קביעת תעניות גשמים בימינו

שאלה

מדוע לא קובעים בימינו את סדר התעניות על הגשמים בעת עצירת גשמים?

 

תשובה

תשובה קצרה

אכן יש הסוברים שגם בימינו ניתן לגזור תענית ציבור עם כל המשמעויות ההלכתיות הנובעת מכך. אך כפי הנראה מזה מאות שנים המנהג שגם בארץ-ישראל, שלא לעשות את סדר התעניות הנ"ל, בהתבסס על הדעה שרק ב"ד שמוסמכים לעבר שנים ולקדש חודשים, הם רשאים גם לגזור תענית ציבור.  


תשובה מורחבת

כידוע תקנו חז"ל (תענית טו ע"א) סדר מפורט ביותר של תעניות בעת עצירת גשמים; לא תקפ"ץ. התעניות הראשונות קלות בחומרתן, והאחרונות חמורות מהן; בהלכותיהן, ובסדר התפילות המיוחד להן. סדר זה הובא להלכה; הן ברמב"ם (הל' תענית פ"ג ה"א-ה"ט) הפוסק גם את ההלכות הנוהגות בזמן ביהמ"ק, והן בראשונים המביאים בדרך כלל רק את ההלכות הנוהגות בימינו; הלא הם; הרי"ף (תענית ד ע"ב בדפי הרי"ף), הרא"ש (תענית פ"א סי' יח-כא), הטור (או"ח סי' תקעה) והשו"ע (או"ח סי' תקעה סעי' א-ח). אכן לגבי חו"ל נפסק שאין גוזרים שם תענית ציבור (עפ"י גמ' תענית יא ע"ב, פסחים נד ע"ב), זאת מכמה טעמים, כשהנוגע לנידוננו הוא, שרק "בית-דין סמוכים", שבסמכותם לעבר שנים ולקדש חודשים ולדון דיני קנסות וכדו', הם שרשאים לגזור "תענית ציבור", ובחו"ל שאין ב"ד "סמוכים", שוב גם אין ביכולתם לגזור תענית ציבור (ריטב"א רמב"ן, מאירי שם). אולם לגבי ארץ-ישראל נראה לכאורה שיש סמכות בידי בית דין שבא"י לגזור תענית ציבור, גם בימינו

הסוברים שבארץ-ישראל ניתן לגזור תענית ציבור גם בימינו - אכן אחד מרבני ירושלים לפני כ 300 שנה, המהר"י חאגיז בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' צ). פוסק שאע"פ שלדעת כמה ראשונים רק "ב"ד סמוכים" רשאים לגזור תענית ציבור, ובארץ-ישראל בימינו בטלה הסמיכה; עם זאת כיוון שבתי הדין שבימינו נחשבים כשלוחיהם של בתי הדין מתקופת הסמיכה ("שליחותא דקמאי עבדינן"), לדון בדיני ממונות, הוא הדין שבסמכותם לגזור תעניות גשמים. החיד"א (ברכי יוסף סימן תקעה אות ה) אף שהסתפק בשאלה זו, ובתחילת דבריו נטה לומר שניתן לגזור תענית ציבור רק לדעת הסוברים (מהר"י בירב וחבריו) שניתן לחדש את הסמיכה בימינו. למרות זאת מסקנתו היא, שהכלל של "שליחותייהו קעבדינן" תקף גם ביחס ליכולת לגזור תעניות על עצירת גשמים בארץ-ישראל, כיוון שלצערנו זהו דבר המצוי, ויש בכך חיסרון כיס, שתי הסיבות המחשיבות את בתי הדין בדורנו להיחשב כשליחי בית הדין בזמן שהייתה הסמיכה נהוגה. הגרי"מ טוקצינסקי בספר "ארץ ישראל" (סי' א אות ז) כותב כך כדבר פשוט ש"בארץ ישראל נוהגין בעצירת גשמים סדרי התעניות האמורים במשנה ובגמרא... והשליח ציבור אומר בשמע קולנו תפלת "ועננו בורא עולם". אמנם "הוספת שש הברכות המובאות בטור... ובשו"ע (שם סעיף ד) אינה נהוגה....".

הסוברים שגם בארץ-ישראל רק בית דין סמוכים יכולים לגזור תענית ציבור - כך כותב מהר"י נבון בשו"ת נחפה בכסף (ח"ב סוף קונטרס פרי מפרי, הוב"ד במהדיר לברכ"י ירושלים תש"ס) ש"בשנת תק"ח היה עצירת גשמים וקצת מרבני ירושלים רצו לגזור ככל הכתוב בשו"ע וקצת היו רוצים לגזור תענית פשוט וכו' ושמעתי מפי מהר"ר ירוחם מוילנא שבצפת לא עשו אפי' אותם תעניות הכתובות בשו"ע כי אין בזמן הזה סמוכין וכו'...". באופן דומה כותב כף החיים (או"ח סי' תקעה ס"ק מ) ש"מעולם לא שמענו שהתענו בירושלים על גשמי בורות כיון דמי השילוח יספיק לכל השנה, הגם דאיכא הוצאת ממון בעבור הבאת המים מן המעין שהוא רחוק מן העיר, כי תענית גשמי בורות הוא בדאיכא סכנת נפשות ח"ו..." .

למרות ביכולת כל אחד ואחד מאיתנו לקבל על עצמנו בלנ"ד להתאמץ בתפילה בגמילות חסד ובמעשים טובים, ויהי רצון שריבון העולמים יקבל את תפילותינו ובקשותינו אמן, ונזכה לגשמי חיים ושובע ושלום, כשנים הטובות לברכה, אמן.                                                          

 

הרב אהוד אחיטוב | ב"ה ג' כסלו ה'תשע"א