שמיטת כספים למהדרין– ריאליה או אוטופיה?!

שמיטת כספים למהדרין– ריאליה או אוטופיה?!

את ראש החץ ביצירת התהליך המחודש והמקודש של שמיטת כספיים למהדרין התשס'ח, בונה בטבעיותו ובאצילותו 'מכון התורה והארץ' של גוש קטיף, ביחד ובמשולב עם 'פעמונים' שכבר התמחו בעזרה לשכבות החלשות של האוכלוסיה.

הרב אלישע וישליצקי | כסליו תשע"ד

א. תורת הסיכויים

במילים אלו, תורת הסיכויים, הוגדר אחד הנושאים בלימוד המשותף במסגרת סמינריון המשפט העברי, נצרת עילית, (ז-ט בתמוז, שנת התשס"ח) בראשותו של הרב פרופ' נחום רקובר שליט"א.

מפגש זה שכלל גם משפטנים וכלכלנים ומשפחותיהם, כמוהו כמודל טבעי אשר יכול להתרחש ברחבי העם והארץ, ואין הדבר תלוי אלא בנו, בחסדי השם אלקי ישראל.

את המפגש, יכול אדם שטחי שכמוני, לערוך במצב של צופה מבחוץ. וכדרכם של עיתונאים המשתלטים על חירותי, ומשעבדים אותי לדרכם – בשאלה הנצחית: 'מה הסיכוי'? נוח לי יותר להיות ממלכי החשבון של הסיכויים, מה שמותיר אותי פאסיבי, בלא צורך להתאמץ ולבדוק לעומק במה מדובר, ואם בכלל להירתם למשימה.

 

ב. תורת המאמצים

לעומת זאת, המאמץ ומבחניו, הם מפגש מסוג אחר לחלוטין. ממש כפי שראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות אלו לאלו ( גיטין לו), לפיכך עוברים על מה שכתוב בתורה דברים טו, ט:

השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר קרבה שנת-השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל-ד' והיה בך חטא

עם ביטויים יחודיים אלו 'בליעל' וכן 'והיה בך חטא', איני יכול להרשות לעצמי להישאר מחוץ למעגל הבירור וההירתמות.

'לפום צערא אגרא' (פרקי אבות ה) הוא קנה המידה המרכזי שהנפש נבחנת בו – ועל פיו היא משקיעה ללא היסוס וללא לאות. הישגיה, תוצאותיה ורווחיה, אינם העיקר, כנאמר 'לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה' (אבות פ"ב מי"ח).

 

ג. גיבורי כח

המאמצים הגדולים בשנת השמיטה, מוארים בדברי חז'ל על פי הכתובים: 'גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו' (תהילים קג,  כ; וילקוט שמעוני שם).

מושג זה של 'גיבורי כוח' במהותו נכרך לעניין השמיטה בסוגיית החקלאים ועמידתם במבחן. חז'ל מבססים קביעה זו על הביטוי 'דברו' הנזכר בתהילים ואשר דומה ל'דבר' המופיע באחד מפרקי השמיטה 'וזה דבר השמיטה' (דברים טו, א). שם מדובר בשמיטת כספים ומזה למדו חז'ל על הקשר לשמיטת קרקעות.

ואולי בדורנו, ברורים הדברים וחדים כתער, שהרי לשם ההתגברות והגבורה ביחס לממון, כסף, רווחים עושר וכיוצ"ב נדרשות תעצומות נפש לא פחות משמיטת הקרקע, ואולי... לחלק מאתנו – אף יותר.

השחרור מהשעבוד ל'תורת הסיכויים' והמעבר ל'תורת המאמצים' ע"י גיבורי הכוח – קשור אפוא לציר הפנימי של השמיטה בתחום הכספי.

 

ד. לא להיות בני-בליעל

ברמה התורנית-מוסרית-לאומית, נמצאת שמיטת כספים ברובד העליון, מפני שיש בה אפשרות לתת צדקה במדרגתה העליונה (רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה'ז):

שמונה מעלות זה בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה – זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו.

אבל כאשר איני מבין מי הוא אחי ומה הפרוש 'כי ימוך אחיך' ומתעלם מן הצדקה – אז מכנה אותי הכתוב – על פי הבנת חז'ל – 'בליעל' (כתובות סה ומדרש ספרי לדברים טו, ג)

והדרך להימנע מכישלון, מהתעלמות כזאת, היא להשתחרר מ'אלילי כספו ואלילי זהבו' ולהשליך אותם. זוהי נבואת ישעיהו העוסקת באלילות האדם ובשעבודו לכשרונותיו ולהישגיו. הנבואה מבררת כי בחבלי משיח, תילחם ההנהגה האלוקית בגילוייה של אלילות זו. (ישעיהו ב, ו-כב, ומדרש ספרי להאזינו 'שמנתָ' סוטה פ"ד מ"ב, ור'י אברבנאל לישעיהו שם).

