עבודות כתבנות במחלקה בבית החולים

שאלה

בבית החולים שאני עובדת בו בתור אחות, יש כתבניות נכריות, ומטרת העסקתן היא שהן יעשו את המלאכות שאסור לנו לעשות בשבת. הבעיה היא שיש כתבנית אחת לכל מחלקה. אם היא הולכת לרגע עם אחות אחרת לחדר אחר, כבר מתעכבת מאוד עבודת המשמרת. אמנם אי זמינותה אינה פוגעת בחולים ישירות, ובוודאי אין היא בכלל פיקוח נפש, אך היא פוגעת בעבודה הרצופה של המשמרת, ובכך בעקיפין, פוגעת גם בחולים. האם יש אפשרות שמלכתחילה לא אסמוך על הכתבנית הנכרית, ורק אם היא זמינה אשתמש בשירותיה? מהם הדברים החמורים יותר, שעדיף שהיא תעשה?

תשובה

מהיכרותי עם מחלקות בית החולים, עבודתך בבית החולים במחלקת האשפוז כוללת לרוב טיפול בחולה המוגדר חולה שיש בו סכנה או לפחות חשש סכנה (מטופלים עם זיהום חריף, בעיה נשימתית, חום גבוה לא מוסבר, דהידרציה הדורשת מתן נוזלים בווריד, אי ספיקת כליות, מחלה אונקולוגית/המטולוגית, חולים אחרי ניתוחים וכדומה).

בחולה שיש בו סכנה, לפי רוב הפוסקים, הכלל הוא שהטיפול צריך להיעשות לכתחילה על ידי יהודי. כך פסק ה'שלחן ערוך'[1] ורבים מנושאי כליו. גם מיעוט הפוסקים, ובהם הרמ"א וסיעתו, הסוברים שיש להעדיף טיפול על ידי נכרי, מתנים זאת בכך שהעברת הטיפול לידי נכרי לא תעכב את הטיפול ולא תפחית מאיכותו. דבר זה תלוי בהערכה שלך את המציאות, האם הטיפול מתעכב או נפגע כשאת מחכה לנכרי שיתפנה לעשות מלאכה.

למעשה, בחולה שיש בו סכנה, לכתחילה אין להעביר את הטיפול לידי הנכרי, והטיפול כולל את כל צדדי הטיפול בחולה, כלומר גם לקיחת מדדים, החלפת סדינים, הכנת אוכל והאכלה וכו', ולא מתן תרופות בלבד.[2] מה גם שבמציאות שאת מתארת, השימוש בנכרי מעכב את סדר הטיפול, ואז גם לדעת הרמ"א אין להמתין לנכרי.

עלייך לעשות את המלאכה בשינוי, אך אם את עושה פעולה דחופה לחולה שיש בו סכנה והשינוי מעכב אותך – אין צורך בשינוי.[3]

אם הכתבנית זמינה בחלק מהמשמרת – יש לנסות להעביר אליה מלאכות שאינן נוגעות ישירות לטיפול בחולה, כמו טלפונים בענייני הסעות וכד', דברים פרוצדוראליים, וגם חלק מהכתיבה, כפי שאפרט בהמשך. אם אפשר כדאי שהיא גם תדליק נורות להט (אם עדיין יש נורות כאלה במחלקות).

לגבי כתיבה, יש להשתדל ככל האפשר לכתוב במחשב, בלא הדפסה. אם יש צורך בכתיבה ידנית, נסי לנתב אל הכתבנית את כתיבת הסיכום הסיעודי לקראת סוף המשמרת, אך אם אין אפשרות לכך, כתבי בעצמך בשינוי. כתיבת מינון התרופות על מדבקות בזמן הכנת תמיסת תרופות, או חתימה על מנת דם וכדומה – לדעתי אסור לתת לכתבנית כתיבה רגישה כזו; ולכתחילה מחשש לטעויות, עליך לכתוב בשינוי בעצמך. כך יש לנהוג גם בכתיבת מינון תרופה בקרדקס. בכל מקרה, הצורך בשינוי מותנה בכך שכתב היד יהיה קריא לחלוטין, אף על פי שנכתב בשינוי.



[1].     שו"ע, או"ח סי' שכח סעי' יב. וכן ט"ז ומשנה ברורה שם.

[2].     רמב"ם, הל' שבת פ"ב, ומגיד משנה שם הי"ד.

[3].     כדברי הרמ"א, או"ח סי' שכח סעי' יב.

הרב ד"ר מאיר פרנקל | תשרי תשע"ה