סדר הדלקת נרות חנוכה

מדריך הלכתי:

א. "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו" (רמב"ם).

ב. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, כי הנס נעשה בשמן זית. ואם אין לו, ניתן להדליק בשאר סוגי השמנים והנרות. אך צריך להקפיד להדליק בשמנים ובנרות שזמן בערתם הוא לכל הפחות חצי שעה.

ג. יש מן הפוסקים שכתבו שמן הראוי להדליק נרות חנוכה דווקא בשמן זית למאכל, ולא ב"שמן זית למאור", משום שייתכן שיש בזה מן הזלזול במצווה, כשמקיימים אותה בשמן פגום.

ד. כוהנים רשאים להדליק נרות חנוכה בשמן של תרומה טמאה.

ה. אין להדליק בשמן של ערלה, היות שיש פוסקים המחשיבים זאת להנאה מפירות ערלה.

ו. שמן זית הקדוש בקדושת שביעית, מן הראוי שלא להדליק בו נרות חנוכה, כיוון שיש האוסרים להדליק בו, שכן שמן שביעית נועד לשימוש האדם, ונרות חנוכה אסורים בשימוש. וראוי להדר במיוחד במצוות נר-חנוכה, ולא להשתמש בשמן שביעית.

ז. "זריזים מקדימים" להדליק מיד בתחילת הזמן - "משתשקע החמה". מנהג חלק מקהילות ישראל להדליק מיד אחרי השקיעה, ומנהג חלק מקהילות ישראל להדליק בצאת הכוכבים, אחר תפילת מעריב. ויש המקפידים להקדים תפילת מעריב בימים אלו ( 13 דקות אחר השקיעה), כדי להדליק נרות מיד בצאת הכוכבים. בכל מקרה צריך להכין את הנרות לפני התפילה.

ח. ראוי שאבי המשפחה יחזור מוקדם לביתו בימי החנוכה כדי להדליק נרות חנוכה בתחילת זמן ההדלקה. כמו כן גם לנוהגים שרק אבי המשפחה מדליק נרות חנוכה, ראוי שכל בני הבית יהיו בבית וישמעו את ברכות ההדלקה, במיוחד את ברכת "שעשה נסים".

ט. בעדות המזרח נהוג שאבי המשפחה מדליק עבור כל בני הבית, אך יש מנהג קדום שהוא מדליק רק את הנר הראשון, ואת שאר נרות ההידור מדליקים בניו ובנותיו מגיל חינוך ומעלה. את השַמש רשאים להדליק גם קטנים מתחת לגיל חינוך.

י.  אם אבי המשפחה מגיע מאוחר,  עדיף שיבקש מאשתו להדליק במקומו.  אם הדבר עלול לפגוע בשלום הבית,  מן הראוי שבני הבית ימתינו לשובו.

יא . מקום ההדלקה:  הגרים בקומת קרקע או בקומה ראשונה, עדיף שידליקו בטפח הסמוך לפתח הפונה לרשות הרבים מבחוץ. מלכתחילה גובה הנרות צריך להיות מעל שלושה טפחים ( 24 ס"מ( ובתוך עשרה טפחים ( 80 ס"מ)  מותר ועדיף להדליק את הנרות בתוך כלי זכוכית, כדי להגן על הנרות מפני הרוח.

יב.  הגרים בבתים רבי קומות בקומות התחתונות (עד גובה של 9.5  מטר בקירוב), עדיף שידליקו בחלון או במרפסת הפונים לרחוב.  הגרים בבתים רבי קומות בקומות העליונות, רשאים להדליק כלפי חוץ רק אם בסמוך להם קיימם בתים רבי קומות נוספים.  אם אין הדבר כן, עדיף שידליקו כלפי בני הבית, ורצוי בסמיכות לאחד מהפתחים שבבית.

יג. בערב שבת חנוכה משתדלים להתפלל תפילה מנחה מוקדמת;  מכינים נרות ארוכים שימשיכו לדלוק חצי שעה אחר השקיעה או אחר צאת הכוכביםכל אחד כמנהגו.  את נרות החנוכה ניתן להדליק מזמן "פלג המנחה (שעה ורבע לפני צאת הכוכבים) ואילך, ולא יאוחר מזמן הדלקת נרות-שבת.

יד. במוצאי-שבת חנוכה מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת לפני ההבדלה, גם במקומות שמבדילים בבית הכנסת. באשר להדלקת הנרות בבית, ישנם שני מנהגים, והמנהג הנפוץ יותר הוא להבדיל כרגיל ורק לאחר מכן להדליק נר חנוכה.

טו.  אישה המכינה בצק לסופגניות בחנוכה, והיא מטגנת אותן בשמן עמוק, אף שכמות הקמח עולה על   1.666 ק"ג, עליה להפריש חלה בלי ברכה. אמנם אם היא רוצה לאפות את הסופגניות בתנור,  או אפילו לאפות את חלקן ואת רובן לטגן - עליה להפריש חלה בברכה.

 

סדר הדלקת נרות:

לפני ההדלקה מברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר (שֶׁל) חֲנֻכָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בלילה הראשון מוסיפים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אחרי ההדלקה צריך לומר:
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

 

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי. יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מיורדי [מִיָּרְדִי] בוֹר. זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ. כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. יְהוָה בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. שְׁמַע יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱ‍יֵה עֹזֵר לִי. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ.

 

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

                       

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

                       

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

                       

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

                       

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

                       

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה