הכשרת סכין

שאלה

האם היום כשמנקים עם סקוטש וחומרי ניקוי את הסכין עדיין שייך
הלכות מפני שמנוניות כגון חתך קישוא בסכין בשרית יש לגרור על
מנת לאכול עם חלב, או בכל מקום שצריך נעיצה בקרקע פשוט
לנקות עם סקוטש ונוזל כלים? ואם אכן כן האם יהיה מותר גם
לאכול דבר חריף כגון בצל שנחתך בסכין בשרית שנוקתה כנ"ל עם
גבינה או שדין חריפות הוא ענין אחר?

תשובה

לא ציינת בשאלתך אם המדובר בארוע חד-פעמי או בשימוש קבוע וכן
אם השימוש היה בחם או בקר.
דעת הרמב"ם שלשם אכילת אוכל צונן בסכין שאין בה פגימות די
בנעיצה עשר פעמים בקרקע קשה, אבל לשם אכילת אוכל חם צריך
ללבן את הסכין או להשחיזה כולה קודם האכילה ע"מ להוציא את
בליעת האיסור שבה. לעומתו שיטת רש"י שלצונן צריך - או השחזה,
או ניקוי חזק להעברת השמנונית בבגד צמר וגם נעיצה בקרקע,
ולאוכל חם צריך ליבון להפלטת הבלוע. השו"ע פסק כרמב"ם,
והרמ"א פסק שיש לעשות לכתחילה כרש"י, ובדיעבד די בהגעלה לשם
אכילת חם. (ולכתחילה לשימוש קבוע בצונן צריך הגעלה). ולפי"ז
לשום דעה אין זה מספיק ניקוי בסקוטש כיון שאינו מבליע את הבלוע,
אלא, יחד עמו צריך נעיצה שתועיל לפי רש"י רק לאכילת צונן (ולא
בדרך קבע)
אולם כל זאת מתיחס לשימוש בחם. אולם אם השימוש היה בקר (לא
חריף) די בנעיצה בקרקע. ובימינו שטיפת הסכין בחומרים דטרגנטיים
ובסקוטש מקבילים לנעיצה בקרע שהייתה נהוגה בעבר.
לגבי אכילת דבר חריף שנחתך בסכין בשרית עם גבינה, כיון שהאוכל
חריף הרי כולו הופך בשרי, ורק אם הסכין לובן - לפוסקים כשו"ע, או
לפחות הוגעל - לנוהגים כרמ"א - אינו גורם לאיסור הבצל עם הגבינה.

 

הרב יעקב אריאל |