יחס לבעלי חיים

שאלה

בס"ד
לכבוד רבני מכון התורה והארץ,
שמי גד סאקס ואני תלמיד במכינה הקדם צבאית "איתן" במעלה אדומים.
בשנים האחרונות מאד מטרידה אותי שאלת יחס התורה כלפי צער בעלי חיים, ואף זה הביא אותי באופן אישי להפסיק לאכול ולצרוך מזון המבוסס על חיות כגון בשר,עוף דגים וכו´
ידועים לי דברי הראי"ה זצ"ל בחזון הצמחונות והשלום שדיבר על כך שהדור עדיין אינו ראוי להימנע ממאכל בע"ח.
ואולם מפרסומים רבים שראיתי בנושא עולה כי דווקא החברה היהודית והישראלית הינן כמעט בתחתית המדרגה מבחינת היחס לבע"ח קודם לשחיטה עצמה (מבחינת תנאי גידול וכדו´) ואציין מס´ דוגמאות לכך כפי שאביא להלן . כל הנתונים הבאים מבוססים על עיתונות ומצ"ב הפניה לכתבות בהרחבה:

• החזקת 9 תרנגולות בכלוב עם 20x20 ס"מ לכל תרנוגולת(מה שלוקח את האפשרות הבסיסית לפרוס כנפיים).רצפת כלובים אלו עשויות מתייל(על מנת לחסוך נקיון).כלובים אלו נאסרו לבנייה על ידי האיחוד האירופי. http://anonymous.org.il/art364.html

• הרג של אלפי תרנגולות זכרים ביום על ידי שיטות אכזריות כגון טחינה בעודם חיים,או השלכה לשקיות זבל שגורם מוות על ידי מעיכה,חנק,ורעב. http://anonymous.org.il/cat149.html

• החזקת עגלי חלב בכלובים קטנים(חוסר יכולת לזוז),ועם כמות מזון קטנה כדי שבשרה יהיה רך

• חיתוך מקורם של התרנגולות בלהב רותחת כדי שלא ינקרו,יפצעו ויהרגו אחד את השני
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-c51ed688ba6e921004.htm

• יבוא בקר בעודם חיים מאוסטרליה- מאות אלפי עגלים ובקר מובלים במשך חודש באונייה בלי יכולת לזוז,אם חוסר אוכל ומים,ובשמש הקופחת.אלפים מהם נהרגים בדרך. http://anonymous.org.il/art306.html

תופעות מזעזעות אלו מביאות אותי לשאלה פשוטה: מדוע הרבנים שאמונים על ערכי התורה והמוסר אינם מגנים בציבור הרחב את תופעות אלו בו בעת שלדעת פוסקים רבים (כגון-לפי הרי"ף,המאירי,שיטת הרא"ש, הנימוקי יוסף, החינוך והרמ"א)מצוות צער בעלי חיים הינה מדאוריתא.
אציין עוד כי שאלותי באות ממקום עמוק של תמימות ורצון להבין ולא חלילה על מנת לנגח.
אשמח אם כבודו יוכל להתייחס לסוגיה זו שכה מטרידה אותי. בכתב או בע"פ
רוב תודות
גד

תשובה

בס"ד


שלום וברכת ד´


צער בעלי חיים הוא מדאורייתא להלכה, בכך אין ספק. הגדרת צער בעלי חיים היא לצער את בעלי החיים סתם, אבל ברור שכאשר הצער נועד לטובת ותועלת בני אדם אין בכך צער, כפי שאנו שוחטים את הפרה לאכילה, אמנם אנו בוררים לה מיתה יפה ומהירה, אבל בכל אופן כיוון שזה לטובת האדם התורה התירה לשחוט ולאכול. מאידך אסור להשתתף בציד בעלי חיים להנאה, אבל מותר לדוג לצורך אכילה למרות הצער שבדבר. כמו כן העגלון יכול לדחוק בסוס שירוץ מהר יותר אם זה לצורך האדם, אבל אסור להכות סוס שירוץ מהר יותר לצורך מרוצי סוסים.

בדוגמאות שהבאת יש דוגמאות שהם אמנם צער בעלי חיים כפשוטו שיש להעיר על כך, ואם ידוע על מקומות כאלו שטוחנים סתם ללא סיבה יש למחות על כך, ויש דברים שאתה כותב שזה לתועלת כגון חיתוך המקור שלא יהרגו אחרים, וא"כ אין בכך צער בעלי חיים. עיין במה שכתבתי http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/11/01110.htm
לגבי השאלה האם התירו צעב"ח לתועלת רווח כספי או לא? עיין באוצר הפוסקים אבה"ע סי´ ה אות פז. שם יש דיון האם מותר להרעיב בע"ח לפני השחיטה כדי שהבשר יהיה כבד יותר, ובשות תולדות יעקב החמיר שיש בכך משום צעב"ח.
לגבי גודל הכלובים, בתרומת הדשן (הובא ברמ"א אבה"ע סי´ ה סעי´ יד) כתב שכל דבר שבני אדם רגילים (לאו דוקא יהודים) מחשיבים אותו כצער בע"ח יש להמנע מלעשותו שהוא אכזריות. על כן אם העולם רואה בכך אכזריות יש להמנע מלעשות כן בגלל שנראה כאכזריות ואם אומות העולם אינן נמנעות מלעשות כן, וזה מקובל בעולם אין בכך איסור שנראה כאזכריות. נראה שיש לבדוק את המצב בעולם, ועל בני ישראל להיות מהטובים באומות לעניין צער בע"ח שהוא אסור מהתורה.


בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון הרב יהודה הלוי עמיחי | 2/19/2013 2:53:40 AM