קירוב התלמיד לשמירה על מצוות ערלה

קירוב התלמיד לשמירה על מצוות ערלה

אחת הדרכים להגברת הרצון לקיים את המצוות התלויות בארץ בקרב התלמידים הוא העמידה על טעמיהן של אותן מצוות

הרב משה הרשטיק | אמונת עתיך 5 (תשנ"ה), עמ' 49

 

אחת הדרכים להגברת הרצון לקיים את המצוות התלויות בארץ בקרב התלמידים הוא העמידה על טעמיהן של אותן מצוות.

טעמים אפשר לומר באופן פרונטאלי. אך בדרך זו התלמידים אינם מבצעים פעילות למידה וסביר להניח שלאחר זמן קצר הדבר ישכח. קיימת דרך שונה שבה המורה נותן לתלמידים כלים שעל ידם הם מנסים למצוא את העקרון המסתרר מאחורי המצוה. במאמר זה מוצעת דרך כזו שבה התלמידים נדרשים לחפש לבד טעם למצוות ערלה. על התלמידים למצוא את המשותף לכל סוגי הערלה המוזכרים בתנ"ך. ומתוך כך להסיק באופן ספיציפי על מצוות ערלה.

 

התכנית מתחלקת למספר שלבים:

א. התלמידים יגלו את כל סוגי הערלה המוזכרים בתנ"ך (ע"פ דפי מקורות שיכין המורה) ויחלקו אותם לקבוצות.

ב. התלמידים ינתחו כל סוג ערלה על פי הבנת פשט המקרא ולימוד הפרשנים במקום. כל קבוצה תברר סוג אחד של ערלה. אחר כך כל קבוצה תציג את מה שהשיגה במליאה. ומסקנת הדיון במליאה תהיה מציאת המכנה המשותף הקיים בכל סוגי הערלה.

ג. התלמידים ימצאו הסבר למלה "ערלה" ועל פיו יסבירו את סוגי הערלה.

 

ששה סוגי ערלות מוזכרות בתנ"ך והם: ערלת הבשר, ערלת השפתיים, ערלת האוזן, ערלת הלב, ערלת הפרי ואף הגויים קרויים ערלים. מהי אותה ערלה המאפינת את כולם?

רש"י מסביר (שמות ו יב ד"ה ערל שפתים) שבכל מקום שמוזכרת ערלה - פירושה הוא: אטימות. האם זו אטימות גשמית הקיימת ע"י דבר פיזי המסתיר את גילוי הדבר בשלמותו או שיש כאן אטימות רוחנית הבאה לידי ביטוי בחוסר קשר אם רבונו של עולם והוא יוצר את ההסתר? נבדוק נקודה זו בכל בסוגי הערלות.

בערלת הבשר ובערלת השפתיים אפשר לומר שמדובר על דבר פיזיולוגי. ערלת הבשר היא בשר המכסה את הגיד (רשי שם). וערלת השפתיים היא פגם הגורם לגימגום (רמב"ן ויקרא יט כג). אך מהי ערלת הפרי? האם יש דבר כל שהוא המכסה את הפרי? רש"י מסביר (שמות שם, ויקרא יט כג ד"ה וערלתם ערלתו) שערלת הפרי היא הצווי של הקב"ה להמנע מאכילתו. איסור זה הוא ה"כיסוי" הנמצא על הפרי ומונע מלהנות ממנו. הרמב"ן (ויקרא שם) מרחיב את דברי רש"י ומסביר שהופעת הפרי קרויה "פתיחה" כמו שנאמר בשיר השירים "פתח הסמדר". וכאשר התורה רוצה לאסור את אכילתו היא אומרת שלמרות שהוא "פתוח" וטוב למאכל - יש להמנע ממנו ולהחשיבו כאילו שעדין לא "נפתח". לפי דברי רש"י ורמב"ן בהסבר ערלת הפרי עולה ש"ערלה" אינה דוקא עצם פיזי המכסה את הדבר אלא הוראה האוסרת את שימוש בו.

