תשלום דמי תיווך

שאלה

חיפשתי בדחיפות דירה להשכרה ופניתי למכר שהוא מתווך. הסכמתי לשלם דמי התיווך, אך לא חתמנו על חוזה, משום שהמתווך לא עובד בחול המועד. הוא סיפר על דירה מתאימה ואף נכנס לפרטי ההצעה, וקיבל הסכמה עקרונית שלי לחתימת חוזה אך לא מסר את מספר הטלפון של בעל הדירה. בינתיים התקשר חבר, ובלא לדעת על המתווך מסר לי את מספר הטלפון של בעל הדירה. התקשרתי אליו ישירות וחתמנו על חוזה שכירות הדירה. האם אני חייב לשלם למתווך?

 

תשובה

הרב אריאל בראלי | אמונת עתיך 117

מקרה זה תלוי בטענות הצדדים, לכן יש לפנות לבית דין לממונות.

התשובה מתייחסת רק לעקרונות ההלכתיים העולים משאלה זו. על פי הדין אין צורך בחתימה על חוזה בין לקוח למתווך. התחלת עבודה של פועל או קבלן נותנת תוקף לדברים שסוכמו בעל פה,[1] ואף אם לא פירטו את המחיר, הרי השכר יהיה כפי המקובל באותו התחום. מנגד, על פי חוק החוזים[2] נדרש חוזה חתום בין המתווך ללקוח. יש לדון: האם לקבל את החוק כאשר הוא שונה מדין תורה? לכאורה הדבר שנוי במחלוקת. דעת הש"ך היא כי 'דינא דמלכותא' אינו מחייב כאשר הוא סותר את דין התורה,[3] והרמ"א חולק וסובר ש'דינא דמלכותא' נוהג אף בניגוד לדין. אולם נראה שגם לפי הרמ"א אין להסתמך במקרה הזה על החוק, משום שלדעתו יש להתחשב בנוהג הקיים.[4] דהיינו, אם הציבור לא נוהג בהתאם לחוק, הוא אינו מחייב. בפועל, רבים הם המקרים אשר בהם מתווך המכיר את הלקוח אינו מחתים אותו וסומך עליו שישלם,[5] לכן יש להתעלם מהחוק ולתת תוקף להסכם תיווך אף ללא חתימה, כפי שמורה ההלכה.[6]

באשר לעובדה שקיבלת את מספר הטלפון מאדם אחר, נראה שאין בכך לפטור מחובת התשלום, היות שהמתווך הכין את העסקה והביא אותה לכלל גימור,[7] ואף שנחתמה בלעדיו, הרי ההסכם היה לפי אותם תנאים שהשיג המתווך.[8]

 

[1].   שו"ע, חו"מ סי' שלג סעי' א.

[2].   סעיף 9 (א) - מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין.

[3].   שו"ע, חו"מ סי' עג ס"ק לט.

[4].   הרב ליאור כתב על חוק שאינו מיושם בפועל והציבור לא מקיים אותו שהוא אינו מחייב, ר' 'מעשה רשת' לרב ניר אביב, עמ' 92, הערה צד. נראה שדבריו מכוונים לאומדנא שהובאה בשם הרשב"ם בבא בתרא מ ע"א, הקובעת כי בסיס התוקף של 'דינא דמלכותא דינא' הוא קבלת הציבור את דין המלך. עיקרון דומה אנו מוצאים בנוגע לגזרות חכמים – גזרה שלא פשטה בכל ישראל אינה תקפה, עבודה זרה לח ע"א.

[5].   במקרה המדובר, ההסכם לא נחתם מטעם איסור כתיבה בחול המועד.

[6].   מסתבר שגם בית משפט היה מתחשב בכך שהצדדים מודים שרק מפני קדושת חול המועד לא הייתה חתימה.

[7].   הערת עורך: י"פ. ראה אמונת עתיך 102 (תשע"ד), עמ' 32, תשובה 17.

[8].   יש לחלק בין חיוב זה לדברי רמ"א, חו"מ סי' קפה סעי' א לגבי שכר חלקי למתווך שרק התחיל.