עיתון לשבת

עיתון לשבת

כשאדם נכנס כיום לחנות או אפילו לתחנת דלק, פעמים שמציעים לו לרכוש או אפילו לקבל בחינם עיתון לשבת. בכניסה לסופרים עומדים אנשים המחלקים עיתונים, ובעוד מקומות רבים, האם מותר לקרוא עיתון בשבת? האם ראוי לקוראו באמצע השבוע?

הרב יצחק גרינבלט | סיוון תשע"ד

תופעת העיתונים זכתה היא לתפוצה גדולה מאוד. כמות העיתונים היוצאת ביום היא אדירה, ורבים נחשפים למידע הרב הקיים בהם. ביום יום, ישנם אנשים רבים העסוקים, ואין להם זמן להתפנות לקריאת העיתון, והנה מגיעה השבת, בה יש זמן לרוב, ויש לאדם הזדמנות להתרווח על הספה ולקרוא את העיתון להנאתו. האם דבר זה מותר לפי ההלכה?

מובן הדבר, שבשל היות העיתון דבר חדש, במקורות לא נמצא דיון בנושא. הדיון יערך על דין של קריאת שטרי הדיוטות, על קריאה של חכמות שונות, ומהם ניסו הפוסקים המאוחרים ללמוד לדין קריאת העיתון.

כבר בשולחן ערוך מצאנו מחלוקת גדולה בין הראשונים בדין קריאת שאר חכמות, שאינן חכמות התורה. הרמב"ם פסק שאסור לקרוא חכמות אחרות שכן הן בגדר של שטרי הדיוטות. מעניין שעל אף שהרמב"ם היה ידוע בידע הרחב שלו, כל כך ברור היה לו ההבדל בין חכמת התורה לבין שאר החכמות שהוא, שהוא כלל את כל החכמות האלו בכלל שטרי הדיוטות.

לעומתו דעת רוב הראשונים, וכך נראה שנפסק להלכה בשולחן ערוך, מותר לקרוא בשבת דברים שאינם קשורים למקח וממכר, למסחר, אבל מותר לקרוא דברים אחרים. אך יחד עם זאת כבר פרש בשולחן ערוך, שכל ההיתר אינו בדברים שיש בהם איסורים אחרים בהלכה, או דברים המזיקים לאדם מבחינה נפשית ורוחנית, כגון ספרי חשק וכפירה. בספרים אלו ודאי שאסור יהיה לקוראם, אף בלא הלכות שבת אלא בשל תוכנם השלילי. לכן ודאי הדבר שכל הדיון רק על דברים שבהם יש תוכן חיובי, תוכן שיתרום לאדם ויתן לו עונג המותר.

דבר נוסף שמצאנו באחרונים שחשוב לזכור בנושא הוא האיסור לקרוא דברים המצערים את האדם. השבת ניתנה לעונג ולא לצער. כשאדם קורא דברים מצערים, הדבר מצער אותו ופוגע בעונג השבת שלו. לצערנו הרב, במסגרת של העיתונים הקיימים היום, חלק גדול מאוד בעיתון עוסק בדברים האסורים (לשון הרע, עריות ועוד) ועיתונים אלו ודאי שאין מקום לדיון לא לשבת ולא ליום חול, שכן זהו דבר האסור ופגיעה באבינו בשמים (כפי שהרחיב על כך בספר שאילת שלמה ח"ה על פי המקורות השונים).

ביחס לקריאת העיתונים, מצאנו התייחסות ארוכה של השאילת יעבץ שכתב שאמנם מותר לקרוא את העיתון למי שמתענג מהדבר (מעניין שכתב באגרות משה שמי שלא קורא עיתונים בשבת, בשבילו העיתון הוא מוקצה), אך סיים שהואיל ובעיתון בסופו ישנן פרסומות, והפרסומות האלו ודאי אסורות (אמנם בפניני הלכה על הלכות שבת נטה לחלק בין פרסומות העשויות להוביל את האדם לחשיבה על מסחר וכדומה לבין פרסומות המנותקות מהאופן המעשי של האדם, נראה שחילוק זה הוא דחוק, ושאר  מורי ההלכה לא קיבלו אותו), לכן אין לקרוא עיתונים כאלו, ואף אם יבוא לקרוא רק את הדברים המותרים, ברור שהוא ימשך אחר הדברים שאסור לו. ולדידו אין כאן גזרה חדשה אלא עינינו הרואות לאן הדברים מובילים.

למעשה, רבים מן הרבנים החמירו בדבר, אף שהגרי"ש אלישיב זצ"ל התיר קריאה קלילה, ראוי להימנע מכך, ולהשקיע את הכוחות בדברים אחרים. ואף המתירים יודו שלא ראוי להשקיע זמן רב על הדבר.

בשבת שלאחר חטיפת שלושת תלמידי הישיבה, אנשים חיפשו בכל מאודם לתפוס כל שביב מידע, וקשה היה לנתק את האנשים מהעיתון, אך כיום חשוב שנתחזק בכך, ונזכור לשמור נכון על הצביון המיוחד של יום השבת.

אך גם ביום חול, בהערות על שמירת שבת כהלכתה לא התאפק מלהעיר על התרבות שהתרווחה ופוגעת בדברים רבים כל כך, ואכן אין ספק שאם מסוגל האדם להגיע לכך, חשוב שירומם את התרבות שלו ולא יזדקק כלל לעולם העיתונים.