מאות עמותות נכשלות בגזל

מאות עמותות נכשלות בגזל

תקציביהם של עמותות רבות מתבסס על מימון מכספי העזבון של האפוטרופוס הכללי. עמדה רבנית חדשה שמתפרסמת כעת טוענת שמדובר בגזל

אביטל טרקיאלטאוב מתוך אתר 'כיפה' | אב תשע"ו

ועדת העזבונות של ישראל אחראית על כספי ירושה של נפטרים מכל העולם אשר הורישו כספים לטובת המדינה ללא מטרה מוגדרת. הכספים מרוכזים דרך האפוטרופוס הכללי והוועדה מחלקת את הכספים על פי קריטריונים ובקשות שונות למאות עמותות בשנה, למעשה ישנם עמותות רבות שממנות באמצעות כך חלק ארי מהפעילות שלהם.

הרב יעקב הילדסהיים ממכון כתר לכלכלה על פי התורה, פירסם מאמר בגיליון תמוז של כתב העת "אמונת עתיך" היוצא לאור על ידי מכון התורה והארץ, במאמר הוא טוען כי נתינת הכספים לעמותות היא סוגייה הלכתית סבוכה וקיים חשש שמדובר בגזל יורשים.

הרב הילדסהיים מדגיש כי לכתחילה התורה קבעה דיני ירושה ועל מנת לקבוע שהכסף יילך לגורם אחר מלבד היורשים יש להגדיר את הכסף כמתנה, שתחול ותינתן לפי רצון בעל הצוואה, רגע לפני הפטירה. כיום אין טפסים בעלי נוסח ראוי העונים על הדקדוק ההלכתי הנדרש והעברת הכספים לועדה עומדת בסימן שאלה הלכתי. הרב הילדסהיים שואל במאמרו האם יש תוקף הלכתי לפעילות הוועדה, כיצד ניתן לתקן את פני הדברים כך שיהיו תואמים את ההלכה והאם לעמותות מותר לקחת את הכספים האלה, שמגיעים לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

כאשר מדובר בכספים שהורישו גויים לטובת המדינה, עונה הרב הילדסהיים, אין שאלה הלכתית ומותר להשתמש בכסף, משום שדיני העברת הנחלות אינם חלים בגויים. לעומת זאת כאשר מדובר בכספי ירושה של נפטרים יהודים, במידה והצוואה לא נעשתה באופן התקף על פי דין תורה, המשמעות ההלכתית של הדבר היא כאילו אין צוואה כלל, בניו של הנפטר הם היורשים ויש דעות הסוברות כי על פי דין תורה אין להעביר את הכספים לרשות האפוטרופוס הכללי. מצד שני יש הסוברים כי ניתן לראות את העברת הכספים משום מצווה לקיים את דברי המת.

חשש לגזל יורשים

"במקרה שהנותן הוא ישראל שערך צוואה בכתב על פי עו"ד, נחלקו הפוסקים אם יש לזה תוקף על פי דין תורה" כתב הרב הילדסהיים. "יש אומרים שאין לזה תוקף כלל והלוקח על סמך צוואה זו ומפקיע מהיורשים הרי הוא גזלן. אולם יש אומרים שיש לצוואה תוקף גם על פי דין תורה, וזאת כיוון שעל היורשים קיימת 'מצווה לקיים דברי המת'".

"יש אומרים שאף על פי שאין לצוואה תוקף על פי דין תורה, בכל זאת הבנים שעושים את הכתוב בצוואה מקיימים מצוות כיבוד אב" אומר הרב הילדסהיים. מאידך, "יש אומרים שיש לצוואה תוקף מעיקר דין תורה, כיוון שהכתוב בצוואה אמור להתבצע על פי חוקי המדינה ולכן נחשב כאילו נעשה בה קניין, המועיל אף להפקיע מהיורשים את זכותם בירושה".

מסקנתו הכללית של הרב הילדסהיים היא כי יש עניין להימנע משימוש בכספים מוועדת העיזבונות, כיוון שקיים חשש שהיורשים לא ויתרו עליהם, ואז ייתכן שיש בזה משום גזל יורשים, אולם מעיקר הדין, יש למי שמעוניין לקבל מוועדת העיזבונות כספים, על מי לסמוך.

הפוסקים הסוברים כי יש לצוואה תוקף גם אם לא נכתבה לפי דין תורה, סוברים גם כי יש תוקף הלכתי לאופן פעילות ועדת העזבונות, מכיוון שהכספים נמסרו על ידי הנפטר מתוך ידיעה שהועדה תחליט על אופן השימוש בכסף ועל המטרות אליו יוקדש.

הרב הילדסהיים מדגיש כי המעמד ההלכתי של הכספים ותוקף הצוואה אל מול יורשיו החוקיים של הנפטר אינם ברורים מאליהם, דרוש עיון הלכתי בהחלטה כיצד לנהוג בכספים מבלי לעבור על גזל יורשים.

למעבר לקריאת הכתבה באתר 'כיפה' לחץ כאן>>