בערלת האוזן ובערלת הלב אין מדובר באטימות פיזית. שהרי משה מונה לעם ישראל בספר דברים (י יב-טז) את הדברים שהקב"ה דורש מאיתם. והם: ליראה את ד', להדבק במדותיו, לאהוב אותו, לעבדו בכוונה ולשמור את כל המצוות. בהמשך הוא מסביר שדרישות אלו מתאימות להם כי הם נבחרו לכך מכל היצירה כולה ולכן באה הדרישה "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם אל תקשו עוד". א"כ אין מדובר כאן על  מחלת לב פיזית שצריך לרפא אותה. אלא שיש להסיר דבר רוחני שדבק בם מעצם החיים בעולם החומרי המונע לעבוד את ד' כנדרש. וכן הנביא ירמיהו (ו י) כשאומר את הדברים הבאים:"על מי אדברה ואעידה וישמעו? הנה  ערלה אזנם ולא יכלו להקשיב" אינו בא לתאר בעיה פזיולוגית שאינה מאפשרת לישראל לשמוע תוכחות. אלא שיש בעיה רוחנית הגורמת להם אטימות זו. כפי שהנביא מתאר בהמשך הפסוק: "הנה דבר ד' היה להם לחרפה לא יחפצו בו".

נראה לי שגם הערלות האחרות מבטאות אטימות רוחנית. כי הרי גם הגויים קרויים ערלים אפילו שהם מורידים את חתיכת הבשר האוטמת את הגיד (נדרים לא ע"ב). וזאת משום שמהותם שונה מישראל. לישראל יש יכולת ליצור קשר ישיר עם רבונו של עולם, כי בם בחר ד' מכל האומות, ואילו הם מנועים מכך. זו האטימות הרוחנית הנמצאת במהותם ומסתירה מהם את רבונו של עולם. לכן הורדת הבשר המכסה את הגיד אצל ישראל אינה רק גילוי הגיד אלא גילוי מהותם האלוקית של ישראל. וראיה לכך שמצוה זו מבוצעת דוקא במקום שבו מודגשת החומריות, כדי להראות שישראל הם מעל לחומריות זו.

יתכן שאף ערלת הפה אינה פגם פיזי אלא אי יכולת רוחנית להעביר את דברי ד'. כי כאשר משה רבינו אמר לישראל את דבר ד' על הבטחת בוא הגאולה  והם לא שמעו לדבריו תלה זאת בו - "ואני ערל שפתיים". כלומר, שאין לי יכולת רוחנית להעביר את דברי ברמה כזו שהדברים יקלטו בליבותם.

וכן אפשר לומר שערלת הפירות מבטאת אטימות רוחנית הקיימת בפירות אלו. וכך כותב המקובל רבי יהודה בן חנין:

"הנכון בעיני כי טעם המצוה הזאת כי ענין איסור ערלה בפרי העץ כעין הערלה האסור באדם. כי הערלה באדם מוספת תאוה גדולה... וכמו כן בערלת פרי העץ,  כי האוכל מפרי ההוא וערלתו עליו אין ספק שמטמטם את הלב וסותם עיני שכלו ומעיני חכמתו, ומוסיף בו כח המושך למשוך במאכל ובמשתה היין את בשרו ותמיד יהיה בעל תאוה גופנית, וכל מה שראתה עינו לבו חומד לאמר הב הב, לפיכך וערלתם ערלתו ג שנים וכו' כי עדין יסוד העפר חזק באותו הפרי ואוכליו עוונו יש" (עץ החיים, ליוורנו תקמג, דף פו, מובא בכרם ציון אוצר פרי הילולים, במאמרו של הרב רוזנטל).

ההתבוננות בדברים אלו מגלה לנו שמושג הערלה רחב מאוד וחודר לכל תחומי החיים. וכאשר אנו מצווים להסיר את הערלה הכונה בעצם לחיי אישות טהורים, לאכילה טהורה, לשמיעה טהורה ולדיבור טהור. אם התלמידים יגיעו למסקנה זו לבד יצא שכרנו כפול ומכופל.