מה נאכל בשנה השביעית?

מה נאכל בשנה השביעית?

שנת השמיטה בפתח, והנה פורצים ועולים שוב הדיונים הגדולים, היתר מכירה – אוצר בית דין? מה עושים? כיצד יעשה האזרח הפשוט שאין ידו משיגה בנבכי הסוגיות והפלפולים בנושאים אלו?

הרב יצחק גרינבלט | אב תשע"ד

בכל שנה עולות השאלות שוב ושוב, מה לעשות? אוצר בית דין? היתר מכירה? אך אין להתעלם מכך שהשאלה שבה פתחנו בכותרת היא מתחילה בפסוק, שאלה של תורה ותשובה של תורה יש בה, תשובה שיכולים אנו לראות בשטח, ברכת ה'. אלא שדורנו השאלה קיבלה לבוש חדש והוא הצרכן. בתורה השאלה מופיעה בפיו של החקלאי שמתפרנס מגידולי ידיו, אך לאזרח הפשוט השאלה מתעוררת באופן אחר. השוק רגיל כיום לאוכל מגוון, למוצרים רבים ובעלי רמה גבוהה של טריות וכו', ובשנת השמיטה שואל האזרח מה לרכוש? מה העדיפות? ואולי גם האם אפשר יהיה לרכוש את הפירות והירקות הרגילים באותם המקומות שבהם הוא רוכש בכל השנים?

הפתרון המוצע על ידי מכון התורה והארץ הוא "אוצר הארץ", שבו מושקע מאמץ רב, משאבים רבים ובניה של מערכת מורכבת וענפה, אך למה זקוקים אנו לו?

אחד הדיונים הגדולים שנערכו בדורות האחרונים הוא סביב היתר המכירה, היו שתמכו בו והיו ששללו אותו, היו שתמכו בו בשעת דחק והיו שתמכו בו בשתי ידיים. באתר ובספרים השונים אפשר יהיה לראות את הפולמוס שהיה ושקיים בנושא, ואין כאן המקום להיכנס אליו. אלא שדומה שגם הפתרון האחר המוצע, אוצר בית דין, לא פשוט כל כך.

הפתרון של אוצר בית דין מבוסס על תוספתא בשביעית המתארת את התהליך שנעשה על ידי בית הדין ועל דברי הרמב"ן שהסבירו אותה. אלא, שכבר רבים העלו את הדיון בעניין בשאלה, מדוע ראשונים רבים לא הזכירו את התוספתא הזו? ביניהם ראש וראשון לכל ההלכות הקשורות לארץ – הרמב"ם? והסברים שונים נאמרו בדבר. הגר"מ אליהו זצ"ל במאמרו על אוצר בית דין (ספר מאמר מרדכי ושבתה הארץ) סובר שהרמב"ם לא קיבל את דברי התוספתא, ולפי דרכו אין כלל מקום להיתר זה, לעומתו ישנם מגדולי הפוסקים (הגר"ש ישראל זצ"ל ועוד) שעמלו ליישב שגם לרמב"ם היתר זה קיים. דומה שדיון זה מעיב על פתרון זה של אוצר בית דין. אך נקודות נוספות קיימות, המקשות על הנושא, כגון השוני של אוצר בית דין המתנהל כיום ממה שהיה בתוספתא, אופן אספקתו (שאסור בסחורה וכו') ועוד. וכך מסכם הגר"מ אליהו את דבריו: "ומכל מקום, אף שדעתי מעולם לא היתה נוחה בדין זה של אוצר בית דין בימינו, הצנעתי את דעתי משום הנח להם לישראל, וכיום דעתי שעדיף לקנות דרך אוצר בית דין מאשר לקנות ישרות ירקנים שאינם יודעים את דין "הבלעה" בשביעית. ומביא הוא בהמשך דברים שיש להיזהר כשקונים על ידי אוצר בית דין. בשל בעיות אלו ואחרות היו שטענו שעדיף לרכוש מהיתר מכירה (הגר"ע יוסף זצ"ל) מאשר להשתמש באוצר בית דין.

לעומת זאת, גם להיתר המכירה היו וקיימות בעיות לא פשוטות, כגון עצם התרתו הנתון במחלוקת גדולה באיסור לא תחונם, ועד הפרטים המעשיים של הקפדה על המלאכות שהיתר זה יכול לייצר. אמנם קיצרתי בבעיות של היתר המכירה, שכן הנטיה המפורסמת היא להעדיף את אוצר בית הדין, ואילו בחסרונות של היתר המכירה רבים העוסקים בהם ואף שוללים את קיומו מכל וכל.

אז מה עושים?

רבים מן הפוסקים שלא מקבלים את היתר המכירה, משתדלים למצוא פתרונות שאינם קשורים לגידולים של יהודים בארץ (יבוא) או גידולים לפני השמיטה (שנה שישית) ומה שאין אפשרות, אוצר בית דין. לעומת זאת יש המתירים דווקא היתר מכירה ואף בורחים מאוצר בית דין בשל הבעיות השונות, וישנם שטוענים שעדיף לשלב את הדברים, את ההיתרים וכך להגיע למצב הטוב ביותר (הגר"מ אליהו זצ"ל) כגון אוצר בית דין וגם היתר מכירה בערבה דרומית ועוד.

מכון התורה והארץ יצר מערכת שתפקידה לעזור לנו האזרח הפשוט לחיות בפשטות בשמיטה בדרך הנכונה ביותר, ולרכוש ירקות ופירות לפי הדירוג ההלכתי הברור והפשוט ביותר. אך לא רק בבנית דירוג עסקו במכון, אלא מעבר לכך, בבניה של מערכת שיווק שתהיה זמינה בכל מקום ולכל דורש. ממש כמו קרן המעשרות שעוזרת כל כך לכל אחד בהפרשת תרומות ומעשרות, כך אוצר הארץ מהווה פתרון לקניה בשמיטה. הרשמו עוד היום לאוצר הארץ ונזכה יחד לשמיטה למהדרין.