שמיטת כספים, מהפכה חברתית לאומית יהודית

שמיטת כספים, מהפכה חברתית לאומית יהודית

מעבר לעצם חשיבות קיום מצות "שמיטת כספים" הנוהגת כיום מדרבנן, אנו מאמינים שאם נעבוד ברצינות ובמסירות, נוכל מתוך קיומה של מצוה זו לפתוח פתח למהלך חברתי, כלכלי, כלל ארצי שיאפשר למשפחות רבות מאוד במדינה שנקלעו למצוקה כלכלית, שקעו בחובות כבדים והפכו להיות "עבדים" ללווים בבחינת "עבד לווה לאיש מלווה", לצאת ממצוקותיהן

הרב יגאל קמינצקי |

ש.  שמעתי על המבצע החדש שלכם: "שמיטת כספים" עם "נדיבי ארץ", הקרן הישראלית לשמיטת כספים. מה יש לכם לחדש במצוה זו בימינו?

ת. ברצוננו להחזיר עטרה של מצווה זו ליושנה, ומעבר לעצם חשיבות קיום מצות "שמיטת כספים" הנוהגת כיום מדרבנן, אנו מאמינים שאם נעבוד ברצינות ובמסירות, נוכל מתוך קיומה של מצוה זו לפתוח פתח למהלך חברתי, כלכלי, כלל ארצי שיאפשר למשפחות רבות מאוד במדינה שנקלעו למצוקה כלכלית, שקעו בחובות כבדים והפכו להיות "עבדים" ללווים בבחינת "עבד לווה לאיש מלווה", לצאת ממצוקותיהן. שנת השמיטה הינה הזדמנות מיוחדת לממש את הערבות ההדדית ואת האידיאל הנפלא הזה.

 

ש.  האם הרב בטוח שמדובר במצווה השייכת לימינו והרי בקושי שמענו עליה, וודאי שלא ראינו מי שמקיים מצוה זו הלכה למעשה!

ת.  בדיוק על האי קא בכינן, על זה אנו מיצרים ודואבים. על שמיטת קרקעות, הנוגעת כיום לצבור יחסית קטן של חקלאים [כ- 1.8% מכלל האוכלוסיה], נשברו אלפי קולמוסין ונעו וזעו אמות הסיפים ואילו אל מול מצווה זו של שמיטת כספים, הנוגעת למאות אלפים, הנמצאים במצוקה קשה וכורעים תחת נטל החובות, אנו נאלמים דום ומחשים.

 

ש.  מדוע לחדש מצוה שהלל הזקן ראה לנכון לבטלה בעזרת "פרוזבול", האם אתם גדולים וצדיקים יותר מהלל הזקן, או אולי מכירים את המציאות טוב ממנו?!

ת.  אדרבה הלל הזקן בעצמו תיקן את התקנה, כדי ליישם את רצון התורה שאנשים ילוו אלו לאלו. ברור לנו כמו שהיה ברור להלל, שרצון התורה הוא שההלוואות תשמטנה בסוף השביעית לטובת צבור הנזקקים. תקנת ה"פרוזבול" של הלל נבעה מאילוץ, בשל אנשים שהפסיקו להלוות מתוך חשש לעתיד הלוואתם, דבר שהתורה כבר חששה והזהירה מפניו: "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו" דברים פרק טו] וכך במקום ששמיטת כספים תסייע לנזקקים, היא הכבידה עליהם ומנעה מהם הלוואות, כשעפ"י התורה, הלוואה ליהודי כדי לסייע בידו לעמוד על הרגליים לפני שהוא נופל, זו מצוות הצדקה היותר נעלית.

יחד עם זאת החובה המוטלת עלינו היא להתקדם להשתפר ולהשתכלל בכל תחום ובכל מצוה. תפקידנו הוא לתקן עולם במלכות שדי, להשתדל לקיים את הרצון האלוקי בצורתו השלמה, כולל מצוה זו. יש לציין  שקיום מצות שמיטת כספים בזמן הזה, אינה "המצאה" שלנו וכבר כתב על כך ר' יהונתן אייבשיץ: "מהראוי והיפה לנו לשמור שמיטת כספים בזמן הזה" ["אורים ותומים" ס"ז א']. וכן כתב ה"בן איש חי": "יש נוהגים להלוות לחבר סך, מה שעליו לא יחול הפרוזבול וכך הלווה ישמח במעות אלו והמלווה ישמח במצות שמיטת כספים שקיים אותה בפועל. [פרשת כי תבוא א'].

 

אני בטוח שאם נצליח בע"ה בדרכנו, הלל הזקן ישמח בשמים ויתענג על כך, ואפילו יאמר לנו "ישר כוח" גדול על שהצלחנו ליישם את מגמתו.

