קידוש ולחם משנה לחולת סוכרת

שאלה

בשנה האחרונה חליתי בסוכרת ברמה גבוהה, תלוית שני סוגי אינסולין. רמת הסוכר הממוצעת 600. הגוף נהיה עמיד לאינסולין, ואני נאלצת להזריק ממנו יותר ויותר. סכנות ה'היפו' לא פסחו עליי, ובהיותי גרה לבד, אין מי שיעזור לי במצבים כאלו. לכן הפסקתי לאחרונה לצרוך פחמימות, כולל סוכר, כדי לייתר את הצורך באינסולין, וממילא אין 'היפו'. תזונתי מבוססת על ירקות דלי פחמימות, עוף וביצים. שאלתי היא: מה עושים בשבת? אני גרה לבד ואין מי שיקדש על היין ויברך על החלות.

האם אני פטורה? אציין שעד לאחרונה שתיתי ואכלתי את השיעור ההכרחי המינימלי לפי ההלכה, ונאלצתי להישאר ערה עד אמצע הלילה לוודא שלא אגיע ל'היפו'.

 

תשובה

הרב ד"ר מרדכי הלפרין |

א. את פטורה לחלוטין מקידוש על יין ומברכה על הפת גם בשבת.

ב. ראוי להתפלל ערבית של שבת ולכוון לצאת ידי חובה בקידוש שנאמר בתפילה.[1]

ג. אם אינך יכולה להתפלל ערבית, אזי בלילה בזמן הקידוש את יכולה לקחת כוס משקה המותר לך (עדיף לא מים) ולומר את פסוקי 'ויכולו השמים' במלואם בלי ברכת 'מקדש השבת', ואז לברך את הברכה הראויה למשקה שבכוס. אם המשקה המותר לך יכול להיות מוגדר כ'חמר מדינה', אזי ניתן לקדש עליו כרגיל.[2]

ד. כמו כן, אם בבית הכנסת שבשכונתך נהוג לקדש על היין בסוף התפילה, כדאי שתשמעי את הקידוש בבית הכנסת, מבלי לטעום דברים שאסורים לך.[3]

ה. חשוב מאוד שתעמדי בקשר קבוע עם רופא מומחה לסוכרת (אנדוקרינולוג) כדי לוודא שאת מקבלת את הטיפול היעיל והטוב ביותר.

 

[1].   אור לציון, ח"ב פ"כ סעי' כג; שש"כ (מהדורה חדשה) פ"מ סעי' נז.

[2].   ראה במשנ"ב, סי' ערב ס"ק כז, שכתב שלכתחילה לא יקדש בליל שבת רק על משקה יין או פת. בנשמת אברהם, סי' ערב, ח"א (מהדורה שנייה עמ' ריד) כתב בהע' בשם הגרי"י נויבירט שכוונת המשנ"ב היא לכתחילה במצב רגיל, אולם במקרה שכזה ינקוט כדעה הראשונה בשו"ע, ויקדש על חמר מדינה. אם אין לו גם חמר מדינה – אינו יכול לקדש, אך בכל מקרה אין מניעה מלומר את פסוקי 'ויכולו'.

[3].   שו"ת ציץ אליעזר, חי"ב סי' כד.