הוספה על התחייבות

שאלה

לפי הדיעות בפוסקים שהתחייבות בקנין למכור דבר חלה ההתחייבות, 1- אם מוכר התחייב התחייבות בלתי חוזרת לקונה שיספק לו מוצר ביום מסויים, והקונה ישלם לו עליו ביום האספקה, ואיחר את יום האספקה, האם מותר למוכר להוסיף לקונה תוספת כאשר הוא אומר בפירוש שהתוספת הוא בגלל שאיחר את זמן אספקת המוצר? 2- אם בשעת הזמנת המוצר והתחייבות המוכר לספק אותו בזמן, ולא שילם הקונה עדיין כלום, סיכמו שעל כל יום איחור באספקה יוסיף המוכר כך וכך בגלל האיחור (קנס המתרבה) האם זה מותר? 3- אם אומרים שאף אם חלה ההתחייבות של המוכר לספק את המוצר בזמן, מ"מ אין זה כחוב של ממון, כיון שלא התקבל עדיין כל הקדמת מעות להתחייבות (שיהיה כמו הלואה), וזה רק חובת הגוף בלבד, ולא שייך בזה איסור ריבית, למה זה שונה מדין נדוניא, שאם התחייב לתת בזמן מסוים, אסור לו להוסיף אחר כך אם מאחר את הזמן, הרי גם שם אין כל קבלת תמורה מראש שיחייב את ההתחייבות, וזה גם רק התחייבות אישית. אבקש מכבוד הרב המשיב לכלול עם התשובה נימוקים ומקורות ככל שאפשר. תודה

תשובה

הרב יעקב אפשטיין | י"ט אב תשע"ח 10:46

1. מותר אם כי יש סוברים שזו הערמת רבית עי' שו"ע יו"ד סי' קעז סי"ד. ועי' דעת הרמ"א.

2. קנס המתווסף אסור משום רבית יש אומרים מן התורה! ויש אומרים מדרבנן עי' ברית יהודה פ"ד הערה יד.

3. בנדוניא אינו מקבל תמורה, ולכן מותר קנס המתווסף. כך כתב הלבוש (יו"ד סי' קעז סעיף טז):

"אבל המחייב עצמו לחתנו בנדונייתא לפרוע לזמן פלוני, ואם יעכב מלפרוע יוסיף לו על סך הנדוניא על כל עשרים דינר מהם ו' פשיטים לכל חדש מותר, שזה אינו דומה אלא לנותן מתנה לחבירו ואומר לו אני נותן לך כך וכך מתנה לזמן פלוני, ואם לא אתן לך לזמן פלוני אני מוסיף לך עוד כך וכך שהוא מותר הכי נמי הכא, וכבר כתבתי בסימן קע"ו [סעיף ו] שזה דוקא קודם הנישואין אבל לאחר הנישואין שכבר נתחייב לו הנדונייא הרי זה אסור". 

ובסימן קעו (ס"ו) כתב: "מותר להרבות בנדוניית חתנים, כיצד, כגון שנדר נדוניא לבתו והתנה עם חתנו שכל שנה שיניח לו הנדוניא אצלו יתן לו כך וכך לשנה מותר, הרי זה מותר שאין זה אלא כמוסיף לו הנדוניא, ודוקא שהתנו כן קודם הנשואין שעדיין לא חל המלוה, אבל אחר כך אסור דהוי אגר נטר".