פרסומת למאכלים לא בריאים

שאלה

האם יש גנֵבת דעת בפרסומת שמציגה לדוגמה אדם שמח ויפה ששותה משקה מסוים, אם אמנם המשקה טעים, אבל לא בריא?  

תשובה

הרמב"ם (הל' דעות פ"ד ה"ט) כתב: 'יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם... הרי אלו לגוף כמו סם המות...'. הגרש"ז אויערבאך[1] מדייק מדבריו שלמרות שמאכלים אלו הם לגוף 'כמו סם המוות', מכל מקום, רק ראוי שלא לאוכלם, אך אין איסור גמור באכילה זו. הסיבה לדיוק זה היא, שהאיסור לאכול מאכלים לא בריאים נובע מן הפסוק (דברים ד, טו) 'ונשמרתם לנפשותיכם', והוא חל רק כשהפגיעה בבריאות מידית, ואילו במאכלים אלו, שדרך העולם לאכול אותם, אין התורה אוסרת לאוכלם, שכן זהו מנהג העולם. אם כן, אף על פי שיש מאכלים שמזיקים לבריאות וראוי שלא לאוכלם, אין איסור לאוכלם ולמוכרם.

בנוגע לפרסום: ראשית נדגיש שפרסום שמציג במפורש את המוצר כמוצר בריא למרות שאינו כזה, הוא פרסום אסור מדין שקר וגנֵבת דעת. יש לדון בנוגע לפרסום עקיף על ידי הצגת תמונה של ספורטאי, שגורמת לאנשים תחושה שהמוצר יסייע לבריאותם ויחזק אותם ולא להפך. במסכת בבא מציעא (ס ע"א) שנינו: 'רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין...', ולהלכה נפסק כדעת חכמים.[2] אם כן, לדעת רבי יהודה אסור למוכר למשוך את התינוקות שייקנו אצלו על ידי נתינת קליות ואגוזים. בספר 'פתחי חושן'[3] מבאר שבמעשה כזה נגנבת דעת התינוק, שחושב שנותנים לו מתנת חינם מתוך אהבה ואחווה, אבל למעשה נתנו לו מתנה כדי למשוך אותו גם בעתיד. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג[4] מעלה סברה אחרת: 'אני מרגיל את פלוני לקנות אצלי לא בגלל שהחליט בראש פתוח כי סחורתי טובה יותר אלא בגלל שהרגלתיו לבוא אלי בטובות הנאה צדדיות כשהוא עצמו אינו מודע דיו לסיבה שהוא מעדיף אותי דווקא'. היות שהלכה כחכמים, מסתבר שאין איסור בשכנוע רגשי.

ולענייננו, מכיוון שבפרסום מסוג זה הנתונים אינם נסתרים כלל, וכל אחד יכול לברר את רמת הבריאות של המאכל, נראה שאין מניעה מבחינת ההלכה לפרסם מאכלים לא בריאים. עם זאת, מכיוון שהרמב"ם כותב שראוי שלא לאכול מאכלים שמזיקים לבריאות, נראה שגם ראוי לאדם לעסוק בדברים שיביאו טובה לזולת. על כן, למי שיש אפשרות להימנע ממכירת מאכלים מזיקים ומפרסומם, פעולות שעשויות לפגוע בבריאותם ובחייהם של אחרים, ודאי טוב וראוי להימנע מפעולות אלו ולחפש אפיקי פרנסה אחרים.



[1] מצוטט בספר 'לב אברהם', ח"ב עמ' יז.

[2] שו"ע, חו"מ סי' רכח סע' יח.

[3] פתחי חושן, אונאה פט"ו הע' נה.

[4] תחומין ג, עמ' 363.

מכון משפטי ארץ | אדר ב' תשע"ד