שו"ת על צמחונות וטבעונות

שו"ת על צמחונות וטבעונות

מהי עמדת ההלכה בנוגע לצמחונות, האם יש חובה בהלכה לאכול בשר? ומה לגבי מוסריות וצער בעלי חיים?

הרב יהודה עמיחי |

 

שאלה 

אני חילונית ולאחרונה מאוד מחוברת ליהדות. נורא מציקה לי העובדה שלא מזמן התחלתי להיות צמחונית ורוצה להפוך לטבעונית, והמשפחה שלי לא רק נגד אלא גם מטיפה ושואלת שאלות שגם אם אני מוצאת להן תשובה באינטרנט או איפשהו - הם אומרים שזה הוא מידע ממומן, לא בהכרח נכון, אני לא יודעת מי באמת כותב את כל זה ועוד ועוד.

בעיקר מפריעות לי השאלות על היהדות - שלאכול בשר בשבת זוהי מצווה ושלמרות שב30 שנה האחרונות יש רבנים שאומרים שזה בסדר לחלוטין לא לאכול חיות, הרבנים הגדולים ביותר אומרים שזוהי מצווה גדולה וזה חשוב ביותר ליהודים. ושפעם בתקופת התנ"ך והתקופות הקדומות, אנשים היו אוכלי כל והיו הכי בריאים שיש, וקשה לי להתווכח עם כך כי אין לי שום טיעון נגד. אני פשוט נורא נפגעת שגם אם אגיד להם על רבנים שאומרים שזה בסדר, או שטבעונות בריאה יותר, ראשם אטום לקבל את המידע הזה וזה מפריע לי להמשיך בתהליך זה ומדכא מאוד.

תודה רבה על פינוי הזמן לשאלה, ושיהיה המשך יום טוב ומבורך

 

תשובה

שאלותיך רחבות ועמוקות וקשה לכתוב עליהם בדואר אלקטרוני. אבל אנסה לתמצת.

א. ברור שיש חובה ביהדות לאכול בשר, כגון: בשר קורבנות בבית המקדש, שמחה בחגים היא בבשר ויין. ועוד דוגמאות רבות שיש בהם אכילת בשר.

ב. ברור שאכילת הבשר הותרה לבני נח בצאתם מהתיבה מתוך ידיעה שיש כאן ירידת הדורות. וכנראה לעת"ל יתעלו האנשים ובעלי החיים למדרגות גבוהות יותר ולא יצטרכו את אכילת הבשר במהלך היום יום.

ג. ברור שאפשר להיות בריאים גם ללא אכילת בשר, בתנאי שאוכלים לפי הדרכת תזונאית או מומחים שיודעים לתת לכל אדם את הראוי לו ואת ההשלמה הראויה. אין לעשות מהלך כזה אלא בתיאום עם אנשים שיודעים ומבינים בתורת התזונה. זו עצה נכונה גם למי שאוכל בשר שיכין את סדר האכילה בתאום עם מומחים בתזונה נכונה.

ד. ברור שאדם שלא אוכל בשר או טבעוני איננו מוסרי יותר מאדם שאוכל, מכיוון שהמוסר נקבע על פי התורה ואם התורה התירה אכילת בשר בזמן הזה, הרי שזה הוא המוסר האמיתי ומותר לאכול בשר, והאוכל בשר שחוטה אפילו מעלה את הבריאה בבחינה מסוימת. ועל כן אין צמחונים טבעוניים מוסריים יותר מאוכלי בשר. הכל תלוי בהתנהגות האדם ומדותיו.

ה. בימינו מי שקשה לו מסיבות רוחניות לאכול בשר או דברים מהחי יכול להתנהג כך, ומלבד ההדרכה בריאותית (לעיל אות ג) צריך גם הדרכה הלכתית כיצד מקיים את מצוות התורה, ובודאי צריך הדרכה מוסרית, כדי לדעת שהוא מקדים את זמנו, ולפעמים אדם שמקדים את זמנו יכול להגיע לידי קלקולים נוראים, שאין לך דבר שאין לו זמן, דהיינו אדם חי במסגרת זמן, ואם רוצה להקדים את זמנו צריך להתכונן גם מבחינה רוחנית. רצוני לומר שלהיות צמחוני/טבעוני ללא הכנה מתאימה מבחינה רוחנית זהו מתכון מצויין לכשלון.

ו. על כן קבלי עצתי לך, כל דבר שתעשי בחייך יהיה מואר באורה של תורה, כי טוב סחרה והכל בה, ועל כן אפילו שינוי כזה צריך לעשות עם הדרכה מתאימה. את ההדרכה צריך לקבל מאנשים שאינם מוטים לכוון מסויים, אלא מי שיכול לפרוש בפניך את כל השיטות (הגופניות והרוחניות), זה יכול לכלול מספר מפגשים, כדאי ללבן את הנושא באמיתיות ובאומץ ולא לעשות רק בגלל תופעות ופרסומות זולות שבאות לאיים על האדם ולא לבנות את העולם. באנו לעולם לבנות עולם טוב יותר, אבל לא להקדים את זמן העולם, וכל דבר בעתו מה טוב.

