דף מידע בנושא נטע רבעי

על פי ההלכה, פירות האילן אסורים באכילה בשלוש-השנים הראשונות לנטיעתו והם נקראים ערלה. כאשר מסתיימות שלוש-השנים, עדיין אין הפירות מותרים באכילה; הם נחשבים לקדושים, ויש להתייחס אליהם כדרך שמתייחסים למעשר שני, כלומר, להעלות אותם לירושלים ולאכול אותם שם בטהרה. אם לא ניתן לעלות מיד לירושלים, מותר להמיר את הפירות בכסף בשווי הפירות, ולאחר מכן לעלות לירושלים, לרכוש מוצרי מזון במעות אלו, ולאכול אותם שם בטהרה.

שלא כמו שנות הערלה אשר נמנות כל שנה ב-א' בתשרי. נטע רבעי נקבע ע"פ ט"ו בשבט. כלומר גם כשהסתיימה שנת הערלה השלישית, הפירות שצומחים בעץ עדיין נחשבים לפרות של השנה הקודמת עד לט"ו בשבט. מט"ו בשבט הפרות שעל העץ נחשבים כבר לפרות של השנה החדשה שהתחילה ב-א' בתשרי.

בספר ויקרא נאמר:

"וְכִי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לא יֵאָכֵל; וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קדֶשׁ הִלּוּלִים לַה' "    (ספר ויקרא, פרק י"ט, כ"ג- כ"ד)

 

רש"י

וערלתם ערלתו. ואטמתם אטימתו, יהא אטום ונסתם מליהנות ממנו: שלש שנים יהיה לכם ערלים. מאימתי מונה לו, משעת נטיעתו. יכול אם הצניעו, לאחר שלש שנים יהא מתר, תלמוד לומר יהיה, בהויתו יהא: (כד) יהיה כל פריו קדש. כמעשר שני שכתוב בו (ויקרא כז ל) וכל מעשר הארץ וגו' קדש לה'. מה מעשר שני אינו נאכל חוץ לחומת ירושלים אלא בפדיון, אף זה כן. ודבר זה הלולים לה' הוא, שנושאו שם לשבח ולהלל לשמים: