חוטרים מכוסים בעלים

שאלה שלום. יש לנו עץ רימון שהשנה לראשונה נוכל לאכול את פרותיו. זו השנה הרביעית שלו. יצאו לו כמה חוטרים/נצרים. קראתי במידע ההלכתי שהנקודה הקובעת האם הענפים יצאו מעל אן מתחת פני הקרקע. המציאות אצלנו היא כזו: כששתלנו את העץ ובמהלך השנים שהוא גדל יצרנו מסביב לעץ צלחת להשקיה ומילאנו אותה בחיפוי- עלים וענפים. עכשיו קרבנו לעץ לבדוק את הענפים שיצאו וראינו שכאשר מזיזים את החיפוי- כל הענפים הם חוטרים, מלבד אחד שנראה כמו נצר. אבל אם אני מחזירה את החיפוי- ומשווה לגובה של כל הגינה, כמעט כולם נראים כמתחת לפני הקרבע. ז"א השאלה שלי: האם גובה פני הקרקע זו האדמה עצמה. או שגם החיפוי של עלים וענפים נחשב כגובה פני הקרקע. לענין מקום יציאת הענפים- והגדרתם כחוטר או נצר.

תשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | כ"ד סיון תשע"ז 14:57

בס"ד


שלום וברכת ד'


על פי דברי הרמב"ם (מעשר שני פ"י הי"ט) "ואילן היוצא מן הגזע פטור מן העורלה, מן השרשים חייב בערלה" הרמב"ם לא הזכיר רואה פני חמה, אמנם הכס"מ הזכיר את הגמ', אבל פשטות הדברים שאם יוצא מהגזע או השורש, ובודאי שאין להגדיר גזע מכוסה כשורש, ועל כן נראה שדין הענפים שיצאו מהגזע כגזע ואין בהם ערלה אבל היוצא מהשורש או צוואר השורש יש לעקרו. אמנם לעניין כלאי הרכבה בשרשים נחלקו הרב קוק (משפט כהן סי' כ) והחז"וא (כלאים סי' יג אות יא) בשאלה אם הסירו עפר מהשורש האם עדיין דינו כשורש או כענף, אבל יתכן שיש מקום לחלק מכיוון ששם הסירו עפר והרכיבו בשרשים, אבל נראה שעלים העוטפים אינם מבטלים שם גזע מעיקר העץ. 


בברכת התורה והארץ

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