הפרשת תרו"מ מחממה לימוד בבית ספר

שאלה

שלום רב. אני מורה לגינון בבי"ס יסודי. השיעורים מתנהלים בחממה סגורה הצמודה לב"יס. אנחנו מגדלים ירקות בעציצים. השאלה שלי מתי הירקות מתחייבים במעשרות, מי יכול לעשר. הילדים כולם מתחת לגיל10. האם ירק שקטפנו בתוך החממה מתחייב במעשרות? האם נבטים או ירקות שנקטפו טרם זמנם חייבים במעשרות? (הילדים סקרנים ואוהבים לטעום הכל). מתי להעיר לילד שאוכל ומתי להתעלם? לעיתים מדובר על ילדים שמתקשים להתאפק ולעיתים ילדים שיותר קשובים, האם אפשר לעשות דין שונה לילדים כאלו? האם אני יכולה לעשר ירקות אלו בשביל הילדים? הירקות לא שייכים לי. 

תשובה

שלום וברכה 

1. ירקות הגדלים בחממה נחשבים לגדלים בתוך בית ולכן חייבים בתרומות ומעשרת בלא ברכה.

2. מותר לאכול אכילת ארעי כל עוד אתם בחממה  ולכן הטעימות של הילדים אינה אסורה . אך אם אוכלים את הירקות מחוץ לחממות בתוך כיתה וכדומה, שנקבעו הירקות למעשר, הרי הירקות התחייבו בהפרשת תרו"מ ואין לאכול קודם הפרשה. ניתן לפתור את הבעיה ע"י אמירת נוסח הפרשה מראש שמיד שיקטפו הילדים מן הירקות הרי הם  מתעשרים.

3. הירקות שייכים לבית הספר והמנהל יכול לתת לך רשות להפריש תרו"מ מן הירקות .

4.  להלן הלכות ונוסחהפרשה מראש  מתוך ספר הלכות הארץ (הלכות תרומות ומעשרות פרק יב) בהוצאת המכון:

הפרשה מראש

א. מי שיש לו גינה, וחושש שמא בני משפחתו יאכלו מן הפירות בלא הפרשת תרומות ומעשרות – יכול להפריש מראש עבור הפירות שייקטפו,[1] אך יש לכך כמה תנאים:

1. יש להעריך את כמות הפירות שייקטפו במשך השבוע.

2. יש לקחת קצת יותר מאחוז מן הפירות שמעריך שייקטפו במשך השבוע, ולשמור אותם במקרר, כדי שלא יתקלקלו.

3. יש לוודא שיש במטבע די פרוטות[2] 'פנויות' כמספר החילולים (שווה למספר הקטיפים) שייעשו במשך השבוע.

4. יש להפריש ולומר את נוסח ההפרשה אחת לשבוע.

5. יש לומר את 'הנוסח להפרשה מראש', שיובא להלן.

ב. אף על פי שמותר לבצע הפרשה מראש, שכן כאמור היא מועילה מעיקר הדין – אין לעשות כן אלא בשעת הצורך, מכמה סיבות: 1. יש אחרונים הסוברים שהפרשה זו אינה מועילה.[3] 2. ברוב המקרים, ההפרשה היא שלא 'מן המוקף', שכן התרומה הגדולה מצויה במקרר ואילו הפירות נקטפים בגינה. 3. יכולות להיות תקלות רבות; לדוגמה: הפירות שמיועדים לתרומה גדולה ותרומת מעשר יתקלקלו או ייאכלו בטעות, או שמא לא יישארו מספיק פרוטות פנויות לחילול מעשר שני, ועוד.

2. נוסח להפרשת תרומות ומעשרות מראש

יש לומר את כל הנוסח, כולל ההקדמה.[4]

הקדמה: הפרשה זו תחול בכל פעם שמישהו יקטוף פרי מן העץ, או ייקח פרי הנושר ממנו, במשך היום החל מעכשיו.

ההפרשות השונות יחולו בזו אחר זו, לפי הסדר הנהוג, תחילה בפרי שמצוי בצד הצפוני ביותר ובהמשך לכיוון דרום.

מה שאומר עכשיו יחול על כל מין בנפרד.

תרומה גדולה: הגרם הצפוני ביותר מהטבל שבפירות שהנחתי בצד - יהיה תרומה גדולה.

מעשר ראשון: המאית מהפרי שברצוני לתקן בכל פעם, שתהיה בצד הצפוני של הטבל בפירות שהנחתי בצד, ועוד תשעה חלקים כאלה שיהיו בצד הצפוני של הפרי שברצוני לתקן בכל פעם - יהיו מעשר ראשון.

תרומת מעשר: אותה מאית שהנחתי בצד, שאמרתי שתהיה מעשר ראשון – תהיה תרומת מעשר.

מעשר שני/מעשר עני: עוד תשע מאיות שיהיו בצד הדרומי של הפרי שברצוני לתקן באותה פעם - יהיו מעשר שני. ואם צריך להפריש מעשר עני – יהיו מעשר עני. 

חילול מעשר שני: מעשר שני זה, בתוספת רבע מערכו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

נטע רבעי: ואם יש כאן פירות רבעי, הרי הם בתוספת רבע מערכן מחוללים כל דרגת חיוב על פרוטה ורבע בנפרד, במטבע המיועדת לכך בשבילי [ב'בית האוצר'].

 



[1] משפט כהן, סי' קמט; המעשר והתרומה, פ"ה הערה כג (ח"ב עמ' לח); נטע הילולים, זרע גד אות יח (ירושלים תשכ"ו, עמ' כא).

[2] שווי הפרוטה היום (תשע"ו) כ- 6 אגורות לערך; ערך הפרוטה משתנה ולכן יש להתעדכן מידי פעם ולברר את ערכה העכשווי; ראה לעיל פרק ה סעי' ד.

[3] לדעת החזו"א, (דמאי סי' יז) הפרשה זו אינה מועילה כי היא אינה חלה על הגידול שמתווסף לאחר אמירת הנוסח. כמו כן יש בכך מעין 'ברירה', עי' חזו"א, דמאי סי' ט ס"ק יד.

[4] הנוסח מבוסס על מאמרו של הרב עזריאל אריאל, התורה והארץ ד, עמ' 206.


 בברכת התורה והארץ

אברהם סוחובולסקי

רבני מכון התורה והארץ | ט"ו אדר תש"פ 11:51