנם באופן תיאורטי יכולה גם מצוות מילה להיות תדירה באדם שנשוי למספר רב של נשים, אבל נראה שהרמב"ם הלך אחר המצוי, ומצד זה מצווה זו דומה ללולב ואינה תדירה. ראשונים אחרים חלקו על הרמב"ם, כי מילה אינה באה מזמן לזמן, כמו החגים, וכן כיוון שיש צערא דינוקא וכן התינוק הנימול עדיין לא יצא מחשש נפל.

 

למעשה מרן השולחן ערוך (יו"ד רס"ה, ז') פסק לברך שהחיינו, אבל הרמ"א פסק שלא לברך אלא אם כן זהו בן שחייב בפדיון, ואז מברך במילה ולא בפדיון, וזו לשונם: "כשהאב עצמו מוהל את בנו, הוא מברך שהחיינו. ואם המוהל הוא אחר, י"א שאין שם ברכת שהחיינו. ולהרמב"ם, לעולם האב מברך שהחיינו על כל מילה ומילה, וכן נהגו בכל מלכות ארץ ישראל וסוריא וסביבותיה ומלכות מצרים. הגה: ובמדינות אלו נוהגין שלא לברך שהחיינו, אפילו כשהאב עצמו מל בנו, אם לא שמל בנו הבכור שחייב לפדותו מברך שהחיינו בשעת מילה ואינו מברך בשעת פדיון, אבל כשפטור מהפדיון אינו מברך שהחיינו". הש"ך (ס"ק י"ז) כתב שהמנהג לא לברך שהחיינו גם בבן שחייב בפדיון. בארץ ישראל האשכנזים נוהגים לברך כמרן.