ארץ ישראל והרצי"ה

שאלה

בס"ד

שלום לרב אריאל!

בגליון "קולך" האחרון (גליון 93) התפרסם מאמר של הרב יהודה
גלעד. באחד הקטעים, הוא כותב:
"כבר לפני שנים הצביע מו"ח הרב עמיטל שליט"א על העובדה
התמוהה, שבכל כתבי הראי"ה קוק זצ"ל אין כמעט כל אזכור
לעניין מעלתה של ארץ ישראל בתור ענין הלכתי. השגת הרמב"ן
הידועה, הקובעת את מצוות ישוב הארץ כחובה הלכתית לכל דבר,
שמובאת אצל הרצי"ה זצ"ל ותלמידיו, כמעט אינה מוזכרת בכל
כתבי הראי"ה. קביעה זו הייתה ועודנה אבן יסוד המוזכרת אין ספור
פעמים כבסיס לתפיסה הציונית דתית. לפשר הדבר נראה לומר כי
הראי"ה ראה את עיקר משמעותה הגאולתית של הציונות בכינון
ריבונות יהודית בארץ ישראל, ועניין זה של שיבת העם מן הגלות
ושאיפתו להיות ריבון בארצו הם הביטוי "כי בא מועד" וגם הקב"ה החל
להשיב שכינתו לציון. הציונות לא נראתה בעיני הראי"ה כמכשיר
לקיום מצוות יישוב הארץ כפי שהיא מוצגת אצת רבים מתלמידי בנו
הרצי"ה זצ"ל, שיבת ישראל לבימת ההיסטוריה נראתה בעיני רוחו
של הראי"ה ביטוי למהלך האלוקי הגדול המתחיל בגאולת עם ישראל
ומגיע לשיאו בתיקון עולם ומלואו במלכות ש-די"...

ידועה דעתו של הרב גלעד, שצריך לפנות את כל שטחי
יש"ע (למעט גושי ההתיישבות) עקב בעיה דמוגרפית שתיווצר במדינת
ישראל (הוא דיבר על כך בראיון שפורסם בעלון של
"ציונות-דתית-ריאלית").

מס' שאלות יש לי:
1) "כמעט אינה מוזכרת" - האם ישנם מקומות בכתבי הראי"ה שבו
כן מדובר על מעלתה של מצוות ישוב הארץ בתור ענין הלכתי, ועל
השגת הרמב"ן המפורסמת? אשמח אם הרב יאיר את עיני.

2) א.מדוע הרצי"ה כ"כ הדגיש ענין זה (הענין ההלכתי והשגת
הרמב"ן), כשהרב זצ"ל כמעט ולא הזכיר זאת? ב.האם זה מראה
על כך שהרב קוק אולי לא היה מתנגד כ"כ לנסיגה משטחי
א"י (אולי זה גם מה שהרב גלעד מנסה לומר...), במידה והיה
בינינו כיום? ג.האם ישנם מקומות בכתבי הרב זצ"ל שמפריכים
טענה זו?

3) הרב גלעד כותב: "הציונות לא נראתה בעיני הראי"ה כמכשיר
לקיום מצוות ישוב הארץ כפי שהיא מוצגת אצל רבים מתלמידי בנו
הרצי"ה זצ"ל". בקריאות האחרונות של הרב(יחד עם הרבנים
אבינר, ליכטנשטיין ודרוקמן), ובחוברות של הרב גרינברג והרב
דרוקמן שיצאו בזמן האחרון, אפשר לראות שדברים אלו של הרב
גלעד לא ממש נכונים. הנני פונה אל הרב כתלמיד הרצי"ה
וכמכיר את תלמידיו - האם נכון הדבר כי תפיסתם של "רבים
מתלמידי הרצי"ה" היתה שהציונות היא מכשיר לקיום מצוות ישוב
הארץ? (ואולי באמת הרב סובר שזה תפקיד הציונות?)

