יציאה מן הארץ לצורך פרנסה

שאלה

שלום.

השאלה היא:
נניח שישנו אדם הבקי בשתי אומניות, לצורך העניין נכנה אותן "בשם" ו"בורסקי".

הוא מעדיף לעבוד כ"בשם", וגם יש סיכוי סביר להניח שאם יעבוד כ"בשם" יוכל ללמוד תורה זמן רב יותר ובאיכות גבוהה יותר.

מצד שני, כדי לעבוד כבשם, מסיבה שלא נכנס אליה כרגע, הוא צריך לצאת מן הארץ באופן זמני לתקופה לא קצרה. לאחר מכן יחזור לארץ ויעבוד כ"בשם", בס"ד.
ואילו אם יעבוד כ"בורסקי" - הוא יוכל להשאר בארץ לכל חייו, ומקסימום לצאת לעיתים רחוקות לתקופות קצרות של פחות משבוע (לצורך העבודה).

האם אדם זה חייב לבחור את עבודת ה"בורסקי" ולהשאר בארץ, או שמא מותר לו לבחור את עבודת ה"בשם", לצאת מן הארץ, לחזור כעבור התקופה הנדרשת, ולעבוד בעבודה בה הוא חושק.


השאלה אמיתית, כמובן השמות "בשם" ו"בורסקי" לא אמיתיים במקרה זה.

הרקע לשאלה הוא כמובן ההיתר לצאת "לצורך פרנסה", והשאלה היא עד כמה מצומצם או מורחב ההיתר הזה.

תודה.

תשובה

בס"ד

שלום וברכת ד´

ההיתר לצאת לצורך פרנסה איננו גורף אלא לצורך פרנסה עצמה, אבל לא לצורך רווחים, דהיינו אדם שיכול להתפרנס כאן בארץ ישראל ואולם בחו"ל יכול להרויח יותר וללמוד תורה, אסור לו לצאת לחו"ל, רק מי שאין לו פרנסה בארץ התירו לו. הגמ´ גם דנה מהו היוקר המתיר לצאת מהארץ, מכאן שיש גדרים הלכתיים, וסתם יציאה לא הותרה. ואפילו אלו שהותר להם לצאת לא התירו באופן גורף, שהרי יש אנשים שנענשו על צאתם מהארץ, אפילו שהותר להם הלכתית (כגון משפחת אלימלך). על כן אין לצאת מהארץ אלא לצורך מוחלט.


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/1/2013 4:44:43 AM