טיול וכיבוד הורים

טיול וכיבוד הורים

בחורי ישיבה רבים, יצאו זה מכבר לחופשת פסח כדי לאגור כוחות להמשך הלימוד. הטיול הוא חלק משמעותי מאוד מאותה החופש. בחורים רבים רוצים לנצל זמן זה לטיולים עם חבריהם וכדומה, אך לא תמיד קל להורים עם זאת, ובייחוד כשעזרתם נדרשת בניקיונות לפסח. האם מותר לבנים לטייל בלא אישור ההורים?

הרב יצחק גרינבלט | אב תשע"ג

 

כפי שנכתב בעבר, הטיול בארץ ישראל יש בו מצווה ומעלה גדולה מאוד. יחד עם זאת, לא תמיד הדבר פשוט. לנערים צעירים ואף לרווקים בגילאים שונים פעמים שהדבר נפגש עם מחסום שההורים מקימים. פעמים החשש של ההורים אמיתי, ופעמים שהינו מעבר להגיון, וכך מוצאים עצמם הצעירים חסומים.

 

מצוות כיבוד הורים היא מצווה גדולה וחשובה. כבר הגמרא במסכת קידושין למדה שהוקש כבוד ההורים לכבוד ה', שהרי שלושה שותפים לאדם הקדוש ברוך הוא אביו ואמו. ובודאי שחשיבות גדולה יש בכיבוד ההורים. כבר הורו לא מעט מראשי הישיבות לתלמידיהם, שכעת כשהם יוצאים לחופשה חשוב שישקיעו בכיבוד הורים שזו כעת בשבילם מצווה בזמנה.

 

אך חשוב לדעת שלפי ההלכה אנו מוצאים גדרים במצווה זו. לדוגמא, כאשר הורה אומר לבן שלו לחלל שבת או לעבור על איסור אחר, אין לבן לשמוע לאב. דבר זה נלמד בגמרא מהיקש של יראת הורים לשמירת שבת. וגדר זה הינו הן במצוות מהתורה והן במצוות מדברי חכמים. ביחס למידת חסידות נחלקו האחרונים האם באמת נדחית מצוות כיבוד הורים מפני כך או לא.

 

הרמ"א כתב בסוף הלכות כיבוד הורים, שאם בן רוצה להתחתן עם מישהי, וההורים מתנגדים, הבן אינו חייב לשמוע להורים. מקור הדברים בתשובת המהרי"ק, שכתב כמה סיבות לדבר, ואמנם הגאון מוילנא בהערותיו לשולחן ערוך כתב כמקור ובסיס לדברי הרמ"א את דברי הראשונים שכתבו שכיבוד הורים קיים דווקא בדבר שהוא בשביל ההורים, כגון להאכיל את ההורים וכדומה, אך דברים של הבן, אין בהם מצוות כיבוד הורים.

אמנם, הנצי"ב מוולוז'ין כתב בתשובותיו, שאם הבן רוצה להתחתן עם מישהי, ולאב זהו בזיון שבנו יתחתן איתה, חייב הבן לשמוע לאביו, שכן אסור לבן לבייש את אביו. זהו אחד מהכללים של מצוות מורא מאב ואם. לפי דרך זו גם ביציאה לטיול בניגוד לרצון ההורים תהיה בעיה.

 

אמנם בשו"ת ציץ אליעזר דן באריכות בדבריו, וכתב שודאי שאסור לבן לבייש את אביו, אך גם לדבר זה יש גדרים, ולא בכל דבר הוא נאמר, אלא רק בדבר שמפורש בפוסקים, ולכן ודאי שיהיה מותר לבן להתחתן גם עם מי שההורים לא ירצו בכך.

 

מפוסם הדבר, שרבי שלמה זלמן אויירבך זצ"ל, כשהוא נפגש עם מקרים מעין אלו שהרמ"א כתב, הוא התחמק מלפסוק בהם. הבין הוא שהדבר רגיש ומורכב, ולא תמיד נכון להסתמך על פסק כזה או אחר. בספר ילקוט יוסף על הלכות כיבוד הורים הביא בהערות שאביו הגר"ע יוסף שליט"א השקיע שעות רבות כדי לשכנע הורים להסכים לנשואי בנם, ורק כשלא הצליח, בסופו של דבר ערך את חופת הבן.

 

פוסקים רבים הביאו את דברי החזון איש שכתב שחלק חשוב מקיום המצוות הוא הבנה של מהי רצון התורה, ואף בדבר שלא נכנס בגדרים רגילים של מצוות כיבוד הורים, ודאי שעשיית נחת להורים ושימוח שלהם, והשתדלות שלא לצער אותם הם בכלל המצווה, אלא שצריכים ההורים לדעת את גבולות המצווה ולא להכביד על הילדים בדברים לא נדרשים באמת.

 

כמובן שהדרכתה של תורה, כפי שאנו מוצאים מרבים מגדולי ישראל, אף אלו שהזכרנו קודם לכן היא להימנע ממריבות וממחלוקות, ולפעול בנחת ובשכל טוב להגיע לאותם הדברים בדרך נכונה, בדרך של שלום ואחווה. בדרך כלל הדבר אפשרי, ועל ידי כך נמנעות בעיות רבות שעלולים למשוך אותן שנים רבות.

 

זמן מיוחד נמצאים ההורים והבנים, זמן לפתח קשר, לבנות ולהכיר, זמן להשקיע, וחשוב לעשות זאת בדרך נכונה, ואז זוכים להצלחה רבה ולהתעלות נפלאה. חשיבה וקשב הם כלי חשוב לכל הדברים היקרים לנו ובפרט בדברים אלו.