לימוד תורה

שאלה

שלום לכבוד הרב.
שאלתי היא האם יש גבול וגדר למימרא "אין אדם למד אלא ממקום
שלבו חפץ", שכן חבריי אומרים כי נטיותי בלימוד 
מקדימות את המאוחר כל עוד לא ביססתי עצמי בנגלה .

 

 

 

תשובה

מימרא זאת מכוונת למצבי הרוח המשתנים באדם ולמצבים הכלליים בו
הוא נתון, ולפי יכולתו השכלית והרצונית הוא צריך לכוון את לימודו.
אבל אין כוונת המאמר לומר שהרצון הפרטי של הלומד קובע את כל
הסביבה החיצונית וכמובן שאינו קובע לגבי יכולותיו. ואם יכולתו בפועל
כרגע נמוכה, ידיעותיו מעטות וכלי הלימוד עדיין לא מפותחים.
קפיצה למים סוערים כאשר הוא אינו יודע לשחות רק תטביע אותו
והוא לא יצליח להשתלב במים השוצפים. וה"ה בלימוד תורה, מתוך
קשת התחומים שביכולתו לעסוק בהם כרגע, הוא יכול לבחור את התחום
אשר הוא יותר נמשך אליו, אבל אם יכנס לשטחי לימוד המצריכים
עיון מעמיק בטרם זמנו, הוא ליאבד את דרכו ואולי ח"ו ימאס בתורה
כולה. וע"כ ראוי לדון בנושא עם ת"ח המכיר אותך ויודע את יכולתך
כרגע ואת נטיותיך והוא יעזור לך לבחור את הנתיב לעליה שלא תגרום
לירידה ח"ו.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |