השחתת חומר בחירות

שאלה

האם מותר להשחית פרסומים של מפלגה אשר יש בהם פרסום שקרי והוצאת שם רע על מפלגה אחרת?

תשובה

נקדים ונאמר כי תקופת הבחירות לכנסת היא זמן לבירור של הדרכים המעשיות למימוש החזון הגדול של 'ממלכת כהנים וגוי קדוש'. הבירור כשלעצמו מבורך, אך יש לדעת לנהלו בגבולות המתאימים. לא ניתן לנהל שיח כאשר צד אחד מאיים על הצד האחר או כופה עליו לשנות את דעתו. הדרך הלגיטימית היחידה לנהל שיח היא לנסות ולשכנע את הצד האחר בצדקת הדרך. ישנו גבול דק בין דברים המותרים בפרסום אודות אנשי ציבור לבין איסור הלבנת פנים. הזהירות נצרכת תמיד, אך במיוחד בפרסום ציבורי אשר יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לשמו הטוב של אדם. לכן המפרסם חייב לבדוק שני דברים חשובים. ראשית, אמינות מקורות המידע שלו, ושנית, מידת התועלת שהציבור יפיק מכך.[1] זאת כשם שלגבי שידוך ישנה חובה לספר לתועלת גם דברים שאינם טובים (כמובן, בהקשר המתאים ובמינון הנכון, כפי שמובא בהלכות לשון הרע). ומכאן לעצם השאלה, האם מותר להשמיד פרסומי תעמולה שיש בהם הוצאת שם רע? בהנחה שאכן מדובר על פרסום שקרי, יש מקום לדון בכך מצד מצוות תוכחה. חלק מהאחריות המוטלת על אדם מישראל היא למנוע מעשי איסור, וזאת הן על ידי תוכחה והן על ידי הפרשה מאיסור. מובא בגמרא[2] היתר לפגיעה בממון חברו כדי להציל אותו מעברה,[3] אולם פעולה חריגה זו מותרת רק אם היא נובעת ממניע טהור ונעשית לשם שמים.[4] נראה שבזמן בחירות, תנאי זה אינו מתקיים, כי ישנם מניעים נוספים לפגיעה בפרסומי המפלגה המתחרה. כמו כן, יש לחשוש שפגיעה כזו תגרור תגובה דומה מהצד השני, ואי אפשר לדעת היכן הדברים ייעצרו.[5]

לסיכום, בזמן בחירות יש להיזהר מפרסום שקרי, אשר יכול לגרום נזק גדול ופעמים אף ללא יכולת תיקון. ובאופן כללי פגיעה בפרסום שקרי מותרת רק מתוך מניע טהור כדי למנוע נזק, ולכן בהקשר של בחירות, היתר זה אינו מתקיים.



[1].     בייחוד שאנשי הציבור יודעים זאת מראש, ועל דעת כן הם נכנסים לפעילות ציבורית. ראה דברי הרב מאיר בראלי, תחומין לג, עמ' 141-136.

[2].     ברכות כ ע"א.

[3].     שו"ע, יו"ד סי' שז סעי' א.

[4].     סמ"ע, חו"מ סי' תכא ס"ק כח.

[5].     באור הלכה, סי' תרח סעי' ב.

הרב אריאל בראלי | אייר תשע"ה