 

 

 

תשובה

בימי הראי"ה קוק לא היתה מדינה ואפילו כח לוחם על הארץ כמעט
ולא התארגן, וא"כ אי אפשר היה לדבר על מצות ישוב א"י בצורה
ציבורית ומעשית קודם שיש לכך משמעות. ולכן הראי"ה באר בהרחבה
גדולה את מעלת העם והארץ.
בכתביו הרעיוניים אין בכלל ציון של מקורות אלא ברמזים בלבד. לכן
אין מקום כלל לטענה על שלא ציין מקור זה דווקא.
הרב מימון בסוף קיצור שו"ע בהוצאת מוסד הרב קוק מביא בשם הרב
קוק את דברי הרמב"ן הנ"ל
הרב גילעד טוען שהרב דיבר בעיקר על ריבונות ישראלית בארץ. ואכן
את זאת הוכיח בנו הרצי"ה מדברי הרמב"ן שאמר "שלא נניחנה ביד
זולתנו מן האומות" כלומר מדובר כאן על שלילת ריבונות זרה בא"י
מלבד הריבונות הישראלית.
הרב גילעד במאמרו שם מוסיף ואומר שריבונות אנושית אינה סותרת את
הריבונות האלקית כי השכל האנושי הוא גילוי של הצלם הא-לקי ושל
השפע השכלי המגיע לאדם מהא-ל.
הרצי"ה היה מדגיש את המעשה האנושי בישוב הארץ ובהחלת
הריבונות הישראלית עליה שהיא תוצאה של דחף א-לקי. הקץ דוחק
אותנו היה אומר. הרמב"ם כותב שאחת מדרגות הנבואה היא עזר
א-לקי המעניק לאדם אומץ וגבורה לפעול למען כלל ישראל.
השכל האנושי שהרמ"ם דיבר בשבחו הוא החתירה לאמת הצרופה
הנקיה מכל נטיה חומרית ונגיעה אישית וכל כלולה לשם שמים. אם
לריבונות כזו מתכוון הרב גילעד א"כ הוא אומר את מה שאמר הרצי"ה
במילים אחרות. כל מטרת שיבת ישראל לארצו ושאיפת ריבונותו בה
היא להביא לכך שתימלא הארץ דעה את ה' היא כוללת מאבק בלתי
מתפשר עם רעיונות זרים ודתות אחרות
חשיבה רציונאלית זו של הרמב"ם היא המשיחיות במיטבה. ואין מקום
להציג זאת כמחלוקת בין הרצי"ה לבין אביו או בין הרצי"ה לבין הרב
עמיטל והרב גילעד.
הרצי"ה זצ"ל בשנים הסמוכות להקמת המדינה ולאחריה הדגיש את
הגיענו למדרגה זו בגאולת ישראל מפני שרואים אותה עין בעין בכל
יום. וע"כ אין בכך סתירה בין הראי"ה לרצי"ה, ובעיקר שכל היודע
את הקשר וההבנה שבין הרב זצ"ל לרצי"ה יודע שהרב זצ"ל ראה
ברצי"ה את האחד הממשיך, המבין את שיח נפשו וכדברי הרצי"ה:
שיעור קומה שלם. הרצי"ה ידע שדברי הראי"ה בגלל עומקם אינם
מובנים לרוב הדור וע"כ הקדיש את עצמו להסביר לבאר וללמד את
דברי הראי"ה לפי יכולת השומעים, וע"כ הדגיש דברים שראה
בהם צורך בשבילנו. ובעוד שדברי הראי"ה הם עמוקים מקיפים
ומתארים תהליכים רוחניים של שנות דור בא הרצי"ה ומיקד דברים
לגבי דורנו.
1) מעלת א"י נזכרת בהקדמה ובמבוא לשבת הארץ, בהקדמה (ראש
אמיר) לספר עץ הדר, ועי"ע בסיום קצושו"ע בהוצ' מוהר"ק בעריכת
הרב מימון בדברי הראי"ה לרב מימון.
2) הראי"ה לענ"ד היה עוד הרבה יותר תקיף בקשר לכל ארצנו גם
בעבה"י, וכפי שהסברתי בהקדמתי, לא היה לכך צורך בעתו.
ובדבריו לרב מימון דיבר במפורש על שיבה לגבולות אברהם יצחק
ויעקב ולא רק לגבולות מסעי. עי' במאמרי הראי"ה בכמה וכמה
מאמרים המבארים את זיקתו של הרב זצ"ל לכל חלקי א"י. (נאום
על ישוב א"י, קודש וחול בתחית ישראל, מספד יחיד, הנדיב  הידוע ועוד).
3) ההגדרה מכשיר אינה נעימה לאוזן, יותר מתאים שהציונות היא חלק
ממצות ישוב א"י. וודאי שכך ראה אותה בימיו הראי"ה זצ"ל, ברור
שלא ראה את כל התוצאות המעשיות שלא נראו בימיו. אולם כאמור
הבנתו של הרצי"ה זצ"ל היא נכונה, וכל החילוקים הנעשים בין
הראי"ה לרצי"ה הם מלאכותיים ומגמתיים.

הרב יעקב אריאל |