בעלות מניות

בעלות מניות

הנפילות החדשות בבורסות בעולם מעלות שוב את הדיון ביחס לבעלות של בעלי המניות. האם יש איסור ריבית? האם יש איסור הנאה ממסחר בשבת? האם יש בעיה של חמץ בפסח ועוד ועוד.

הרב יצחק גרינבלט | י"א אלול תשע"ה

בשוק שהיה קיים בעבר, המסחר היה על חפצים מעשיים, על דברים שעברו מאחד לשני, וכך גם היום בהמון דברים. אלא שכיום השוק עבר שינויים גדולים. היום אפשר לקנות דברים לא נתפסים, דברים המרצדים על גבי המסך ומשפיעים על חשבון הבנק של האדם. אחד מהדברים שנכנסו בדורות האחרונים והיום שולט בתחומים רבים בעולם הוא תחום ה"מניות בבורסה". הבורסה מהווה אפשרות לאנשים להרוויח סכומי כסף בשלט רחוק, על ידי רווחים של חברות אחרות. האם מדובר בקניית חלק מהחברה? האם יש לקונה מניות של חברה בעלות חלקית על החברה?

כדרכה של הלכה, שאלות אלו עלו מהצד השני, מהצד של השאלות המעשיות שנתקלו בהן בני ישראל. שבת, החברה ממשיכה לעבוד בשבת, ממשיכה לצבור רווחים, האם יש בכך בעיה של מסחר בשבת? האם יש הבדל בין חברה של יהודי לבין חברה של גוי? כבר הרד"ץ הופמן והרב היסהיילמר הורו להלכה למעשה שאין במניות הבורסה בעלות על החברה! לעומת פסקת ההחלטי, דעות שונות אנו מוצאים בין הפוסקים. בשו"ת מנחת יצחק האריך מאוד לדון בדינים השונים הקשורים למניות, ובתשובות רבות שכתב ודן בנושא מגיע למסקנה דומה לדבריהם, אלא שהוא מטיל על הדבר כמה הגבלות: א. לדעתו ישנו חילוק אם יש לישראל זכות הצבעה, זכות החלטה כל שהיא בחברה או לא (דבר שמצא דיון רחב בפסקי הדין הרבניים ורבים נטו לדחות, ויחד עם זאת רבים גם נטו לקבל חילוק זה). ב. בחמץ בפסח שהאיסור חמור קשה להקל. אמנם היקל הוא בנושא ריבית ובנושא שבת, כאשר החברה היא של גויים ורובם גויים.

בנושא החברה והעיסוק שלה בשבת כתב להלכה בילקוט יוסף שמותר לקנות מניות מחברה שרובם גוים אף שעובדת בשבת אך לא מחברה יהודית שעובדת בשבת, שכן יש לו הנאה מחילול שבת ומעוד סיבות.

על תשובותיו הרבות של המנחת יצחק כתב המשנה הלכות מכתב תשובה על קבלת הספר, ומחיבת המחבר כתב לו מספר הערות, ואחת מההערות היא בנושא התשובות בנושא המניות, ובו המחבר מחמיר ולא מקבל את החילוק של המחבר, ולדידו יש להחמיר הן בנושא הריבית והן בשאר הנושאים הנוגדים את ההלכה.

הגדיל עשות בשו"ת תשובות והנהגות שבו דן במקרה שסבא קנה לנכד בן החודשיים מניות של חברה עם חמץ, האם צריכים למכור את המניות לפני פסח, או לעשות מכירת חמץ למניות? אכן דן הוא בכך שהקטן אינו חייב במצוות ואף לא בדין חינוך בשל קטנותו, אך דן הוא האם עבירה מטמטמת אותו בעצם הבעלות שלו על החמץ. בסופו של דבר מיקל המחבר בדבר, שאין כאן ממש בעלות.

בנושא הריבית כבר מצאנו בקיצור שולחן ערוך של הרב שלמה גנצפריד, מספרי היסוד של ההלכה בדורות האחרונים שכתב שבנק של גויים ויש לו מעט מניות אסור להפקיד שם כסף שירוויח מהריבית, וכך הורה גם הגר"מ אריק בשו"ת אמרי יושר. לעומת זאת בשו"ת שו"מ, במהרש"ם ובמהר"ם שיק ועוד התירו כשרוב המניות של גויים.

דיונים נוספים נערכו סביב הלכות שמצויות היום, וחשוב לאדם המשקיע במניות לבחון כל דבר לגופו, ובדברים שיש לו ספק – עשה לך רב והסתלק מן הספק.

מובן הדבר שלא רק שאלות מעשיות היו בפוסקים בנושא המניות אלא גם דיונים מפתיעים ושונים, כגון בשו"ת אגרות משה מסופר על אדם שקנה לחברו מניות בשליחות החבר, כאשר התחיל לרדת מחיר המניות, אמר אותו המשלח לשליח למכור את המניות, אלא שכל אותו הזמן המשלח לא שילם עבור המניות, ותוך כדי הדיון ירד כל הערך של המניות, האם המשלח צריך לשלם? האם השליח צריך? בשאלה ששאל תלמיד חכם מובאת דעתו שהמשלח הפסיד וחייב לשלם, ואילו הגר"מ פיינשטיין חולק עליו וטוען שהשליח הוא זה שהפסיד.

או מה הדין כאשר אחד הטעה את השני וגרם לו לנהוג באופן כזה או אחר בניות, האם חייב לשלם על הנזק שגרם לאחר? דיון זה ועוד אפשר לראות בספר חישוקי חמד על מעשים שהיו, ויפים הדברים ומעוררים חשיבה ולמידה, ואנו אך עוררנו ותן לחכם ויחכם עוד.