בעיה במחם מוסדי באישור מכון 'צומת'

שאלה

בשבת חנוכה התארחנו בכפר נופש כלשהו בצפון, ובו יש מחם מוסדי גדול באישור מכון 'צומת'. איני זוכר את שם היצרן, אבל המחם הוא מסוג המחמים שמשתמשים בו במקומות שיש בהם ציבור גדול: מחם מרובע גדול, שמדי פעם נשמע בו רעש של מילוי מים והרתחתם, ויש בו נורת סימון אדומה. ישנה כתובית של מכון צומת שם: 'יש להשתמש רק בזמן שהנורית דולקת'. לצערנו בשבת ההיא נורית הסימון לא עבדה, כנראה שהיא נשרפה, ולא ידענו כיצד נוכל להשתמש במחם. לכן הוצאנו מים מן המחם רק בעת שהיה 'שקט', דהיינו שלא נשמע הרעש של הכנסת מים והרתחתם. א. האם עשינו נכון? ב. האם תוכלו להגביל את יציאת המים רק למצב שמותר להוציא בו מים, דהיינו שלחיצה על הברז לא תוציא מים אלא אם כן זהו זמן שמותר להוציא בו מים מבחינה הלכתית?

תשובה

|  א. אינני יודע האם אמנם הנורה הייתה שרופה. אני חושש יותר שהשעון הפנימי שבועי-יומי הנמצא בתוך המחם, שתפקידו להעביר את המחם ממצב 'חול' למצב 'שבת' איננו מכוון, כפי שקורה במקומות רבים (ויש מקומות שאפילו לא יודעים על קיומו). וכך מצב 'שבת' כנראה יתרחש אצלם באמצע בשבוע ביום כלשהו, ואז הנורה תדלק...

ב. מתוך ערנות לבעיה זו אנו דורשים היום שהפיקוד כולו יהיה חיצוני, על הקיר. רק אז ניתן לראות בעין האם השעון במצב שבת או חול, וכן ניתן לתחזק את הפיקוד ואת נכונות זמני השעון. חברת 'פלרם', שהיא ספקית המחמים הגדולה, אמורה לספק ציוד חיצוני זה.

ג. יתר על כן, כיום יש שעון אסטרונומי 'היודע' בעצמו את זמני השקיעה בכל השנה, ואת תאריכי השבתות ומועדי ישראל (ל- 20 שנה), הוא אוטומטי לחלוטין, כולל הדלקת הנורית בפאנל. (גם הוא מסופק באמצעות חברת 'פלרם').

ד. בכל מקרה, אין דרך טכנולוגית פשוטה להגביל את יציאת המים בשבת. הרי כל החשש הוא שמא השעון אינו מכוון, ואזי המחם 'לא יודע' שהיום בכלל שבת, ולדידו אנחנו ביום חול, גם בעיצומה של השבת.

ה. ולגופה של שאלתך:

1) למחם ה'גלישבת', (מלשון 'גלישה') מתווספים מים מדי כמה דקות בכמות קצובה (ניתן לכוונון). בימות החול מחזוריות זו נמשכת כל עוד יש מקום במחם. בשבת - אלקטרודת מפלס הגובה מבוטלת, והמים מתמלאים ומתמלאים. כ- 2 ס"מ מעל למפלס העליון (של ימות החול), יש פתח לצינורית 'גלישה' והמים זורמים לביוב.

2) יש לציין כי לביוב גולשים המים החמים שהורתחו ולא המים הקרים החדשים (כדי לא לגרום על ידי הצריכה וריקון המחם לקליטת מים חדשים והרתחתם). בשיטה זו הוצאת מים מהמחם אינה משפיעה כלל על כניסת מים חדשים אליו. אלה ייכנסו בכל מקרה, בזמנים קבועים, בלא כל השפעה של האדם.

3) אין הבדל הלכתי בין הוצאת מים בזמן מילוי המים לבין הוצאתם שלא בזמן זה. ההבדל בין התהליך בשבת לתהליך בחול הוא שבחול, ברגע שהמיכל מתמלא - אלקטרודת גובה מונעת מילוי נוסף. בשבת, אלקטרודה זו מבוטלת, ויש מילויים מחזוריים, בזמן קבוע ובכמות קצובה, בלא קשר לצריכת מים של האדם. לכן, במצב 'חול' - אם המיכל אכן מלא עד תומו - אזי הוצאת מים גורמת למילוי מחודש. בדרך כלל המילוי אינו מיידי, ולכן יכול להיחשב בדיעבד 'גרמא'. ואם המיכל אינו מלא עד תומו, אזי הוצאת מים ממנו רק מאפשרת מילוי כמות יותר גדולה של מים, בבוא עת המילוי, וזו 'גרמא' עקיפה יותר.

ו. למעשה, אמנם אין מתירים בשבת 'גרמא' למטרה כזו (של צריכת מים לשתייה) אך בדיעבד, אם השתמשו בשבת במצב 'חול', זו בעיה של 'גרמא' בלבד – 'והוא רחום יכפר עוון'.

הרב ישראל רוזן | אב תשע"ד