סכין לענין איסור והיתר בימינו

שאלה

האם היום כשמנקים עם סקוטש וחומרי ניקוי את הסכין עדיין שייך
הלכות מפני שמנוניות כגון חתך קישוא בסכין בשרית יש לגרור על
מנת לאכול עם חלב, או בכל מקום שצריך נעיצה בקרקע פשוט
לנקות עם סקוטש ונוזל כלים? ואם אכן כן האם יהיה מותר גם
לאכול דבר חריף כגון בצל שנחתך בסכין בשרית שנוקתה כנ"ל עם
גבינה או שדין חריפות הוא ענין אחר ?

 

 

תשובה

משאלתך לא ברור מה היה המקרה? האם הקישוא היה בשרי או חלבי?
קר או חם? האם ההטרפה היתה חד-פעמית או קבועה במשך זמן?
נתייחס אפוא רק לעקרונות: לדעת הרמב"ם סכין שהשתמשו בה לטרפה
מותר לאכול בה אוכל צונן לאחר נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה,
אבל לשם אכילת אוכל חם צריך ללבן את הסכין או להשחיזה כולה
קודם האכילה ע"מ להוציא את בליעת האיסור שבה. לעומתו שיטת
רש"י שלצונן צריך - או השחזה, או ניקוי חזק להעברת השמנונית
בבגד צמר וגם נעיצה בקרקע, ולאוכל חם צריך ליבון להפלטת
הבלוע. השו"ע פסק כרמב"ם, והרמ"א פסק שיש לעשות לכתחילה
כרש"י, ובדיעבד די בהגעלה לשם אכילת חם. (ולכתחילה לשימוש
קבוע בצונן צריך הגעלה).
ולפי"ז לשום דעה אין זה מספיק ניקוי בסקוטש במקרה שהתשמשו בסכין
באופן קבוע לטרפה, כיון שאינו מבליע את הבלוע, אלא, יחד עמו
צריך נעיצה שתועיל לפי רש"י רק לאכילת צונן (ולא בדרך קבע).
לגבי אכילת דבר חריף שנחתך בסכין בשרית עם גבינה, כיון שהאוכל
חריף הרי כולו הופך בשרי, ורק אם הסכין לובן - לפוסקים כשו"ע, או
לפחות הוגעל - לנוהגים כרמ"א - אינו גורם לאיסור הבצל עם הגבינה.

אך אם השתמשו בסכין באופן חד-פעמי לחיתוך דבר קר לא חריף
בימינו אין צורך לנעוץ בקרקע 10 פעמים אלא שפשוף בסקוטש 10
פעמים עם חומרי ניקוי מכשיר את הסכין.

רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ח; שו"ע יו"ד סי' קכא ס"ז; חכמת אדם כלל מט; ערוך השלחן סי' קכא.

הרב יעקב אריאל |