הפסיפלורה (שעונית סגולה) - סקירה

הפסיפלורה (שעונית סגולה) - סקירה

מה דין הפסיפלורה לעניין ערלה?

מאיר פרנקל | כסליו-טבת תשנ"ט גליון 26

 

הפסיפלורה הוא שיח מטפס אשר מניב פרי תוך שנה אחת מהזריעה.

ישנם הרבה זנים וטיפוסים שונים של פסיפלורה בעולם, אך בארץ מגדלים בעיקר שני טיפוסים שנבדלים ביניהם לפי צבע הפרי - צהוב וסגול.

שיח זה יכול לחיות מספר רב של שנים.

מקובל אצל המגדלים, לחדש את הגידול אחרי שלוש שנים בגלל היבול שהולך ופוחת משנה לשנה. נבדקו ביסודיות מהן הסיבות לפיחות ביבול, ומסקנת המומחים היא שאין הדבר נובע מתכונות הצמח אלא משיטת הגידול והטיפול בצמח. צמח הפסיפלורה זקוק להרבה קרינה ושמש, ואם ישנם רבדים ושכבות שאינן חשופות לשמש - הצמח לא יתן יבול. לעומת זאת, אם יטפלו בו בדרך הראויה, וידללו מידי שנה את הענפים באופן שתתאפשר חדירת קרני השמש - אין שום סיבה שהיבול יפחת. נעשה ניסוי בצמח צעיר בן שנה המאששים את הנאמר לעיל. כיסו את הצמח ברשת שמנעה מקרני השמש להגיע לצמח, והתוצאה היתה שהצמח לא הגיע אפילו למצב של פריחה.

הגידול בחו"ל שונה מהגידול בארץ. בחו"ל ישנן מחלות ווירוסים שגורמים לתמותת הצמח בגיל צעיר, ולכן לאחר שנים או שלושה יבולים רגילים המגדלים לעקור את המטעים ולנטוע צמחים חדשים.

גזע הפסיפלורה נראה מלא, ועם זאת, יש בו נקב שגודלו כעובי מחט, אשר דרכו אפשר לשאוב ולשאוף אוויר.

 

 

הפסיפלורה - דינה לערלה/הרב יואל פרידמן

 

בספר התורה והארץ (ג' עמ' 426 אות י) פרסמנו לאור הנתונים שנמסרו לנו שהצמח מניב רק בשנה השניה, אין גזעו חלול ואין ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הפרי. לפי"ז הסקנו שיש בו איסור ערלה ודינו כאילן אליבא דכו"ע. הרב שניאור זלמן רווח (מכון למצוות התלויות בארץ - בית עוזיאל חוב' תנובות שדה מס' 20 עמ' 16) הביא סקירה של האג' שלמה ששון ובה נטען שהפסיפלורה נותן פרי תוך שנה אחת מעת הזריעה, שהגזע חלול ושיש ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הפרי תוך 3-4 שנים. נערך בירור נוסף ע"י מר מאיר פרנקל (מד' חקלאי) עם טובי המומחים והתברר כדלהלן:

א. הפסיפלורה אכן מסוגל להניב תוך שנה אחת מעת הזריעה. לפי זה לפוסקים שמסתמכים על הקריטריון הזה לבדו לסווג את הצמח כירק, ייחשב הפסיפלורה כירק וכדלהלן.

ב. הנתון השני שהתברר הוא שאמנם בגידול הפסיפלורה בארץ ישנה ירידה של כמות ואיכות הפרי, אך ירידה זו נובעת מתנאי גידול לא מתאימים ולא מתכונות הצמח וכפי שפורט בסקירה דלעיל. במאמרנו (התורה והארץ ג עמ' 421) הבאנו את המקור לסברה זו בשם המהר"ם אלשי"ך (מובא בברכ"י סי' רצד) והסברנו שצמח שהיבול מתמעט בשך השנים אינו בכלל "דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא" (ברכות מ ע"א); כלומר, אין כאן גזע שמוציא פירות מידי שנה בשנה. מובן א"כ שהפיחות ביבול צריך להיות אחת מתכונות הצמח, אך אם פיחות זה נובע מסיבות צדדיות כגון תנאי גידול שאינם מתאימים, אזי ודאי שאין זו תכונה בצמח המגדירו כירק. התברר שגם בחו"ל ישנה הפחתה ביבול עד כדי תמותה, אך גם שם הסיבות לכך הם סיבות צדדיות כגון וירוסים מחלות וכדו'.