 

ש.  הרב ודאי יודעשכללי המסחר וה"שוק" נשתנו לבלי הכר מתקופת חז"ל ועד לימינו, כמו למשל שמרבית ההלוואות הקיימות היום בשוק הינן עסקיות. האם לאור זה, שמיטת כספים רלוונטית עדיין לימינו?

ת.גם אם הפרקטיקה השתנתה, העקרונות ההלכתיים, מוסרים, ערכיים נשארו תקפים. יתירה מכך במציאות שלנו שהפערים החברתיים בחברה הישראלית כל כך גדולים, אנו נזקקים להם ביתר תוקף ועוז.

 

ש.אולי הרב יכול להסביר לי כיצד השיטה של "נדיבי ארץ" אמורה לפעול.

ת. כידוע הלל תקן פרוזבול, שעניינו, העברת החובות לבין הדין, עליהם לא חלה חובת שמיטת כספים. המצטרף לקרן "נדיבי ארץ" חותם על פרוזבול בו הוא מקנה את חובותיו לבית דין גדול [בראשות הרבנים הגאונים יעקב אריאל, דב ליאור, ז"נ גולדברג, יהודה עמיחי ושמואל אליהו שליט"א] פרט להלואה אחת אותה הוא נותן לקרן "נדיבי ארץ", ומתנה שהלוואה זו תשמט.

 

ש. למי אמורים לתת הלוואה זו?

ת.  למספר אנשים נאמנים שקרן "נדיבי ארץ" מינתה והם יעבירו  את הכספים ליעדם.

 

ש.  האם אותם אנשים שהקרן מינתה, הם נזקקים בעצמם?

ת.  לאו דווקא,

 

ש.  א"כ איזו מין הלוואת לנזקקים היא זו, ואיזו שמיטת כספים יש בזה?

ת.  עפ"י ההלכה, שמיטת כספים חלה על כל הלוואה וע"כ היא חלה גם במקרה זה.

 

ש.  האם אין כאן פתח להתנהלות בלתי מוסרית שגם הלוואות שניתנו לעשירים וכן  לבנקים, תישמטנה?!

ת.  אכן בין השאר לצורך זה קיים פרוזבול. כמו כן עפ"י התורה, גם ללא פרוזבול, לווה שיכול  להחזיר את חובו, חייב מצידו מבחינה מוסרית תורנית, לעשות כל מאמץ להחזיר את החוב, ושלא יתקיים בו "לווה רשע ולא משלם". על הלווה העשיר להציע למלווה להחזיר את החוב ועל המלווה לומר ללווה: "משמט אני לך את החוב" כשעל העשיר לומר למלווה: "אעפ"כ אני משיב את חובי" ולהשיב את חובו. עיקר מגמת התורה בשמיטת כספים היא לשמט חובות של נזקקים שאין להם היכולת להשיב את החוב.

 

ש.  מה הכוונה לעשות עם הלוואות אלו?

ת.  ההלוואות תינתנה לחברי הוועדה הציבורית שנתמנתה ע"י הקרן ושמטרותיה הן, ניהול תקין של הקרן וחלוקת הכסף למשפחות שבאמת נזקקות לכך, תוך חשיבה שיקומית, עפ"י קריטריונים שהועדה תקבע.

 

ש.  האמת שאני כבר די מבולבל, האם מדובר במצוות "שמיטת כספים", או בצדקה?

ת.  גם זה וגם זה. בחד מחתא אתה יכול לזכות בשתי מצוות, שמיטת כספים וצדקה.

 

ש.  לאחר שהבנתי את העיקרון עדיין לא ברור לי מדוע לתת את ההלוואה דרך קרן "נדיבי ארץ", ולא שכל אחד יתן בעצמו הלוואה לנזקק כל שהוא, לפני סיום שנת השמיטה וישמט חוב זה? דרך אגב, הרב בבית הכנסת שלנו מאד התלהב מהרעיון שלכם והציע לאור זאת לגבאים, לגייס כספים לטובת הגמ"ח של ביהכ"נ עפ"י דרככם, בטענה ש"עניי עירך קודמים", כך שלא ברור לי מדוע להעדיף את "נדיבי ארץ" על פני גמחי"ם אחרים המצויים בארץ למאות ואלפים?