 

שבת שלום

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ

 

***

 

שאלה

שמעתי הרצאה בפי הרב אסא קיסר ביוטיוב שבו הוא מדבר על איסור חמור מהתורה על אכילת בשר ואוכל מן החי.

אני מאוד חזקה בקטע של בריאות, ואני מקפידה לאכול ביום הרבה מוצרי חלב ובשר כדי להשיג הרבה חלבונים וסידן שאני מאוד זקוקה להם כי יש לי שברי מאמץ. מה עושים? האם זה באמת מחייב מצד התורה להיות טבעוני או שיש היתר? יש לציין שאין לי אפשרות כלכלית לקנות תוספים תזונתיים.

 

 

תשובה 

אין שום צורך להיות צמחוני או טבעוני מבחינה הלכתית, רוב רובם של גדולי ישראל לכל הדורות אכלו בשר, ואכלו במקדש בשר וגם בחגים ושמחות אכלו בשר, וכך נפסק בהלכה שיש לאכול בשמחות בשר (למי שיכול).

צער בעלי חיים הפופוליסטי (מבית מדרש של אנונימוס וכו') הוא איננו צער בעלי חיים של היהדות. היהדות יש לה צער בעלי חיים האסור מהתורה, אבל הגדרותיו נמצאות בשו"ע ולא במחשבות אדם. עיקר הויכוח הוא האם יש יתרון לאדם מהבהמה או לא. לדעת ארגוני זכויות בע"ח לבהמה יש נשמה עצמית וזכויות עצמיות ואילו היהדות יודעת שיש סדר בבריאה מהאדם היהודי בעל הנבואה, האדם הרגיל שאין לו נבואה, בעלי חיים, צומח, ודומם. על כן יש איסור לצער בע"ח, אבל מהו צער והיכן הגדרתו זה נתון לת"ח שעסקו בשאלות אלו.

ברור שיש תופעות שצריך להוקיע שיש בהם צער בעלי חיים במציאות של ימינו, אבל לא כל דבר הוא צער בעלי חיים, כגון שחיטה והריגה לצורך בני אדם, אין בהם צער בעלי חיים, כפי שנפסק בשו"ע אבן העזר סי' ה. כמו כן ברור שאם יש אפשרות להקל על הצער יש לעשות כן. ברור שכל מי שמרסס כנגד מעופפים ותיקנים הוא עובר על צער בעלי חיים, אם יש אפשרות להרחיק אותם ללא הריגה. כל מי שמגדל בעל חיים בביתו וכולא אותו בכלא, עובר על איסור צער בעלי חיים על פי התורה (אלא א"כ צריך לשמירה), כיוון שבעלי חיים נוצרו לחופש ולא להנאת בני אדם ותחביבים (על פי תשובת נוב"י), כמו כן המגדל חתול וכלב בביתו וכדי למנוע ריבויים הוא מעקר אותם עובר על איסור סירוס וצער בעלי חיים. כך שהגדרת צער בעלי חיים היא הגדרה מוסרית, ואין לנו מוסר גדול מהתורה ודברי חכמים, שהם המוסר האמיתי ולא המצאות של בני אדם שהם בני חלוף ומוסרם איננו מוסר אמיתי.

 

עוד יש לדעת שאפילו אם במקום מסויים עשו איסור של צער בעלי חיים האוכל לא נאסר. כפי שרוב האגסים בימינו הם נעשים באיסור כלאים, אבל הפרי לא נאסר, לא כל דבר אסור גם נאסר, ומי אנו שנגזור גזרות חדשות, רק חכמי התורה הרואים את הראייה הכוללת יכולים לגזור ולעשות תקנות מסוימות, וזה צריך להתקבל בכל ישראל, וכפי שהיו תקנות (שמן עכו"ם) שאמנם תקנו וכשראו שלא פושט בישראל ביטלו, דהיינו כל תקנה צריך לדעת איך לעשות.

 

לסיכום אין כל סיבה ואין כל חיוב להיות צמחוני או טבעוני, יש חיוב להשתדל להפחית את צער בעלי חיים שאנו עושים, אבל לא בהפחדות ואיומים אלא בדרך ראויה, תחילה לכבד כל אדם ואח"כ לכבד בעלי חיים כמה שפחות לכלוא בעלי חיים, כמה שפחות סתם להרוג, אבל כל מה שנצרך לאכילת האדם, בריאות וצרכיו הבסיסיים אין בכך צער בעלי חיים, ובלבד שיעשה בדרך הראויה, שהצער יהיה הקטן ביותר ולא יהיה בכך אכזריות.

 

שבת שלום

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