הפסקת קדיש בשנה מעוברת ועלייה לבית עלמין בערב ר"ח

שאלה

שלום כבוד הרב לאחר שפניתי רבות והתושבת שקבלתי הם רבות ושונות מכמה רבנים אבקש לדעת אמירת קדיש בשנה מעוברת האיים אומרים 12 חודשים או 13 חודשים וכן כמה אזכרות עושים 2 או 3 ואיים בחודש 13 עולים לבית העלמין בערב ראש חודש מציין אנחנו מעדות המזרח קהילת גירבה

תשובה

ב"ה

שלום וברכה

סליחה על העיכוב בתשובה

בתשובה לשאלתך, צריך לבאר בקצרה שעניין אמירת הקדיש לעילוי נשמה, הוא דווקא בתוך שנים עשר חודש ליום הפטירה כי משפט רשעים בגהינם שנים עשר חודש.

מסיבה זו, לגבי אביו ואימו המנהג הוא להפסיק באמירת קדיש חלק מהחודש הי"ב או כולו כדי לא להשוות אותם בכלל רשעי ישראל אך אופן ההפסקה תלוי במנהגים השונים, כדלהלן: אצל יוצאי קהילות ספרד מפסיקים באופנים שונים חלק מהחודש, כאשר אצל רוב יוצאי ספרד נהוג להפסיק בשבוע הראשון של החודש השנים עשר, ולחזור ולומר את כל החודש השנים עשר. ואילו אצל יוצאי קהילות אשכנז לא אומרים קדיש בכל החודש השנים עשר עד יום השנה הראשון (יארצייט בלע"ז), וכך בכל יום השנה.

הסיבה שמפסיקים בתחילת החודש השנים עשר משום כבוד אביו ואימו כי אדם לכבדם גם לאחר מותם, ואין זה ראוי להחשיבם כרשעי ישראל. אבל אם אדם אומר לעילוי נשמת נפטרים אחרים אף שהמנהג הרווח להפסיק גם עליהם אך אין בכך חובה הלכתית, כי אין לגביו חובת כיבוד והוא רק מזכה את נשמתם שבזכותה מקדשים את השם בעולם הזה.

אך כל זה בתוך שנים עשר חודש מהפטירה. אולם אין צורך לומר קדיש לעילוי נשמה אחר י"ב חודש. וגם דיני אבלות מסתיימים אחר י"ב חודש. אמנם יש שנהגו לעלות לבית עלמין גם בסיום החודש הי"ב כי זה תום שנה של אמירת הקדיש ודיני אבלות על אביו ואימו, וכן בתום החודש הי"ג כי זה יום השנה של הפטירה מבחינת התאריך בשנה. 

לגבי אזכרות רבו המנהגים באזכרות כאשר חלק משנת האבלות היא בשנה מעוברת.

אצל הרבה מקהילות ספרד עורכים לימוד גם אחר י"א חודש (שאינו בכלל רשעי ישראל), וגם בתום הי"ב חודש (שזה סיום דיני האבלות) וגם בתום הי"ג חודש שאז זה נחשב יום השנה מבחינת התאריך. 

אצל יוצאי קהילות אשכנז המחלוקת היא בעיקר בנוגע לעלייית לבית עלמין, האם בתום י"ב חודש בלבד או בתום שנה, כאשר אפשר למצוא לשני המנהגים סימוכין בלשון השו"ע. ויש שנהגו לעלות בשני התאריכים.

לגבי מנהג לעלות לבית עלמין בערב ר"ח כאשר יום השנה בר"ח- אינני מכיר את מנהג יוצאי ג'רבה, אבל כיוון שהם נהגו בהרבה דברים כפי מנהגי האר"י הקדוש, והרי מובא בשמו שלא עולים בר"ח וכמו שמקובל אצל רוב קהילות ישראל שלא עולים אז לבית עלמין (אמנם בגשר החיים כתב שכיום המנהג אצל קהילות אשכנז בירושלם שכן עולים בר"ח, אבל בוודאי אצל קהילות החסידים נמנעו מלעלות בר"ח). מאידך מובא בשם האר"י הקדו שיש מעלה לעלות בעל ערב ר"ח לבית העלמין מבלי קשר ליום השנה.

בברכת התורה והארץ

חג שמח ושנה טובה ומבורכת לכם ולביתכם


אהוד אחיטוב 


הרב אהוד אחיטוב | י"ב תשרי תש"פ 10:40