ת.  חשוב לנו לקיים את המצוה ברמה היותר שלמה. באופן המדובר, אנחנו לוקחים אחריות על כלל עם ישראל ודואגים למימושה של מצוה זו עפ"י המגמה האלוקית היותר פנימית והיותר מקיפה שבה. שנת שמיטה זו היא הזדמנות להעצים ולמנף את מצוות "שמיטת כספים" זו לעשייה חברתית לאומית, מתוך קריאה  בשם ה', באופן שתכלול ותקיף צבור רחב ככל הניתן, גופים חברתיים, גופים כלכליים כבנקים, משרד הרווחה, אגפי הרווחה בעיריות, וכו' ותציב את התפישה החברתית האלוקית במרכז ההוויה של מדינת ישראל, כשכל שבע שנים המדינה כולה ברמת הכלל והפרט, נערכת לשמיטת כספים ולחילוץ ושיקום אלפי משפחות ממצוקותיהן. הפעילות והניסיון הרב שהצטבר בארגון "פעמונים", מוכיח שהדבר ניתן לביצוע. אני חייב לציין שבשטח ישנה התעוררות גדולה מציבור רחב ומגוון, מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, גופים כלכליים וחברתיים ואנשים פרטיים. אני פונה בקריאה גדולה לכולנו לקחת אחריות על כלל ישראל, להביט על הדברים ב"גדלות" ולפעול יחד עם "נדיבי ארץ". ישנה אמנם דרך נוספת מקומית, נקודתית כפי שציינת, אך כל אחד מבין שהדרך הלאומית, המקיפה יותר והכוללת יותר, עדיפה.

 

ש. האם אתה יכול להרחיב מעט על התפישה החברתית האלוקית שציינת?

ת. תפישה התורה אינה תפישה סוציאליסטית. התורה אינה דורשת שוויוניות, זה בניגוד לטבע האדם. [ראו למשל את האידיאל של "עבוד כפי יכולתך קבל לפי צרכיך", ש"עבד" בשעתו ועם השנים הוא הולך ונשחק עד דק.] התורה מכירה בכך שלכל אדם יש את הכישרונות שלו, את היכולות שלו ואת כוחות החיים שלו ושאיפת התורה שכל אדם ימצה את מירב כוחותיו וכישרונותיו, לטובתו ולטובת החברה כולה.

 

ש.  אם לטענתך תפישת התורה אינה סוציאליסטית ובמקביל היא מאפשרת לכל אחד להרוויח ככל יכולתו האם ניתן להסיק מכך שבעצם התורה דוגלת בשיטה הקפיטליסטית, שכל אחד עובד ומשתכר ללא חשבון וכך גם לה יש חלק בהרחבת הפערים בחברה?!

ת.  ח"ו, אין בכוונת התורה לאמץ את התפישה הקפיטליסטית הקלאסית, להיפך, התורה יוצאת חוצץ כנגד הקפיטליזם הדורסני המתגלה היום בכל שחיתותו, המאליל את הכסף והחומרנות על חשבון המוסר והערכים, מביא להשחתת המידות, להעמקת פערים בין השכבות השונות, לשעבוד של לווים רבים בבחינת "עבד לווה לאיש מלוה", התעמרות בחלשים ועוד.

 

ש.  אם תפישת התורה אינה סוציאליסטית ואינה קפיטליסטית, מהי כן שיטתה החברתית?

ת.  התורה מאפשרת לכל אחד להתעשר [ביושר כמובן], כמובא בספר דברים ח: "פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת: ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה": אך אסור שכל זה ישחית את מידותיך ויעביר אותך על דעתך ודעת קונך: "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים: ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה": אלא עליך לזכור מאין באת ומה מקור הכוח והעושר שלך: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה": ידיעה זו שהעושר שבידך שייך בעצם לרבש"ע מחייבת: ככל שאתה מרובה יותר בנכסים, כך האחריות שלך כלפי הזולת, החברה עם ישראל ועוד יותר כלפי הרבש"ע, גדולה יותר. זה אומר שגם העשירים הינם בגדר "נזקקים", לממש את ההכרה והתובנה שהכסף שייך לרבש"ע ומתוך כך לחלק את כספו כנדרש עפ"י התורה באופן היותר שלם,  ולקיים בכך ולו במעט, את דברי הנביא ישעיהו: ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו. [פרק ב' ,יח'-כ].

 

ש.  מה הם החיובים שלי עפ"י התורה, לאור העובדה שרכושי שייך לרבש"ע?

ת.  עובדה זו מחייבת כל אחד מאתנו לקיום את השכבות החלשות מחד ודאגה לעולם הרוח והערכים מאידך. הנתינה לנזקקים: מעשר עני, לקט שכחה ופאה, הפקרת הקרקע והפירות בשנת השמיטה, שמיטת כספים, השבת הקרקעות [אמצעי היצור] ביובל, לבעלים המקוריים, כך העוני לא מונצח ולא עובר בירושה מדור לדור ומאפשר לכל משפחה ושבט לפתוח "דף חדש" אחת לחמישים שנה. נתינת הלוואה ליהודי ללא ריבית וכו'. במקביל עלינו לדאוג לאנשי התורה והרוח, המחנכים, ועובדי הקודש העסוקים כל הזמן בשימור הרוח והמוסר ["יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה ילמדו מפיהו כי מלאך ה' צבאו-ת הוא"]. חובה זו כוללת מצוות כמו מעשר ללוי, ותרומה לכהן, ומתנות כהונה ועוד. מימוש חובות אלו מבטיח שבמרוץ המטורף של החיים אחר הכסף, החומרנות, והחמדנות, נשאר שפויים, אנושיים ומוסריים ולא נהפוך למושחתים וכהי חושים. כך נבנה חברה ערכית יותר, תורנית יותר ומוסרית יותר.

