מאחזים בארץ ישראל

שאלה

כבוד הרב, בימים אלו,ממשלת ישראל מדברת על "פינוי מאחזים"
מיושבים ואף כאלו שאינם.
בתור אנשים מאמינים, אשר מנסים לקיים את מצוות יישוב הארץ, אך
גם מחוייבים באי פגיעה בזולת וכו'' מה עלינו לעשות במצב הנ"ל,
האם צריך לפנות את היישובים ובכך להפקיר את חלק מאדמתנו
הקדושה אך לא לפגוע ח"ו בנפש מישראל או שמא עלינו להיחלם
על כל יישוב ויישוב ולא להסכים להתפנות ואף אנשים אשר אינם
גרים במקומות הנ"ל האם עלינו להצטרף למאבק זה וללכת
להיאחז במקום עם הנאבקים על קיומו?

תשובה

איני מקבל את שתי האלטרנטביות שהצגת כבלעדיות: או הפקרה או
"מלחמה". בעיקר חמור השימוש במונח "מלחמה". השאלה ששאלת
היא שאלה קשה העוסקת ביסודות הוייתנו הלאומית בא"י ובמדינת
ישראל. בישובים בכל מלוא רוחב ארצנו ישנה מצות יישוב הארץ. אולם
אנו מקיימים את עיקר המצוה כמצוה ציבורית – שליחים של העם
כולו בישוב חלק זה של א"י. (אמנם גם התישבות בחלקי א"י תחת
שלטון זרים היא קיום מצוה אבל הרבה פחות גדולה). וכיון שהעומד
כנגד ההתישבות עתה הוא היפרדות כביכול מהמדינה, או מלחמת אחים,
ולשתי התוצאות איננו שואפים ח"ו, ע"כ עלינו לקבל את המרות של
הממשלה מחד, ומאידך למחות ולהפגין כנגד הפעולות שהן כנגד
התורה, המוסר ובטחון העם בארצו. וע"כ ניתן למחות תוך שמירת
הכללים הדמוקרטיים. אינך חייב לנטוש את המקום מרצונך ואינך חייב
להאבק. אתה יכול להיות פסיבי לחלוטין ומי שירצה לקחתך שיעשה
זאת על אחריותו.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |