לקסיקון מושגי כלאיים

"אֶת-חֻקֹּתַי, תִּשְׁמֹרוּ--בְּהֶמְתְּךָ לֹא-תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם; וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.

כלאיים:

שם כללי לחמשה קטגוריות שונות של איסורים בהם אסרה תורה לערבב מינים שונים בצורות שונות. והם: כלאי זרעים, כלאי אילן, כלאי הכרם, כלאי בהמה וכלאי בגדים.

כלאי זרעים: אסור לזרוע שני מיני זרעים כאחד בארץ ישראל, לרוב הראשונים[1] הוא איסור תורה, ונלמד מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם". באיסור זה כלולים זרעים ממיני תבואה, קטניות או ירקות, הראויים למאכל אדם. בכדי לזרוע מינים שונים בשדה, יש להרחיק ביניהם מרחקים שונים התלויים במצבים שונים

כלאי האילן\האילנות: איסור תורה הנלמד מהפסוק "שָׂדְךָ לֹא-תִזְרַע כִּלְאָיִם" להרכיב אילן באילן ממין אחר. איסור זה כולל הרכבות של: אילן מאכל באילן סרק, אילן סרק באילן מאכל, ירק באילן ואילן בירק. אולם מותר להרכיב ייחור ["רוכב"] על גזע ["כנה"] של אילן מאותו  מין (לדוגמה: תפוז על חושחש).

כלאי הכרם: איסור תורה לזרוע שני מיני זרעים של ירקות או של תבואה יחד עם זרע הכרם [=חרצן] כאחד. ונלמד מהפסוק: "לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם"[2]. מהתורה, נאסר זריעתם בבת אחת, ובארץ ישראל דווקא. אולם מדרבנן, נאסר גם כלאי הכרם בחוצה לארץ. כמו כן נאסר זריעת ירקות או תבואה בסמוך לכרם [וכן גפן בסמוך לירקות או תבואה], ויש צורך להרחיק מרחקים שונים, התלויים בסוג הכרם.

כלאי בהמה: תחת קטגוריה זו כלולים שני איסורים:

  • חרישה של שני מיני בעלי חיים יחדיו, הנלמד מהפסוק: "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו".
  • איסור הרבעה של מינים שונים יחדיו. ונלמד מהפסוק: "בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם".

כלאי בגדים\שעטנז: אסרה תורה ללבוש בגד העשוי מצמר ומפשתן יחדיו. ונלמד מהפסוק "וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ." יש לציין כי ישנם חריגים המותרים ללבוש שעטנז, והם: אבנט של כהן הדיוט בזמן עבודתו בבית המקדש, וכן ציצית לכל אדם, אם הפתילים והבגד אחד צמר והשני פשתים, מותרים מעיקר הדין. אולם בזמן שאין תכלת, אסור לעשות ציצית כלאים[3].

מפתח מושגי כלאיים:

A ב ג ד ה ו ז ח י כ ל מ נ ס ע פ ק ר ש ת