 

ש. האם ישנם הבדלים מהותיים נוספים בין הרעיון החברתי של התורה לזה שאנו מכירים?

ת.  ודאי. בניגוד לתפישה המערבית הקלאסית היונק מהתפישה הנוצרית, לפיה העזרה לזולת נובעת מחמלה ורחמים, התפישה החברתית של התורה הינה פנימית יותר והרבה יותר עמוקה. ערבות הדדית! כל ישראל ערבין זה בזה. ערבות שהינה פועל יוצא של "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". אנחנו חטיבה אחת, אורגאניזם אחד, שכל מרכיב בו אחראי וערב לכלל. אחדות זו נובעת מאחדות הבורא. מצאנו במסכת ברכות דף ו':  "הני תפילין דמרי עלמא  מה כתיב בהו [מה כתוב בתפילין שהקב"ה מניח]? ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ...אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. כבני האלוקים ["בנים אתם לה' אלוקיכם", "ובני עליון כולכם"] וכחלק מהאלוקות עצמה ["אני אמרתי אלוהים אתם"] אף אנו אחד!

 

ש. מהו הביטוי המעשי של כל ישראל ערבין זה בזה?

ת. תפישת זו קובעת שכאשר פלוני חסר משהו, אני חסר! וכך מובא במסכת ראש השנה דף כט/א: כל הברכות כולן [חוץ מברכות הנהנין], אף על פי שיצא [ידי חובה], מוציא [אחרים שלא קיימו עדיין את המצוה], ומסביר רש"י במקום: שהרי כל ישראל ערבין זה בזה למצוות. וכן בתוי"ט מסכת ראש השנה פרק ג משנה ח: ברכת המצוות כל ישראל ערבין זה בזה, ולפיכך אע"פ שהוא יצא לעצמו מוציא לאחרים כדי לצאת ידי ערבותו. כלומר כל עוד ישנו יהודי שלא קיים את המצווה אני חסר כי אני ערב לו. כאשר ישנו יהודי אחד שנזקק וחסר, אני חסר! כולנו אורגניזם אחד וכשם שכשאחד מאברי הגוף נפגע כל הגוף חסר, כך מצוקה של יהודי אחד היא בעיה אמיתית של כולנו, ק"ו מצוקה של יהודים רבים.

 

ש.  מה נעשה עד היום בפועל כדי להפוך את מצוות שמיטת כספים זו למהלך חברתי כולל ?

ת.  עד היום חברו יחדיו למהלך זה גופים כלכליים וחברתיים רבים וכן אנשים רבים בעלי עמדה והשפעה, מכל גווני הקשת של החברה הישראלית אשר מביעים את תמיכתם הנלהבת למהלך זה ומסייעים לנו ככל לממשו. במקביל הצטרפו למהלך זה מאות רבנים שהבינו את הפוטנציאל האדיר הגלום בו. אנו מצידנו ממשיכים לעשות נפשות לרעיון זה וממשיכים לפרסמו בכלי התקשורת ובכל פורום אפשרי. כמו כן בעזרת שיתוף פעולה של הקרן עם "ירחי כלה" ו"מרימים את הדגל" מתקיימים בארץ כמאה כינוסי תשובה וגאולה כשנושא זה מוצג בהם בהרחבה. אני מאמין באמונה שלמה שאם הצבור המאמין יהיה שותף נאמן  למהלך זה, נוכל בע"ה להוביל את כלל הצבור למהלך נפלא זה ולהציב את התפישה החברתית האלוקית במרכז ההוויה הישראלית.

 

ש.  אתה יכול לומר לי אילו גופים הסכימו לתמוך במהלך זה ולסייע לו?

ת.  אציין רק חלק מן הגופים: מכון התורה והארץ, פעמונים, מעגלי צדק, מרימים את הדגל, גשר, מהות, מועצת יש"ע, צהר, בני עקיבא, עזרא, אריאל, אמנה, בת עמי, ועד מתיישבי גוש קטיף ועוד. [אני שמח שלאנשי גוש קטיף ול"רוח" גוש קטיף חלק נכבד ביוזמה לאומית זו].

בנוסף, ישנם בנקים מסויימים שהסכימו לשתף עמנו פעולה ולמחוק חובות למשפחות במצוקה שהבנקים נושים בהם ושמוכנות להיכנס להליך שיקומי. משפחות אלו תבחרנה במשותף ע"י הבנקים והוועדה הציבורית.