ביצי חרקים וכנימות מגן

ביצי חרקים וכנימות מגן

נאמר על ביצת השרץ שאם נרקם השרץ בתוכה לוקין על אכילתה כשם שלוקין על אכילת השרץ עצמו. רוב הראשונים נוקטים שגם אם השרץ לא נרקם בתוך הביצה - יש בה איסור דרבנן, משום שמקורה של הביצה בשרץ קודם, והלכה היא ש"כל היוצא מן הטמא, טמא"

הרב יגאל הדאיה | אמונת עיתך שבט תשנ"ה

ביצי חרקים: בגמ' (חולין סד ע"א) נאמר על ביצת השרץ שאם נרקם השרץ בתוכה לוקין על אכילתה כשם שלוקין על אכילת השרץ עצמו. רוב הראשונים (רמב"ן רשב"א, ר"ן ועוד) נוקטים שגם אם השרץ לא נרקם בתוך הביצה - יש בה איסור דרבנן, משום שמקורה של הביצה בשרץ קודם, והלכה היא ש"כל היוצא מן הטמא, טמא" (בכורות ה ע"ב). ועל כן, גם ביצי חרקים אסורות באכילה.

הדברים אמורים בביצים הנראות בעין רגילה (ללא זכוכית מגדלת: בינת אדם כלל לח ס"ק לד). מתוך כך כותב המהר"ם בן חביב (שו"ת קול גדול סי' סא) שבשר שזבובים הטילו עליו את ביציהם הנראות כגרעיני חרדל לבנים - יש להדיחו[1].

דינן של הביצים קל יותר מהחרקים עצמם כאשר הן מעורבות במזון ואינן ניכרות. שכן החרקים שנתערבו חשובים כבריה ואינם בטלים (יו"ד סי' פד סעי' י). ואילו ביצי החרקים שנתערבו במזון ואינן ניכרות - ­אינן חשובות כבריה, והן בטלות בשישים, ומותרות (שו"ת רב פעלים ח"א יו"ד סי' טז).

ביצי חרקים הנמצאות במזון - קשה לזהותן בעין רגילה (גם כאשר גודל הביצים אינו מיקרוסקופי), חוץ מביצי זבובים המוטלים על בשר או דגים כשהם כערמה לבנה של ביצים (כך אמר לי הרב יואל שוורץ שליט"א), או ביצים הנמצאות על החומוס, ובהעדר זיהוי של הביצים בעין רגילה הרי הם בטלות במזון בו הם נמצאות. מאידך כשביצים זוהו במזון, (כגון: בחומוס) ישנה אפשרות שקיימים שם גם חרקים ממשיים, ויש לבודקו היטב.

כנימת המגן: אנו מוצאים אותה בד"כ על קליפות הדרים. הכנימה נראית כנקודה בצורת עיגול או פסיק שמתחתיה מצוי החרק. המגן המכסה על החרק הוא הפרשה שמפריש החרק[2]. אם משתמשים בקליפות ההדרים כדוגמת קליפות מסוכרות  וכדו' יש לנקותם קודם לכן. אם נדבקו בידיים בשעת הקילוף יש לשים לב שלא לאוכלם יחד עם הפרי, וכשסוחטים פירות הדר יש להזהר שלא יפלו הכנימות לתוך המשקה. לעיתים נדירות ישנן כנימות מגן ע"ג קליפת המשמש, הן יורדות בקלות מעל קליפת המשמש. הנקודות החומות או אדומות (כמין "נמשים") שעל גבי קליפת המשמש, אינן סימן לנגיעות, ואינן אלא פגם גידול (הן חלק מקליפת הפרי וע"כ אינן יורדות ממנה בקלות).



[1] יש להבחין בין ביצים לבין פירורי כירסום או גללי חרק שאינם אסורים אך מעידים על כך שהיו חרקים או שעדיין ישנם בפרי, ויש שכתבו שלא לאכול פרי כזה (עיין צבי לצדיק סי' פד סע' ו, דרכ"ת שם סוס"ק צב).

[2] בספר שש"כ (ח"א פרק ג הע' קה) כותב בשם הגרשז"א שמתחילה נטה להתירם, ושוב נודע לו שאכן רחישתן לפני ההצמדות לקליפה ניכרת, ושכן שמע שבבית החזו"א היו מקפידים בזה, עכת"ד. גם בעינינו ראינו שהכנימות רוחשות, וע"כ נחשבות כשרץ הארץ.