ונטעתם כל עץ מאכל?

ונטעתם כל עץ מאכל?

זכינו בביאתנו לארץ לאפשרות אליה חלמו אלפי שנים, לנטוע עצים, עצי פרי, עצי סרק, המקשטים את נופי ארצנו, והמביאים לנו מזון בשפע ובטעמים נפלאים. קרבה שנת השבע, האם מותר לנטוע עצים אלו היום?

הרב יצחק גרינבלט | אלול תשע"ד

נטיעת העצים בארץ ישראל זכתה ליחס מיוחד. כבר במדרש אנו מוצאים: "כי תבואו אל הארץ ונטעתם", אמר להם הקב"ה לישראל אע"פ שתמצאו אותה מליאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר ונטעתם כל עץ מאכל, כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם" (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת קדושים סימן ח).

הפרחת השממון ובנין הארץ היא מצווה חשובה שזכינו אליה ודיונים רבים נערכו סביבה. מה הגדר של המצווה, מה הגדר של הנטיעה בה וכו'.

בשנה הקרובה, שנת השמיטה, אסור יהיה לנטוע עצים (אמנם מחלוקת ראשונים היא האם נטיעה בשנת השמיטה אסורה מהתורה (ר"ש ועו') או מדברי חכמים (ר"ת ועו'), אך מוסכם הדבר שאסור הדבר). לכן, ההזדמנות לנטועה היא לפני השמיטה, כל עוד הדבר מותר. אך עד מתי באמת מותר לנטוע בשנה זו השנה השישית?

הדין המקורי נמצא כבר במשנה במסכת שביעית שבה נאמר: אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלושים יום לפני ר"ה, ואם נטע או הבריך או הרכיב – יעקר... רבי יוסי ור"ש אומרים שתי שבתות"...

ועוד דעות מובאות במשנה, אך אנו פוסקים כדעה האחרונה שהבאנו, שמשמעותה לפי הגמרא (מסכת ר"ה) היא 44 ימים לפני ראש השנה. בטעם הדין של המשנה מצאנו מחלוקת ראשונים גדולה. לדעת רש"י ורבנו תם האיסור הוא שהעץ יקלט בקרקע בשביעית, ולכן אף אם נוטעו לפני השביעית יש בעיה שעצם הקליטה תהיה בשביעית. לעומת זאת הרמב"ם למד שהאיסור הוא משום מראית עין, שכן במניין שנות העץ יחשבו שהעץ ניטע בשמיטה. משמעות גדולה יש במחלוקת זו, שכן להלכה אנו פוסקים כרבי שמעון שאין כיום דין של תוספת שביעית הואיל ואנו פוסקים שתוספת שביעית היא הלכה למשה מסיני הקיימת רק בזמן שבית המקדש קיים. וממילא היינו חושבים שדין זה לא יהיה רלוונטי לגבינו, אך בעיון בשיטת הרמב"ם אנו מבינים שהבעיה שעליה דיברה המשנה קיימת למרות שאין דין תוספת שביעית. בעית מראית העין נובעת ממניין שנות הערלה של העץ, ולכן כאשר מדובר בעץ פרי, אם אנו רוצים שלא יחשבו שהעץ ניטע בשמיטה צריכים אנו להקדים את נטיעתו כדין המשנה 44 יום לפני ראש השנה. לעומת זאת לדעת רש"י ותוס' כיום אין סיבה להחמיר בדין זה ולדעתם האיסור יתחיל רק שבועיים לפני ראש השנה.

להלכה נפסק כשיטת הרמב"ם, אלא שכיום חשוב להתחשב במציאות. כיום רוב רובם של העצים מגיעים אלינו עם גוש אדמה וממילא העץ כבר נחשב קלוט, ולכן מספיק לו שלושים יום לפני ראש השנה ולא צריך 44 ימים. לפיכך, היום כבר בעצם עברנו את הזמן לכך, והיום בתוך ימי אלול כבר אסור יהיה לנטוע עצי פרי! אלא שעוד פרט חשוב לבדוק, האם העציץ בו היה העץ שאותו אנו רוצים לשתול היה מנוקב (בנקב של 2 ס"מ לפחות) שאם כן, כבר קודם לכן החל מניין הערלה, ואז לא יהיה צריך אפילו את החודש לפני ראש השנה ומותר יהיה לנטוע ממש עד ראש השנה!

לכן, הבא לקנות עץ פרי לשתילה, חשוב שיבדוק את הפרטים המעשיים האלו וכדאי שיתייעץ עם המכון לגבי מקום הקניה ושאר הפרטים.

לגבי עצי סרק, שאין בהם בעיה של ערלה, במצב זה לכאורה לפי הרמב"ם כלל לא תהיה בעיה, שאין מראית עין בכך (אולי מלבד לשיטת המהר"י קורקוס על הרמב"ם שהבעיה היא שהעץ נראה חדש) ואילו לרש"י ולבנו תם הדבר עדין צריך יהיה להחמיר, שכן הקליטה עדיין אסור שתהיה בשמיטה. אך להלכה, הרב קוק זצ"ל והגרש"ז אויירבך כתבו להחמיר כשיטת רש"י ור"ת והתירו לנטוע עצי סרק רק עד ט"ו באלול ואילו החזון איש היקל בכך ממש עד ערב ראש השנה. בקטיף שביעית כתב לכתחילה לסיים את נטיעת עצי הסרק גלויי השורש עד ט"ו באלול וכהוראת הגר"מ אליהו זצ"ל ובשעת הדחק עד ערב ראש השנה על פי החזון איש והגר"ש ישראלי זצ"ל. אך אם העצים נרכשו בתוך גוש אדמה הפותר את בעית הקליטה בשמיטה, לכל הדעות אפשר יהיה לנוטעם עד ערב ראש השנה.

טעמנו מנקודה אחת מתוך מכלול הדינים של הכנת הגינה והחקלאות לפני השמיטה. מומלץ מאוד (אולי אף יש חיוב בדבר על פי הרב כפי אהרן) ללמוד את ההלכות הנוהגות בזמן שבו אנו נמצאים, ואולי אפילו שלושים יום קודם (כדברי הגר"מ אליהו זצ"ל) וכך נדע להתכונן נכון לשמיטה.

שנזכה לשנה של התעלות ושל בניה ומתוך השמיטה הזו נזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן.