סליחות

שאלה

לכבוד הרב שלום וברכה!

רציתי לשאול איך הרב מתייחס לסליחות שאנחנו עתידים לומר בעוד מספר ימים הכוללות בתוכם ביטויים על מצוקות מאד גדולות של עם ישראל, שבחסדי ה, כבר לא קיימות היום כמעט בכלל.
קשה לי מאד לומר היום כשיש לנו מדינה משפטים כמו אולי יחוס עם עני ואביון, שפלים ונבזים פשוחי שסף שבויי חנם מכורי בלי כסף,פחודים הם מכל צרות ממחרפיהם ומלוחציהם, ועוד הרבה מאד ביטויים דומים בעיקר בסליחות של ערה"ש.
זה קצת נראה בעיני כתפילות שכבר התקבלו ב"ה, וממילא כבר לא תואמות למציאות כיום. ברור שהמצב לא מושלם כיום אבל עדיין נראה שיש בזה אולי יסוד של כפיות טובה.
אשמח לשמוע את עמדת הרב

תודה וכתיבה וחתימה טובה

תשובה

אתה יכול להתפלל סליחות עם הספרדים
אך אתה יכול גם לכוון על משמעויות חדשות רלבנטיות.
האם במצבנו הרוחני איננו דלים ורקים לחוצים ע"י השפעות חיצוניות כבדות ביותר? האם לא שורדנו מעט? וכדו'
אם יש לכך כשרון אדרבה חבר סליחות מתאימות לדורנו בינתיים אנו מתפללים במה שיש לנו וכיצד אתה מרגיש כאשר אתה אומר פרקי תהלים ואומר (עט, ד): "הייו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו".
או (פ,יג-יד): "למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך: יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה".

על כרחך התשובה מורכבת משני חלקים: א. איננו מתפללים על איש מסויים או זמן מסויים אלא על המצב הכללי של עם ישראל ובמצב הכולל יש הרבה אנשים שהתיאור הזה מתאים להם כמו יונתן פולרד בכלא האמריקאי ועוד נעדרים ופגועים ופצועים מכל מערכות ישראל בארץ ובגולה.

ב. אנו מתפללים על כל עם ישראל בכל קומתו הרוחנית, וכאן אנו חסרים מאד והדימויים כמו של תהלים או של הסליחות מבארים לנו עד כמה אנו חסרים

הרב יעקב אריאל |