דיני שביעית בשנה השמינית

דיני שביעית בשנה השמינית

פסקי הלכות-דיני שביעית בשנה השמינית

מאת רבני המכון | אב-אלול תשס"ח

 

פירות האילן בשנה השמינית

א.פירות האילן שהגיעו לשליש בשנה השביעית – יש להם קדושת שביעית גם בשנה השמינית.

ב.שטח המטעים והגינות שיש בהם פירות שביעית הוא הפקר בשנה השמינית רק עד זמן רביעה שניה, שהוא בין כ"ג במרחשון תשס"ט לר"ח כסלו תשס"ט. לאחר זמן זה מותר לנעול את הגינה או המטע, ולקיים את מצוות ההפקר בהוצאת הפירות החוצה.

ג.זמן הביעור של רוב סוגי הפירות הוא בשנה השמינית. הזמנים מפורטים בלוח זמני הביעור בספר 'קטיף שביעית, עמ' 389.

ד.הזמן בו נגמרים הפירות שיש בהם קדושת שביעית מפורט בלוח הנספח לספר 'קטיף שביעית' עמ' 387.

ירקות ופירות האדמה בשנה השמינית

ה.ירקות ופירות האדמה שנקטפו בשנה השביעית – יש להם קדושת שביעית מעיקר הדין. פירות האדמה שנקטפו בשנה השמינית אך רוב גידולם היה בשנה השביעית – יש בהם קדושת שביעית מדרבנן. (אם אין בהם איסור ספיחין).

ו.איסור ספיחין נוהג גם בתחילת השנה השמינית. ירקות ופירות האדמה שידוע שנקטפו בשנה השביעית, במקומות בהם נוהג איסור ספיחין – אסורים באכילה לעולם.

ז.פירות האדמה שידוע שנקטפו בשנה השמינית או שמקורם אינו ידוע – אסורים באכילה עד שיגיע הראשון מבין המועדים הבאים:

1. שפירות אדמה חדשים ממין זה יגדלו במקום המקדים ביותר בארץ. בסוגי הירקות הצומחים מהר ושאינם משתמרים זמן רב – זמן זה הוא שלושה ימים.

2. שרוב גידולו של פרי אדמה זה יהיה בשנה השמינית. הרוב המדובר צריך שיהיה בחלק הנאכל, שהוא הפרי, ואין צורך בכך שרוב הגידול יהיה בצמח.

3. חנוכה של השנה השמינית.

ח.במינים עמידים (כגון: גזר, בצל או תפו"א) יש להחמיר ולברר מתי היבול בשווקים הוא כזה שרוב גידולו ולקיטתו היו בשנה השמינית. ולמעשה יש לשאול שאלת חכם.

ט.גידולי הגרגרים (תבואה וקטניות), שלב הגידול הקובע בהם בשנה השמינית – הן לאיסור ספיחין והן לקדושת שביעית – הוא שליש הגידול. ובמצב של ספק דינם כמו פירות האדמה.

י.היתר הספיחין בשנה השמינית חל גם על מה שידוע שנזרע בשמיטה באיסור.

יא.זמן היתר הספיחין במינים השונים מפורט בלוח הנספח לספר 'קטיף שביעית' עמ' 389.

יב.כאשר מדובר באדמות שנמכרו לגוי עפ"י היתר המכירה – יש מקום לסמוך על הדעות המתירות את כל הירקות מיד, גם לאלו שאינם נוהגים עפ"י היתר זה, למעט בצל ושום.

תרו"מ בשנה השמינית

יג.פירות האילן שגדלו בקרקעות שלא נמכרו לגוי, והגיעו ל"עונת המעשרות" בתחילת השנה השמינית לפני ט"ו בשבט – יש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה. להגדרה מדויקת של שלב גידול זה יש להיוועץ ברב. יש להפריש מהם מעשר שני.

יג.ירקות שגדלו בקרקעות שלא נמכרו לגוי ואין בהם איסור ספיחין, ונקטפו לפני שהתברר שהרוב בהם הוא מגידולי השמינית – חייבים בתרו"מ למרות שיש בהם קדושת שביעית.

יד.מכירת הקרקעות היא למשך שנתיים. נהגו שהרבנות הראשית דואגת לקנייה מחדש של כל הקרקעות מהגוי במהלך חודש תשרי של מוצאי השמיטה. לכן, כל תוצרת חקלאית שתגיע ל"עונת המעשרות" לפני כן – יש להפריש ממנה תרומות ומעשרות ללא ברכה. נתינת המעשר הראשון ללוי תהיה לפי חלקו היחסי של היהודי בגידול. במקומות בהם מפרישים תרו"מ בכל השנים בברכה, יש לברר את המועד המדוייק של קניית הקרקעות מחדש כדי לדעת ממתי לברך על ההפרשה.

ארבעת המינים בשמינית

טו.אתרוגים הנקטפים לחג הסוכות, הן אלו שנלקטו בשנה השביעית ובין אלו שנלקטו בשנה השמינית  –יש בהם קדושת שביעית. מותר לקנות אותם רק ממי שמגדל ומשווק בשליחות של אוצר בית דין או עפ"י היתר המכירה.

טז.אתרוגים המשווקים באמצעות אוצר בית דין – לכתחילה יש לגבות עליהם תשלום אחיד, ללא הבדל בין כשרים לבין מהודרים יותר.

יז.אתרוגים שנקטפו בשנה השמינית – יש להפריש מהם תרו"מ ללא ברכה. אעפ"כ, מן הראוי להקפיד על נתינת המעשר ללוי כדי שלא תהיה שאלה של "לכם" באתרוגים אלו.

יח.בלולב, הדס וערבה אין קדושת שביעית נוהגת, ומותר לקנות אותם כרגיל. אך אין לקנות אותם מאדם המוכר אתרוגים בדרכים אסורות.



פסקי ההלכות מתוך הספר 'קטיף שביעית' בהוצאת מכון התורה והארץ[1]