צער בעלי חיים בהטבעת עכבר בדלי

שאלה

בביתי, נתפס במלכודת עכברים עכבר קטן שהטריד את מנוחתנו. האם מותר לי להטביעו בדלי, או שמא אני עובר בכך על איסור 'צער בעלי חיים', ועדיף שאשחרר אותו בטבע?  

תשובה

נציין לחיבור החשוב 'צער בעלי חיים בהלכה' של הרב יצחק אשכולי. נעזרנו בעבודתו בתשובה זו.

א. יש פוסקים רבים הסבורים שאסור לצער בעלי חיים בעודם חיים, אך מותר להורגם, כך נכתב בשו''ת 'נודע ביהודה'[1] ועוד. ויש החולקים על כך[2].

בהריגה בלא מטרה יש גם סרך של איסור 'בל תשחית'. כך כותב בעל 'ספר חסידים'[3] לגבי בהמה שראויה למאכל אדם, ואם ישחטה שלא לאוכלה - יפסידנה:

יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי (משלי יב, י) אדם שאינו צריך לאכול בשר והוא יודע שתסרח אם ישחוט שלא יצטרך כלל לא ישחוט. וגם עובר על בל תשחית. אבל אם צריך לעור מותר שהרי ר' חייא היה שוחט בשביל דם עוף לפשתנו.

מדברים אלו עולה שמי שמפסיד בהמה שראויה למאכל, יש בכך איסור 'בל תשחית'. גם במקרה שהחיה אינה ראויה למאכל ואין הפסד לאדם מהריגתה, עדיין יש בזה מידת חסידות שלא להרוג בלא סיבה[4].

ב. בשו''ת 'שאילת יעבץ'[5] נכתב שאין איסור 'צער בעלי חיים' בהריגת חיות המזיקות.  בשו''ת 'אגרות משה'[6] מוסיף הגר"מ פיינשטיין וקובע שאין 'צער בעלי חיים' בהריגת בעלי חיים המזיקים לאדם, אך זה עלול לגרום למידת אכזריות, ועל כן עדיף שלא לעשות זאת בידיים כי אם בדרך עקיפה.  

לסיכום, אין מניעה להרוג את העכבר, שהוא חיה מזיקה, אך יש מקום לחשוש מהתפתחות מידת האכזריות בנפשו של ההורג. על כן עדיף להימנע מלהרוג בידיים, ועוד, מי שיש באפשרותו להרחיק את החיה למקום שלא תזיק בלי להורגה - 'תבוא עליו ברכה'.



[1].     שו"ת נודע ביהודה, יו''ד ח"א סי' פג.

[2].     כמפורט בספר צער בעלי חיים בהלכה, עמ' 92 ובמיוחד בעמ' 107 ואילך.

[3].     ס' חסידים, מהדורת מרגליות סי' תרסז.

[4].     ראה ספר צער בעלי חיים, עמ' 120, בשם ספר מילי דחסידותא מבעל 'אשל אברהם'.

[5].     שו"ת שאילת יעב"ץ, ח"א סי' קי.

[6].     שו"ת אגרות משה, חו''מ ח"ב סי' מז.

מכון משפטי ארץ | אב תשע"ד