שו"ת בענייני שמיטה1

שאלה

הרי ידוע שהחרדים מעדיפים וקונים רק יבול נוכרי ולעומת זאת רבנינו אומרים להעדיף את ההיתר מכירה על היבול נוכרי וזאת בעיה לקנות יבול נוכרי עכשיו יש כמה שאלות בנושא:

1) למה הויכוח עצמו הוא ויכוח אידיאולוגי בכך שאנחנו אומרים כך והחרדים הפוך, למה אין חרדים שסוברים שהיתר מכירה עדיף או רבנים ציוניים שסוברים שיבול נכרי עדיף על היתר מכירה, למה זה מסמל אידיאולוגיה?

2) אם זאת עבירה לאכול יבול נוכרי אז איך החרדים ה"מחמירים" אוכלים זאת הם ידועים בדקדוקם במצוות שלהם?

3) איזה איסורים יכולים להיות באמת מאכילת יבול נוכרי?

4) מה עדיף היתר מכירה או אוצר הארץ כי ראיתי שהרב בן מאיר כותב להעדיף היתר מכירה?

אבקש תשובה מפורטת בבקשה ותודה על ההתייחסות.

 

תשובה

תשובה:
1. היו הרבה רבנים חרדים שהיו בעד היתר המכירה, כגון הרב פרנק, הישכיל עבדי זצ"ל והם רבים וקשה לפורטם, בדואר אלקטרוני קצר. ולכן בתחילה היו עם הרב קוק זצ"ל רוב רבני הישוב הישן שהתירו את ההיתר מכירה. אולם ברבות השנים כשרצו לחדד עמדות וכל אחד רצה לומר ראו מה ביני לבינו, הועלתה שאלת השמיטה כאחד הנושאים המרכזיים שבין הציונות והחרדים (כדוגמת צבא, מדינה). כעת הנושא הוא בחלקו פוליטי, ובתחום הזה אין לי יד ורגל.

2. אין איסור הלכתי מפורש לאכול נכרי, אלא שבפירות גויי הארץ (היושבים כאן באופן זמני) יש חיזוק ידיהם ואיסור לא תחנם. וגרוע לא תחנם זה מאיסור לא תחנם שיש בהיתר מכירה. שהרי נותנים להם מים ואדמות לצורך השמיטה, ולאחר השמיטה לעולם לא יוחזרו הקרקעות והמים למדינה. כמו כן מכיוון שיש להם פרנסה כאן בארץ הם לא מתפנים, אולם אם לא נעסיקם הרי שיאבדו מקורות פרנסתם, ויפנו את ארצנו הקדושה.

3. אוצר הארץ הוא בעדיפות עליונה, שהוא מחזק חקלאים יהודים שומרי שביעית כהלכתה. הרב קוק זצ"ל, הרב חרל"פ זצ"ל, הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל למרות שתמכו הלכתית בהיתר מכירה לא צרכו ממנו. יש הבדל בין תמיכה הלכתית לבין צריכה עצמית. הלכתית בודאי יש לתמוך בהיתר מכירה, מעשית פרטית בודאי כל מי שמקדש עצמו עדיף טפי. ובלבד שלא יפסול את האחרים ולא יוציא לעז על היתר המכירה. גם הרב צבי יהודה קוק זצ"ל כתב באחת האגרות שיש הידור לקנות דברים שאינם של היתר מכירה, ובלבד שלא יהא זלזול כל שהוא בהיתר מכירה.

 

שאלה:

לאחרונה הייתי בשיעור אצל רב מכובד אצלנו ב..... ולפי מה שהבנתי ממנו, שההסתמכות על היתר מכירה בעניין ירקות היא בדיעבד, זהו רב ספרדי שנוהג ע"פ הרב עובדיה והרב בן ציון זצ"ל ושלא מחפש חומרות , אך , כאמור, אלו דבריו.

הסיבה שאמר היא משום ספיחין שבפועל השדות שבהם יש היתר מכירה זה בגדר "משומר ונעבד". רציתי לשאול האם זה כך באמת- והבנתי נכון שאכן אסורים הירקות משום ספיחין. ומדין משומר ונעבד. ולפי זה האם הפירות מותרים רק בדיעבד (דהי´ אם כבר קנו) שהרי משומר ונעבד בפרי מותר רק בדיעבד? וא"כ מה הועילו חכמים בתקנתם?


תשובה:

אין אפשרות להכחיש את הארי החי, שהרי מרן הרב עובדיה יוסף הי"ו חי ובריא, ודבריו כתובים בספריו הרבים, שבהם הוא מתיר היתר מכירה בשופי, ואמנם אומר שמי שיכול להדר יהדר אולם כותב מפורש ואמר בהרצאות, גם השנה, שהירקות של היתר מכירה, אין בהם איסור ספיחים. איסור שמור ונעבד הוא בקרקע ישראל, אבל בקרקע עכו"ם לא שייך לדבר על שמור ונעבד, שהרי הגוי יכול לשמור שדהו, ואם ישראל שימר ג"כ אין כאן איסור ספיחים, אלא אולי שאלה על העובד. על כן ברורים הדברים באריכות בילקוט יוסף ובמנחת אהרון שמרן הרב עובדיה יוסף שליט"א איננו חושש לספיחים בהיתר המכירה. אמנם הרב ב"צ אבא שאול זצ"ל דרכו שונה בכל פסיקת ההלכה, אולם הנוהגים כיוסף יכולים ללכת בדרכי הוראותיו, ואין לחוש מדעות אחרות.


שאלה:

רציתי לדעת, האם מותר לי לקטוף פירות מעץ שאינו שלי?

העץ המדובר בין כה נמצא לא בחצר הבית אלא בשביל ציבורי, ובכל מקרה מדובר בשנת שמיטה. הבעיה היא שהבעלים אינם דתיים, ולא מכירים את ההלכה, ובכל מקרה לא מוכנים להפקיר את פירות העץ.

 

תשובה:

שאלה זו היא במחלוקת גדולי הדורות, הב"י והמבי"ט, ונראה שאם בעל העץ איננו מפקירו אין ראוי לקחת ממנו בעל כורחו, לא ראוי לעשות דברים אפילו הלכתיים אם האדם עצמו לא מכיר בחובתו. ומה עוד שיש פסוקים שמצריכים לבקש רשות אפילו ממי שהפקיר, לכן מי שלא הפקיר אין לקחת ממנו ללא רשות.

 

שאלה:

יש לי עץ עמוס פירות ב"ה. האם מותר לי לקטוף שקית מלאה של פירות ולתת במתנה לחבר?

 

תשובה:
צריך להפקיר את פירות העץ. אתה יכול לקטוף ככל אנשי המקום כמות שבועית ולתת גם לחבר.

 

 

הרב יהודה הלוי עמיחי | סיון-תמוז תשס"ח