נתוח פלסטי כדי להיות דומה לאדם אחר

נתוח פלסטי כדי להיות דומה לאדם אחר

לאחרונה התפרסם שהרברט צ'אבז בן ה-35 מהפיליפינים, עבר ב-16 השנים האחרונות לא פחות מ-19 ניתוחים פלסטיים במטרה להיראות דומה ככל האפשר לסופרמן.

הרב אריה כץ, מכון פוע"ה | כסליו תשע"ד

לאחרונה התפרסם שהרברט צ'אבז בן ה-35 מהפיליפינים, עבר ב-16 השנים האחרונות לא פחות מ-19 ניתוחים פלסטיים במטרה להיראות דומה ככל האפשר לסופרמן. המבצע הכירורגי הארוך כלל בין השאר ניתוח אף, שאיבת שומן מהשפתיים, תיקון לסת, הלבנת עור והשתלה של שרירי חזה.

האם מותר לעשות נתוח פלסטי

האם מבחינה הלכתית מותר לעבור ניתוח פלסטי ע"מ להיות דומה לאדם אחר?

מבחינה הלכתית, ישנם שלשה איסורים שונים הקשורים לדיון:

א. אסור לאדם לחבול בגופו.

ב. הניתוח עלול לסכן את חיי המנותח, ואסור לאדם להסתכן בחינם.

ג. לעיתים, כאשר גבר מבקש להדמות לאשה או להפך. ישנו איסור לא ילבש גבר שמלת אשה.

 

מלבד השאלות האלה, יש לתת את  הדעת גם לשאלות חינוכיות, שהן חלק בלתי נפרד מהפסיקה, כגון האם ראוי לאדם לנסות להדממות לאדם אחר.

דעות הפוסקים ונימוקיהם

פוסקי הדור האחרון נחלקו בשאלה האם אדם רשאי לעשות ניתוח פלסטי, ולצורך מה.

הרב אליעזר ולדנברג (ציץ אליעזר יא מא) אוסר את הדבר. הוא מתבסס על דברי חז"ל שלמדו מפסוק מיוחד שהתורה התירה לרופא לרפא, והוא מבאר שההיתר הזה לא נועד אלא לצורך רפואה, כלומר: לתקן את הגוף במקום קלקול. להשיב את הגוף לאיתנו אחרי שהגוף התקלקל. לא ליצור דבר חדש. אמנם, הוא מסכים שאפשר לרפא גם מומים מולדים ועקרות מולדת, אע"פ שאין כאן השבת הגוף לאיתנו אחרי שהגוף התקלקל. אבל הוא מתיר זאת רק משום שמוכח שיש כאן מום הדורש תיקון. אבל מי שאינו מרוצה ממראהו ומבקש מראה אחר – לא על זה נתנה התורה רשות לרופא לחבול באדם. כך דברי הרב ולדנברג.

לעומתו, הרב משה פיינשטין (אגרות משה חשן משפט ב סו) נוטה להתיר לעשות ניתוח פלסטי לצורך שינוי מראה מכוער. הוא מסביר שהאיסור שאסרה תורה לחבול באדם, הוא דוקא במי שחובל באדם כדי להרע לו. כדי לריב אתו או כדי לבזות אותו, וכפי שכתב המרב"ם באיסור חבלה (חובל ומזיק ה א), שהאיסור הוא כשחובל דרך ביזיון, אבל מותר לחבול באדם לטובתו. לכן הוא מתיר ניתוח פלסטי לצורך התייפות, לנערה שחוששת שהמראה שלה ירתיע בחורים מלהתחתן אתה.

גם הרב שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה תנינא פו) מתיר נתוח פלסטי, ואומר שאין בכך משום חבלה, אם זה נעשה לטובת המנותח. אמנם, הוא מסייג את הדברים ואומר שמותר רק באדם שמראהו מאד משונה, והכיעור שלו הוא ממש מום. הוא אינו מתיר באדם רגיל שסתם רוצה להראות אחרת ממראהו. (כגון מי שרוצה להדמות לסופרמן).

גם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח חו"מ יב) מתיר בניתוח לצורך יופי, וכן נראית דעת הרב יצחק וייס (מנחת יצחק ו קה אות ב), אך זאת רק במקרה ומדובר בצורך גדול ביותר לאדם.

הרב פינחס זביחי (עטרת פז א ג חו"מ ז) מסכים אף הוא להיתר, אך הוא מגביל אותו לאשה שרוצה להתחתן והמראה שלה מפריע לה. לכתחילה הוא כותב שאין לעשות זאת.

גם הרב מרדכי הלפרין (לחץ לקריאה) כותב שהתורה התירה להשתמש במדע לכל מטרה שהיא לרווחתו ולטובתו של האדם. לכן הוא מתיר לאשה לייפות את עצמה, גם ע"י ניתוח, אם המראה המכוער שלה מפריע לה להנשא וכד'. הוא מתיר זאת גם לגבר, בתנאי שלא מדובר על רצון להדמות לבני המין השני. זה אסור מדין לא ילבש גבר שמלת אשה.

המתירים טענו שהעובדה שמדובר בניתוח המצריך הרדמה, אינה מהווה סיבה לאסור, שכן מדובר בניתוח קל בו הסיכון מזערי ביותר, ומותר לקחת סיכון מזערי שבני אדם נוהגים לקחתו, במקום שיש צורך גדול בכך.

סיכום

רוב הפוסקים סוברים שאין איסור בשינוי מראה ע"י ניתוח, כאשר מראהו המכוער של אדם מרחיק ממנו אנשים. לעמת זאת, כאשר אדם נראה בריא וטוב אלא שהוא מעוניין להיות דומה למישהו אחר – רוב הפוסקים אוסרים. לכן, במקרה המתואר בפתיחה, גם הפוסקים המתירים ניתוח פלסטי יאסרו, שכן ההיתר מוגבל מקום של צורך גדול ביותר, ולא עקב תופעת "הערצה עיוורת".

שתי הערות חשובות על רוח הדברים

לא נוכל לסיים חוות דעת זו מבלי לעמוד, ולו בקצה המזלג, על שני נושאים חינוכיים. הראשון: לכל אדם יש תפקיד ומקום בעולם, ותפקידו להיות הוא עצמו, ולא להעריץ ולהתבטל כלפי אדם אחר. השני: לא כל אדם ראוי להיות מודל לחיקוי. תרבות הטלויזיה והרייטינג יצרה מציאות שבה אדם שואף להדמות למי שחזק ונוצץ, ולאו דוקא לחפש חכמה. זהו אמנם מקרה קיצוני מאד ויחיד, אבל מקרים פחות קיצוניים יש למכביר. לא באלה חלק יעקב.