בר מצווה בתפילת יום תענית אסתר

שאלה

שלום רב. ביום חמישי ב"ה בתענית אסתר יהיה בתפילת שחרית נער בר מצוה שעולה לתורה. האם אומרים תחנון או לא? מה עם כל התחנונים עצמם של התענית. איך נוהגים בבקשה? חן.

תשובה

ב"ה ט' אדר תשע"ז

 

לחן

 

שלום וברכה וכל טוב

 

קודם התשובה לעצם השאלה, אקדים ואומר שלמרות שהפטור מלומר נפילת אפיים לחתן ביום שנעשה בר מצווה נתון במחלוקת אחרונים, ומנהג זה אינו מפורש בראשונים וגם לא בשו"ע.

משום כך יש שכתבו שצריך לומר תחנון גם ביום שנער נעשה "בר מצווה". כפי שהרחיב על כך בשו"ת ציץ אליעזר (חי"א סי' יז) בהסתמכו על דברי כמה פוסקים. וכן כתב בשו"ת להורות נתן (), וכן דעת האדמו"ר רמ"מ שניאורסון זצ"ל (קונטרס בן י"ג למצוות עמ' 324-325).

אולם ניתן לומר שבקרב קהילות יוצאי ספרד המנהג הרווח שלא לומר תחנון כשיש חתן בר-מצווה בבית הכנסת. אולם הטעם של הסוברים שלא לומר תחנון ביום זה שנוי במחלוקת:

יש שכתבו שטעם שלא לומר תחנון משום שנער בר-מצווה דינו כחתן שפטור מתחנון. שכיוון שביום זה הוא מניח תפילין בפעם הראשונה בחייו (כפי שהיה נהוג אצל רוב יוצאי ספרד), וכיוון שהתפילין נקראים "פאר" ונאמר בפסוק "כחתן יכהן פאר", אם כן מי שמניח תפילין בפעם הראשונה מוגדר גם כחתן. ולגבי חתן מפורש פסק השו"ע (או"ח סי' קלא סעי' ד) שבבית הכנסת שיש בו חתן אין נופלים על פניהם.

כפי שכתב רבי אהרן הלוי זצ"ל בספר נהר מצרים (מנהגי מצרים הל' נפילת אפיים אות ג'): "מנהג עיה"ק ירושלים ומצרים שאין נופלים על פניהם ביום שיש בו בר-מצווה.... ומנהג של ישראל תורה הוא. וסמך לדבר מפני שדומה לחתן דכתיב: כחתן יכהן פאר ותפילין נקרא פאר וכו', והרי הוא כחתן".

אמנם הראשל"צ הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל בשו"ת משפטי עוזיאל (מהדו"ת או"ח סי' יא) חלק באופן עקרוני על דעת הנהר מצרים, וסבר שאין למנהג זה ביסוס אך בסופו של דבר הוא המליץ טוב על מנהג זה "שבדורות האחרונים הנהיגו כזאת משום עת לעשות לד' לחבב מצות תפילין ולהציל על ידי כך את בני ישראל מקרקפתא דלא מנחי תפילין, ולכן כל כי האי שכוונתם לשם שמים מצוה לשמוע דברי חכמים". כאשר גם מדבריו משמע שסיבת אי אמירת תחנון היא משום שביום זה בדרך כלל הנער מניח תפילין בפעם הראשונה.

גם רבי יצחק אלפייה זצ"ל (שיח יצחק דף מב ע"ב) אף שמציין שבדור שלפניו נהגו לומר נפילת אפיים ביום בר מצוה, והביא לכך עדות מפורטת. מכל מקום לבסוף הוא כתב שיש סיוע לשתי הדעות. כאשר סיוע לדברי הפוטרים מתחנון הוא הביא מדברי זוהר חדש המתאר את המעמד הגדול שהיה ביום שנעשה ר"א בנו של רשב"י בר מצווה. אך לדעתו טעם הפטור הוא לא מצד הנחת התפילין אלא משום שביום זה הוא נכנס למצוות.

ולמעשה ניתן לומר שכיום כך הוא המנהג הרווח אצל יוצאי ספרד שלא לומר תחנון ביום בר המצווה. והוסיף על כך הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהיה אומר שלא לומר תחנון לא ביום בר מצווה ולא ביום הנחת תפילין אם הנער הניח תפילין זמן מה לפני הבר מצווה, עפ"י שני הטעמים הנ"ל.

גם האדמו"ר בעל הדברי יציב מצאנז (עפ"י קונטרס שערי שמחה עמ' סה) כתב שלא לומר תחנון ביום שנעשה נער בר מצווה ולא מטעם הנחת תפילין, וכלשונו הקונטרס (שם).

"דמרן זיע"א הורה שאין לומר תחנון דהוי יום שמחה כיום החופה והרי היא כחתן שאין אומרים תחנון לפניו".

וכך מנהג חלק מהחסידים שלא לומר תחנון כאשר יש חתן בר מצווה בבית הכנסת.

אך כל זה הוא רק ביחס לנפילת אפיים, אך אין הם פטורים מלומר סליחות של תענית ציבור הן למנהג יוצאי ספרד והן למנהג עדות אשכנז. כי גם כאשר יש חתן בבית הכנסת שלכו"ע אין אומרים תחנון, אם זה ביום צום מדלגים רק על התחנון הרגיל ועל נפילת אפיים, אך אומרים את בציבור את הסליחות המיוחדות ליום התענית כל אחד כפי שנהוג בסידורו, כאשר לגבי החתן עצמו אם אומר סליחות יש דעות לכאן ולכאן. אך כאשר יש חתן בר מצוה שנעשה באותו יום בן י"ג באופן פשוט אף אחד לא כתב שהוא פטור מסליחות.

 

אך כל זה אם הנער יהיה בר מצווה ביום תענית אסתר. אולם אם כבר הנער היה בן י"ג שנה ויום אחד באמצע השבוע, והוא פשוט רק עולה לתורה ביום התענית יום יומיים לאחר שהוא הגיע לי"ג – וודאי שהוא והציבור יחד אותו צריכים לומר הן סליחות והן תחנון כרגיל ביום העלייה לתורה.

 

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

הרב אהוד אחיטוב | י' אדר תשע"ז 8:35