גנבה ונזקי ממון

שאלה

אני כותב עבודה במסגרת סדנה במשפט עברי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ברצוני לשאול שאלות מספר על נזקי 'גרמא':

א.לפי ההלכה, 'גרמא' בנזיקין פטור, מכיוון שמדובר בנזק שאינו ישיר, אין המזיק מחבל ישירות בגוף הממון אלא יש גורם נוסף שעשה מעשה לשם היווצרות הנזק. לאיזו קטגוריה במשפט האזרחי ניתן להשוות את נזקי ה'גרמא', רשלנות? קשר סיבתי? שאלת הליך הגרימה?

מדוע בנזקי 'גרמא', אדם לעיתים עושה דבר באופן אקטיבי כמו זריקת סם בפני בהמת חברו, ובכל אופן הוא פטור?

ב.מה היתרון של בתי הדין לממונות על פני בתי המשפט בשאלות נזיקיות כדוגמת 'גרמא' (מעבר לאיסור ערכאות), אם בסופו של דבר הם מחתימים את הצדדים על שטר בוררות שמכוחו הם יכולים לחייב את המזיק בנזקי 'גרמא', ובסופו של דבר, אינם דנים לפי דין תורה מהותי? מדוע אין בתי הדין דנים דין תורה, ואינם פוטרים מזיק ב'גרמא'?

תשובה

א.יש להקדים ולומר שההבחנה בין הדין הפלילי לבין הדין האזרחי בדרך כלל אינה קיימת במשפט העברי. אדם המזיק נידון בתור עובר עברה, כלומר עבר על הדין הפלילי, אך העונש הוא עונש 'אזרחי' של תשלום הנזק, וכן הוא בגנב, בחובל בחברו ועוד. עיקרון זה יכול להסביר גם את הפטור של 'גרמא'. הפטור של 'גרמא' נוגע בדרך כלל ליסוד העובדתי של העברה, כלומר מעשה שנעשה ב'גרמא', אף שגרם לנזק, אינו מוגדר כמעשה עברה, וזוהי גם סיבת הפטור ב'מניח סם לפני בהמת חברו'. עם זאת, לעתים נוגע  הדין גם ביסוד הכוונה שבמעשה, ולכן, ולעיתים מחייבים גם על נזק שנעשה ב'גרמא' - אם נעשה מתוך כוונה לפגוע, וזהו דין גרמי, לפי חלק מן הראשונים. כמו כן לעיתים נובע הפטור של 'גרמא' מהעדר קשר סיבתי.

ב.בבית הדין כן פוטרים במקרים רבים של 'גרמא', ולכן, בשונה מבתי המשפט, במקרים רבים בית הדין לא יחייב על הוצאות עקיפות, הפסד רווחים ועוד. כמו כן, כמו שכתבתי לעיל, לעתים בתי הדין יחייבו ב'גרמא', והדבר יהיה תלוי בין השאר בכוונתו של המזיק, או בשאלה האם הנזק נגרם מחמת שהניזק הסתמך על המזיק, וכן בדברים נוספים.

 

הרב שלמה אישון | חשוון תשע"ג