ג. הנתון השלישי, בהקשר לתכונות הגזע; התברר שהצמח מעוצה, והגזע נקוב בנקב כעובי מחט. והשאלה היא האם יש להחשיב זאת כגזע חלול אם לאו.

המקור לכך שצמח בעל גזע חלול נחשב ירק הוא במהר"י חאגיז (ח"א סי' פג) ולא מצאנו לסברה זו מקור בש"ס ופוסקים. עם זאת, בס' התורה והארץ ג (עמ' 412 אות ד) נסינו לברר את הסברה לכך, וביארנו עפ"י הסבר הדרישה בתוספתא (כלאים (פ"ג ה"ג) וכן הרשב"א (ערובין לד ע"ב) שתכונות הגזע, קשיותו ורכותו מהווים קריטריון לסיווג הצמח כאילן או כירק. גם הבן איש חי (שו"ת רב פעלים או"ח ח"ב סי' ל) מביא את הסימן הזה בהקשר לצמח הפפאיה, אך להבדיל מהפסיפלורה, גזע הפפאיה הוא חלול לגמרי; לאור הנ"ל לא נראה לנו שהפסיפלורה נחשב כבעל גזע חלול. אמנם הרב ש"ז רווח הפנה את תשומת לבנו שהנידון בדברי המהר"י חאגיז הוא החציל (באנדיג'ן) וגם הוא צמח בעל גזע עם נקב קטן. בקשנו א"כ ממר מאיר פרנקל לברר תכונות הגזע של החציל, ונמצא שהחלק החיצוני של הגזע מעוצה וחלקו הפנימי ירוק (כגזע של צמח חד-שנתי). כאשר החציל חי בעודו מחובר לקרקע הגזע הינו קשה מאד, הן החלק החיצוני והן החלק הפנימי (ולכן הוא מסוגל לשאת את החצילים שהינם פירות כבדים מאד). לאחר ניתוקו מהאדמה והתייבשותו של הצמח - החלק המעוצה נשאר קשיח והחלק הירוק מתייבש ויוצר חלל גדול; וכנראה שמהר"ם חאגיז התכוון לחלל שבגזע החציל בעודו יבש. ומכל מקום, בוודאי שאין להשוות את החלל שבגזע החציל, שמגיע לקוטר של 0.5 ס"מ ויותר, לחלל של גזע הפסיפלורה שהוא כנקב שיוצרת מחט.

 

היוצא מכל הנ"ל, ישנה מחלוקת בין הפוסקים: לדעת החזו"א וההולכים בשיטתו צמחים המתקיימים כמה שנים נחשבים ירק רק אם כמה קריטריונים מצטרפים יחד: מוציא פרי תוך שנתו ואינו מתקיים יותר משלוש שנים (ואולי אף כשהיבול יורד בצורה משמעותית במשך השנים). לפי"ז צמח הפסיפלורה מתקיים שנים רבות ונותן יבול סביר במשך אותן שנים, אזי דינו כאילן ואסור באיסור ערלה. לדעת הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א (אמונת עתיך 10 עמ' 6) וכן נכתב בשם הראשון לציון הרה"ג עובדיה יוסף שליט"א (תנובות שדה שם) די בכך שהצמח ייתן פרי תוך שנה אחת מעת הזריעה ולכן צמח הפסיפלורה נחשב ירק ואין בו איסור ערלה.