הדרך להתנקות מאלילות הכסף והרווחים, תיעשה אפוא על ידי ההתנתקות מייחוס החשיבות המלאכותית והמזויפת סביב העושר החיצוני, וכן בניית הנפש כמו זו של 'השמח בחלקו', הנותנת מעושרה לאחרים (פרקי אבות פ"ד מ"א ונדרים נ ר' עקיבא ורחל).

 

ה. רוח טהרה ציבורית – לאומית 

חלון ההזדמנויות הנפתח בשנת השמיטה, אינו מתקיים רק ברשות הפרט הנגאל מהממד האגואיסטי שלו (על פי 'בסוד היחיד והיחד' עמ' 349-345), אלא צריך להתפתח כציר מרכזי בחיים הציבוריים.

אם ניתן משמעות ציבורית לתקנתו של הלל הזקן, אז תנשב במחוזותינו רוח טהרה של ערבות הדדית, ומהפך חברתי מוסרי לאומי לא יאחר לבוא.

הפרוזבול שתיקן הלל יוצר קשר בין חובות פרטיים לבין אחריותו של בית דין חשוב וגדול (גטין לו), ומתוך כך, גם לחתימתם של אנשים רבים - מעין בית דין - בכל אתר (הרחבה בספר משנת השמיטה, לזכר מו"ר הרב יחזקאל דאום זצ'ל מעמ' 600 ואילך).

מכוח האווירה הציבורית נוכל לשים בראש מעיינינו, בראש סדר העדיפות שלנו, את הרצון לחזק ידם של אחינו ולמחוק חובות ופריסת חובות, לבטל ריביות וכיו"ב,  ובכך נוכל להציל מאות אלפי משפחות. זו תהא גם תקנה והצלה לעשירים (כדברי רש"י בגיטין שם).

 

ו. חיבורי כוחות

מהלך התיקון והטהרה של שמיטת הכספים למהדרין – מצריך חיבור מהותי וממשי של כוחות הנצרך כל כך לימי 'בין המצרים', ושייך לדמותו של אליהו הנביא כמתואר בנבואת מלאכי (פרק ג), והוא כאוויר לנשימה בטלטלות ובסערות של השנים האחרונות.

הבנקים והציבור, הרבנים, המשפטנים והכלכלנים, עמך בית ישראל, עשירון עליון של אנשי גוש קטיף ושדרות ועכו, יפו וקרית שמונה, ועשירון תחתון של אנשים כמוני שעדיין לא מימשו את השחרור מהשעבוד לכסף - כל אלה צריכים לחבור יחד, כדי לממש את אפשרות של שמיטת כספים למהדרין ה'תשס"ח. ולא בכדי רואה 'אור החיים' הקדוש, שיום פטירתו חל בי"ד בתמוז, את הטהרה הציבורית בעניין שמיטת כספים כפתח משמעותי לגאולת ישראל (דברים טו, אוה"ח ז-יא).

 

ז. התורה והעם והארץ – ואוצרותיהם

את ראש החץ ביצירת התהליך המחודש והמקודש של שמיטת כספיים למהדרין התשס'ח, בונה בטבעיותו ובאצילותו 'מכון התורה והארץ' של גוש קטיף, ביחד ובמשולב עם 'פעמונים' שכבר התמחו בעזרה לשכבות החלשות של האוכלוסיה.

הרצון לחבר תורה וחיים, אמונה וכוחות הנפש, מוסריות פרטית וציבורית, רשות היחיד ורשות הרבים – בגבורה ובמסירות ובהידור - הוא חלק מהותי בסודם של יראי ה', עקורי ונחרבי גוש קטיף אשר רוחם לא נפלה והאידיאלים שלהם – רק התעצמו.

המוכנות לשים כתף יחד עם רבבות עמך בית ישראל, לנפץ את 'תורת הסיכויים' ולהרים דגל ציון וירושלים ב'תורת המאמצים', היא אות ומופת לכולנו, ומי שרואה אותם במאמציהם הטהורים, אינו יכול שלא להצטרף אליהם.

הפרטים המעשיים הקשורים במהלך זה, הן בכיוון החיבור עם הבנקים, והן באמצעות יוזמות נוספות, יפורסמו בקרב הציבור הרחב, 'ואיש לרעהו יעזרו' (ישעיהו מא).

ונוכל להיות כאיש אחד, 'גיבורי כח עושי דברו', ולנקות את הנפש ולנצח במלחמת המצווה נגד צוררי הנפש הישראלית הרוצים לקלקל את מידותינו, אבל אנחנו 'בשם ה' נזכיר', וננקום את נקמת ה' מכל אויבי ישראל, ונהיה מ'אוהביו כצאת השמש בגבורתו' (שופטים ה, נא).

ו'אם תרצו, אין זו אגדה' – אפשר להחיות משפט זה גם אחרי מאה שנה, ולצקת את מהותו בתוכנו, ראשית צמיחת גאולתנו, ולהיות שותפים במהפך המוסרי-לאומי בחבלי משיח.