שו"ת קצרות בענייני ט"ו בשבט

שאלה

א. מדוע אוכלים בט"ו בשבט בעיקר פירות יבשים ולא פירות חיים?

ב.  אדם שלא רגיל כל השנה לאכול זיתים, האם יאכל זיתים בט"ו בשבט משום מצוות היום?

ג.  מדוע נקראת סעודת ט"ו בשבט בשם 'סדר ט"ו בשבט'?

ד. מדוע נוהגים לערוך את ה'סדר' בעיקר בשעות הלילה בשונה ממועדים אחרים? למשל בפורים הסעודה העיקרית נערכת בשעות היום.

תשובה

א. בחו"ל נהגו לאכול פירות יבשים כי לא היו פירות טריים בתקופה זו של השנה (תאנים), אבל כיום בארץ ישראל אנחנו משופעים בפירות טריים, ועדיף לאכול פירות טריים.

 

ב. כדאי להרבות בשבח ארץ ישראל, וזית הוא אחד משבעת המינים. יסוד היום הוא להרבות בשבחה של ארץ ישראל וקדושתה, ולכן ודאי שכדאי להרבות באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

 

ג.  סדר ט"ו בשבט, במקורו הוא מתלמידי האר"י. הוא פורסם לראשונה בספר 'חמדת הימים' (מהד' הרב משה צוריאל בני ברק, תשס"ד, עמ' 523, החלק העוסק בראש חודש וט"ו בשבט). בספר זה מפורט סדר של אכילת שלושים מיני פירות לפי חכמת הקבלה: חלקם פירות שאוכלים את תוכם, חלקם פירות שאוכלים את החלק החיצוני שלהם וחלקם פירות שאוכלים הן את תוכם הן את חלקם החיצוני.

בנוגע לסדר ט"ו בשבט, אפשר לעיין במאמרו של אברהם יערי 'תולדות ראש השנה לאילן' (מחניים סב תש"ך עמ' 15-24) וכן במאמרים בנושא ט"ו בשבט בספר 'נטיעות הארץ' (מכון התורה והארץ, תשס"ד).

 

ד. נהוג לערוך את ה'סדר' בלילה כי בדרך כלל רק בלילה יש זמן לעשותו.

 

ה.  העיקר בט"ו בשבט איננו אכילת פירות, אלא ללמוד מצוות התלויות בארץ, לעסוק בהלכות תרומות ומעשרות, לקיים מצוות נתינת מעשר עני ולהרבות בנתינת פירות לעניים.

 

 

 

 

הרב יהודה הלוי עמיחי | שבט תשע"ג