מדוע נקבעו כל ימי הספירה בדיני אבילות

שאלה

לאחר מותם של 24 אלף תלמידי ר'' עקיבא, קבעו חז"ל שבימי
הספירה, שמדאורייתא הינם ימי שימחה, יהפכו ימים שבהם נוהגים
דיני אבלות. האם קביעה זו איננה לא פרופורציונאלית כאשר משווים
אותם למשל לשואה, (שאולי גם פה ההינו מצפים לתקופה ארוכה של
אבלות!?)

תשובה

הנחתך שימי הספירה הם מדאורייתא ימי שמחה אינה מבוססת. היכן
מצינו הגדרה זו? (האברבנאל אומר רעיון דומה כהשערה משלו אולם
זו אינה "מדארייתא") בזוהר מוגדרים ימי הספירה כימי דין דווקא!
בתלמוד מוכר מותם של 24 אלף תלמידי ר"ע אך לא נאמר שקבעו
אבלות עקב כך. ייתכן שהיו שנהוגו אבלות בתקופה זו. אך המנהג
קיבל יתר תוקף בימי מסעי הצלב וחורבן קהילות אשכנז שארעו כולם
בתקופה זו שבין פסח לעצרת ((שהרי ימי דין הם). כאן בעצם החלה
השואה! שנאת ישראל התהומית העליות השמדות הגרושים והרדיפות היו
מנתיהודי ארופה למעלה מאלף שנה! והמוקד הראשון היה גרמניה.
כשאנו מתאבלים היום בימי הספירה אנו מתאבלים לא רק על תלמידי
ר"ע (שיש משערים שנהרגו באכזריות נוראה ע"י גדודי הצבא הרומי
שהיה מורכב בחלקו הגדול מחיילים גרמניים!)ולא רק על חורבן
הקהילות במסעי הצלב אלא על כל האסונות של הגלות ששיאן הנורא
והאיום ביותר היה השואה.
היה בהחלט מקום לקבוע אבלות מיוחדת על השואה אולם דורנו אינו
רגיל לציית להוראות הלכתיות ולכן הבחיזוק האבלות של ימי הספירה
דיינו.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |